העותרת גורסת, כי במבחן התוצאה, מתקיימת כלפי תלמידים יוצאי אתיופיה תופעה של הפליה גזעית על רקע השתייכות קבוצתית-אתנית, ועל בסיס צבע עור.
נושא השויון בחינוך זכה להסדר מיוחד באמנה מיוחדת – האמנה נגד הפליה בחינוך משנת 1960, הקובעת עיקרון של שויון בחינוך ואוסרת במפורש על הפליה בחינוך מחמת צבע עור או גזע (להלן: אמנה נגד הפליה בחינוך); ראו, לדיון כללי: Pentti Arajärvi, Article 26, in: The Universal Declaration of Human Rights: A Commentary 405-423 (Asbjørn Eide et al. eds, 1992); רבין, בעמ' 177-184; Committee on Economic, Social and Cultural Rights, Gen.
...
השופט א' רובינשטיין:
חברתי השופטת פרוקצ'יה, ביריעה רחבה שפרסה, ראתה עתירה זו כתשתית ראויה לקביעה עקרונית באשר למשמעו של שויון בחינוך, ולמסקנה אופרטיבית בסיסית העולה הימנו.
המסקנה הפשוטה היא, ולטעמי רוב מלים אך למותר והדברים לאמיתם בהירים כשמש בצהרי היום, שניתן בידי הרשויות כלי חד ויעיל לפיקוח, הוא ההזרמה הכספית; והמבקש לפגוע בשויון האנושי שאין בלתו, ראוי שלא יקבל כספי ציבור (בנוסף לסנקציות אחרות); זאת – בנוסף לכלים אחרים, של רישוי ופיקוח.
ראו גם אנציקלופדיה תלמודית הערך "חינוך" (ט"ז, קס"א) - ולא מצאנו שם הפליה בין יהודים ליהודים.