מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איסור אפליה על בסיס צבע עור

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

המועדון מעולם לא מנע את כניסתם של אנשים על בסיס מוצא, גזע, צבע עור או דת, וקהל המבלים אשר פוקד אותו מיגוון מאוד, כך שהטענה להפליה היא מופרכת.
חל איסור על הפליה.
...
לפיכך דינה של התביעה האישית נגד הנתבע 2 להידחות.
לאחר ששקלתי את השיקולים הרלוונטיים, אני מורה כי כל אחד מהתובעים יפוצה בסך של 7,000 ₪ עבור כל אחד משני האירועים.
סיכום התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה ואילו התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בעיניין זה אציין, כי נקבע בפסיקה, כי האיסור על אפליה בהתאם לחוק, חל גם על אפליה בשל צבע עור (ר' ת.א. (ת"א) 155380/09 תמיר כהן נ' ליאור מלכה, ת.א. (ת"א) 48721/07 אבולעפיה נ' קלרה שירותי בר בע"מ, ע"א (חי) 3724/06 קבוץ רמות מנשה נ' יצחק מזרחי).
והלוא למרבה הצער, יש לא מעט אנשים המופלים לרעה בשל מוצאם ועדתם, וכן על בסיס צבע עורם במציאות הישראלית של ימינו.
...
בנסיבות אלו אני קובעת כי התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה הנדרש להוכיח שכניסתם למועדון נמנעה בשל צבע עורם או בשל חזותם המזרחית, וכן לא קמה אף אחת מהחזקות בחוק, המצדיקות את העברת נטל ההוכחה מכתפי התובעים לכתפי הנתבעים.
סוף דבר התובעים טענו בפני כי הופלו בשל מזרחיותם.
נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות, ובנסיבות העניין, אני מחייבת את התובעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, ביחד ולחוד, לטובת הנתבעים 1-3, בסך של 18,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרת גורסת, כי במבחן התוצאה, מתקיימת כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה תופעה של הפליה גזעית על רקע השתייכות קבוצתית-אתנית, ועל בסיס צבע עור.
נושא השויון בחינוך זכה להסדר מיוחד באמנה מיוחדת – האמנה נגד הפליה בחינוך משנת 1960, הקובעת עיקרון של שויון בחינוך ואוסרת במפורש על הפליה בחינוך מחמת צבע עור או גזע (להלן: אמנה נגד הפליה בחינוך); ראו, לדיון כללי: Pentti Arajärvi, Article 26, in: The Universal Declaration of Human Rights: A Commentary 405-423 (Asbjørn Eide et al. eds, 1992); רבין, בעמ' 177-184; Committee on Economic, Social and Cultural Rights, Gen.
...
השופט א' רובינשטיין: חברתי השופטת פרוקצ'יה, ביריעה רחבה שפרסה, ראתה עתירה זו כתשתית ראויה לקביעה עקרונית באשר למשמעו של שויון בחינוך, ולמסקנה אופרטיבית בסיסית העולה הימנו.
המסקנה הפשוטה היא, ולטעמי רוב מלים אך למותר והדברים לאמיתם בהירים כשמש בצהרי היום, שניתן בידי הרשויות כלי חד ויעיל לפיקוח, הוא ההזרמה הכספית; והמבקש לפגוע בשויון האנושי שאין בלתו, ראוי שלא יקבל כספי ציבור (בנוסף לסנקציות אחרות); זאת – בנוסף לכלים אחרים, של רישוי ופיקוח.
ראו גם אנציקלופדיה תלמודית הערך "חינוך" (ט"ז, קס"א) - ולא מצאנו שם הפליה בין יהודים ליהודים.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לטענתו, פנייה של גורמי אכיפה לאדם בדרישה להזדהות והצגת מסמכים על בסיס צבע עורו היא בגדר "פרופיילינג" אסור ומפלה על רקע מוצאו של אדם, כפי שקבע בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין.
...
בנסיבות אלו, המסקנה האפשרית היחידה היא כי המעצר בוצע אך בשל צבע עורו של המערער.
באי כוח המדינה טענו, לעומת זאת, כי גם אם יקבע שישנו פגם, הרי שהוא לא מצדיק ביטול המשמורת, משום שבסופו של דבר מדובר בשוהה בלתי חוקי, שאין הצדקה לשחררו.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי בסופו של דבר המערער שוהה בישראל שלא כחוק, ובהיעדר הסדרת מעמדו, לא יהיה מנוס אלא מהרחקתו.
לאור כל האמור, אני מורה על שחרורו של המערער בערובות ובתנאים, כדלקמן: המערער יחתום על ערבות עצמית בסכום של 10,000 ₪; תחתם ערבות צד ג' בסכום של 5,000 ₪ על ידי הגב' קיוי קרין, ת.ז 027331693, טל: 054-3226441; יופקד סכום של 8,000 ₪; המערער ישהה בכתובת – לבונטין 40, נתניה; התייצבות בכל יום בתחנת משטרה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

" Discrimination (Employment and Occupation) Convention, 1958 כך גם ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם עיגנה את ההכרה העולמית בדבר עיקרון השויון בין בני האדם ואיסור ההפליה על בסיס מוצא לאומי או חברתי (national or social origin): "Article 1.
(בעמ' 659-658): 'דוגמה נוספת להפליה גנרית [נוסף להפליה של אשה באשר היא אשה - י' ז'] היא הפלייתו של אדם מחמת צבע עורו או מחמת גזעו.
...
מקבל אני את ניתוחו של חברי המשנה לנשיאה, ממנו עולה כי לאור אופיים המיוחד של דיני העבודה, החלת מבחן "מירב הזיקות" בענייננו מוביל למסקנה לפיה יש להחיל על חוזי העסקתם של העותרים את הדין הישראלי.
" ההדגשות הוספו – ס' ג'' אני סבור, כי הגם שהעבודה לא בוצעה בשטח ישראל, אלא בשטח המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל, הנמצא מחוץ לישראל, אין בכך כדי לפעול כנגד העובדים הפלסטינים ובאין כוונה מפורשת בחוזי ההעסקה בין הצדדים, יש להחיל את הדין הישראלי.
לסיום, ומכל האמור לעיל, מצרף אני כאמור את דעתי לדעתו של חברי המשנה לנשיאה, לפיה יש לקבל את העתירה ולעשות את הצו מוחלט.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו