מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איסור העסקת עברייני מין במוסדות חינוך

בהליך ערעור סכסוך קיבוצי (עס"ק) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

במכתב מיום 19.6.12, מאת מר ג'מל עבד אלכרים, מ"מ ראש הערייה, נימסרו למנהלי בתי הספר בעיר הנחיות היועץ המשפטי לעירייה לעניין חתימת עובדות החינוך על "שעון הנוכחות שהותקן". במכתב צוין כי "אי חתימה בהתאם לשעון הנוכחות תימנע מהעירייה לשלם משכורות לעובדים שמסרבים לחתום." בהנחיות היועץ המשפטי לעירייה נכתב, בין היתר, כך: "הנכם מתבקשים לפנות לכל העובדים המנהליים בבתי הספר והמועסקים ע"י עריית קלאנסווה בדרישה לחתום בטביעת אצבע בשעוני הנוכחות שהותקנו לאחרונה בבתי הספר... על מינהלי בתי הספר להודיע לעובדים כי עובד שלא יחתום על שעון נוכחות החל מיום 25/6/2012 מסתכן באי תשלום שכרו, מאחר שהדבר ייחשב כאי הופעה לעבודה, וכי כל האחריות בשל כך מוטלת על העובד בלבד.
] ועוד: לעניין דמי מחלה חייב עובד למסור למעסיקו הודעה על כך וכן תעודת מחלה[footnoteRef:115]; מעסיק מחויב לנהל פנקס שכר שבו יש לפרט פרטים מסוימים כגון שמו המלא של העובד, מספר הזיהוי שלו, מועד תחילת ההעסקה, מספר ימי מחלה ומספר ימי חופשה שנוצלו ועוד[footnoteRef:116]; מעסיק חייב לנהל פנקס חופשה ובו לכלול פרטים מסוימים לגבי עובדיו[footnoteRef:117]; מעסיק חייב לקיים בירור לעניין תלונות על הטרדה מינית או היתנכלות (מטבע הדברים, בירור שכזה עשוי לגעת במידע אישי ביותר)[footnoteRef:118]; בתחום הטַיִס אסור להעסיק עובד-טַיִס מסוג מסוים אלא אם הוא הציג רישיון-טַיִס ותעודה רפואית[footnoteRef:119]; קבלה לעבודה במוסדות מסוימים מחייבת מסירת אישור ממשטרת ישראל למעסיק שלפיו אין מניעה להעסקה[footnoteRef:120]; עובדים מסוימים בשירות המדינה צריכים לדיווח על נכסים, חובות ומקורות הכנסה[footnoteRef:121]; על נער, כתנאי להעסקתו, להציג למעסיק אישור רפואי[footnoteRef:122] ותעודת זהות שלו או של הוריו[footnoteRef:123]; על מעסיק של בני נוער לנהל פנקס שבו יירשמו פרטים ביחס לבני הנוער[footnoteRef:124]; על עובד/ת למסור למעסיק הודעות שונות מכוח חוק עבודת נשים (כגון: העדרות בשל שהייה במקלט לנשים מוכות, העדרות בשל טפולי פוריות, הודעה על היריון, הודעה על כוונה לאמץ, הודעה על הפסקת הליך אימוץ ועוד כיו"ב הודעות הכוללות עניינים אישיים)[footnoteRef:125]; על מעסיק לקבל אישור רפואי לגבי עובד זר, לפני תחילת העסקתו[footnoteRef:126]; על עובד/ת למסור הודעה למעסיק לעניין התפטרות על מנת לטפל בילד (בנסיבות מסוימות יש לצרף להודעה אישור רפואי)[footnoteRef:127]; חובת מסירת הודעה ואישור רפואי לעניין מחלת ילד[footnoteRef:128]; מעסיק רשאי לידרוש מעובד תצהיר בכתב שבו יכללו פרטים המעידים על הכרתו הדתית ועל קיום מצוות דתו[footnoteRef:129] – ועוד ועוד.
] [120: סעיף 3 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א – 2001.
...
בהעדר הוראה בחוק המאפשרת למעסיק לחייב את עובדיו למסור טביעות אצבע או המחייבת את העובד למסור למעסיקו טביעה שכזו, בהעדר הסכמה פרטנית של עובדות החינוך למסור את טביעות אצבעותיהן, ובהעדר הסכמה קיבוצית לעניין זה – אם בכלל היא מספקת, המסקנה היא שכפיית העירייה את עובדות החינוך לעשות שימוש בשעון הביומטרי, תוך מסירת טביעת אצבען, אינה כדין ויש להפסיקה.
בענייננו נזכרה בעמדת העמותות ההגנה המתייחסת ל"ענין אישי כשר של הפוגע"[footnoteRef:148], אך משאין לפנינו תביעה להטלת אחריות אזרחית או פלילית על העירייה בשל התנהלותה, ומאחר שהעירייה לא העלתה כל טענה לעניין זה, ודאי לא באופן ישיר, לא מצאנו להידרש לעניין מעבר לאמור בסעיף זה. [147: יש לשים לב שההגנה אינה מאיינת את הפגיעה, אלא מאיינת את האחריות לה.] [148: סעיף 18(2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות.
] סוף דבר הערעור מתקבל, כאמור בסעיפים 149 ו-151 לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 17.7.2017 נשלח למבקש מכתבו של מר עוז שמאי, רכז הוועדה המייעצת למנכ"ל משרד החינוך המודיע לו כי לאור קיומה של הרשעה פלילית בעיניינו, הוטלה חסימה על רשומתו במערכות משרד החינוך וכי העסקתו במערכת החינוך אסורה בהתאם לקבוע בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א –2001 (להלן –חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים).
...
מכאן, שבשלב זה, מקובלת עלינו עמדת ב"כ המדינה כי הבקשה לסעד זמני היא בקשה מוקדמת מידי ודי בכך כדי לדחותה.
המבקש לא הוכיח ולו לכאורה את זכותו להסרת החסימה הרשומה לחובתו ועל כן לא שוכנענו בהצדקה למתן הסעד בשלב הזמני טרם בירור התביעה לגופה.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מאחר והעבירות בהן הורשע המשיב מוגדרות כ"עבירות מין" בחוק העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001 (להלן – חוק העסקת עברייני מין) פנה המשיב לועדה המיוחדת שהוקמה מכוח חוק זה (להלן – הועדה המיוחדת) בבקשה למתן פטור מאיסור העיסוק.
בבג"צ 5936/97 לם נ' מנכ"ל משרד החינוך (2.9.99), נקבע כי "רשות המהוה מונופול לעניין העסקתם של בעלי מקצועות או משלחי-יד מסוימים, או שהיא צרכנית יחידה של תוצרי עבודתם, והמטילה הגבלות על העסקתם או על ההזקקות לתוצרי עבודתם, פוגעת בכך בחופש העיסוק". עם זאת, נקבע כי "אם הדרך לעיסוק פתוחה בפני אדם למרות סרוב הרשות לקבל את תוצרי עסוקו, לא ייחשב הסרוב כפגיעה בחופש העיסוק"..
...
אשר לפרשנות תוכן עמדת היועמ"ש, היינו אם סבר כי קיימת חובה משפטית לאשר את המינוי או שמא סבר כי אין מניעה משפטית לכך וכי הרשות נתונה בידי הנציב - המדינה טענה לפרשנות השניה, ולא מצאנו מקום להתערב בכך.
כאמור, ולגוף הענין, לא מצאנו כי החלטת הנציב חורגת ממתחם הסבירות במידה המצדיקה את ביטולה.
