ד.2 האם יש בראיות שהובאו כדי להוכיח גזל סוד מסחרי על ידי התובע?
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר סוד מסחרי כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובילבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השמוש הוא בנגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השמוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהוא באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו"
בספרו "עוולות מסחריות וסודות מסחר" היתייחס פרופ' דויטש לקשיים הראייתיים להוכיח את עובדת השמוש בסוד המסחרי, כדלקמן:
"הן במקרה האמור לעיל, של רשימות עסקיות, והן במקרים אחרים, בעל הסוד המסחרי ייתקל לרוב בקשיים ראייתיים להוכיח את עובדת השמוש. מדובר במעשים הנעשים על ידי הנתבע בלא באופן גלוי, ועל כן הוכחת השמוש אינה קלה. מתוך הכרה בקיומו של קושי זה, פיתחו דיני סודות המסחר כלים שנועדו להקל על בעל הסוד, בצד הראייתי. אחת מן ההקלות היא הפרזומציה שלפיה ניזקו של בעל הסוד הוא בגובה הרווח שהפיק הנתבע.
...
אשר על כן, ולאור המפורט בהרחבה בהכרעתנו לעיל, קובעים אנו כי התובע עשה שימוש בסוד המסחרי שהיה בידיו באופן שסייע לחברת ערד 2000 לזכות במכרז, וזמן קצר לאחר מכן החל לנהל עבורה את הפרויקט תמורת 50% מהרווחים שהניב.
משלא ניתן לקבוע כי אלמלא מעשיו של התובע היתה הנתבעת הזוכה במכרז, ולאור כל האמור בהכרעתנו, סבורים אנו כי על התובע לפצות את הנתבעת 2 בגין גזל סוד מסחרי והפרת חובות האמון ותום הלב בסך של 50,000 ₪.
תביעות התובע לפיצויי פיטורים ולקרן השתלמות נדחות.