סוף דבר – הערעור מתקבל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בתוך כך נטען כי חברי הצוותים נבחרו במטרה להבטיח מראש את זכייתה של הזוכה; כי שניים בלבד מחברי הצוות המקצועי הם "מקצועיים" ואילו כל האחרים "פוליטיים". לשיטתן של העותרות בין החברים "המקצועיים" נמנים גזבר הועדה ומפקחת מטעם משרד העבודה והרווחה, ואילו בין החברים הפוליטיים בצוות נמנים לשיטתן מנהלת הרכש במועצה, מנהל מחלקת השרות הפסיכולוגי-חינוכי במועצה והיועץ המשפטי של המועצה.
על פי חוק מניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, חל איסור על העסקת עובד במוסד מסוג המוסדות שבמכרז, ככל שהעובד המוצע הורשע בעבירה שעבר בהיותו בגיר, ב-20 השנים שקדמו לקבלתו לעבודה או ב-20 השנים שחלפו משחרורו ממאסר.
...
ועדת המכרזים החליטה לאפשר לזוכה להגיש מסמך זה בשלב מאוחר, ועל פיו קבעה כי הזוכה עמדה בתנאי סף זה. בנסיבות העניין אין עילה להתערבות בהחלטה זו של ועדת המכרזים, ומשכך הטענה נדחית.
דין הטענה להתקבל בחלקה.
התוצאה העתירות מתקבלות בחלקן, באופן שההחלטה נשוא העתירה מבוטלת, על מנת שהעניין יוחזר לוועדת המכרזים לניקוד מחודש של מרכיב האיתנות הפיננסית בהצעות כאמור לעיל, ובעקבות זאת קבלת החלטה מחודשת במכרז.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך גם הנתבעת 2 באמצעות יועצה המשפטי שולחת מכתבים ו/או פונה טלפונית ו/או בדרכים אחרות למוסדות חינוך הנמצאים בשטחה, מזהירה אותם מפניו ופועלה בכל דרך לאסור כניסתו למוסדות חינוך.
על כך למדים גם מהצעת החוק (ה"ח 2904, בע"מ 505) שם נאמר כך (ההדגשות לא במקור) "חוק זה בא לצמצם את האפשרות של פגיעה בילדים ובקטינים חפים מפשע על ידי עברייני מין... מוצע להטיל הגבלות על העסקת עבריינים כאמור במוסדות הקשורים לקטינים גם לאחר שנשאו את עונשם". התובע הרחיב וטען שהוא כלל אינו מועסק במוסד חינוכי, אלא מועסק כסוכן של ספק המעניק שירותים.
...
להשלמה ר' גם ע"א 7426/14, פלונית נ' אורי **** (מיום 14/3/2016, הש' י' עמית, ד' שוהם וד' ברק-ארז) שם ביקר כב' הש' עמית התנהלות של הגשת תביעה המתמרנת בעילה מהותית אחת בין מסלולי חוקים שונים וכלשונו (ההפניות לפסקי דין ואסמכתאות הושמטו) – "בשונה מבית משפט קמא, אני סבור שניתן היה להסתפק בדיון בעוולת לשון הרע ולא היה צורך להיזקק לעוולת הרשלנות... חוק איסור לשון הרע נועד להגן על שמו הטוב של האדם, ולאזן בין זכות זו לבין חופש הביטוי וערכים נוספים... פגיעה בשם הטוב גוררת עימה באופן כמעט אינהרנטי גם עוגמת נפש, אשר נמנית לפיכך על סוג הנזקים שהעוולה נועדה להגן מפניהם ולפצות עליהם... גם התנהגויותיהן העוולתיות של המערערות מתכנסות כולן אל תוך יסודות העוולה של לשון הרע, ואין כל צורך לפתוח "מסלול" תביעה נוסף לפי עוולת הרשלנות".
חלק שישי – סוף דבר לאור האמור לעיל התביעה נדחית.
אני מחייב את התובע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל אשר יחולק כדלקמן: · לנתבע 1 סך של 6,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו