איסור אפליה גיאוגרפית

מנגד, לטענת המשיבה, הואיל וכל השירותים המנויים בכתב השרות או מחליפיהם ניתנים לתושבים יהודה ושומרון בפועל, לא מתקיימת הפליה של הקבוצה, אלא לכל היותר הבחנה מותרת, בהתאם לסעיף 3(ד)(1) לחוק איסור הפליה, הנובעת מהפיזור הגאוגרפי של היישובים והקשיים הבטחוניים.

...

סוף דבר: הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.

הואיל ועילות התביעה של המבקשת נדחו לגופן לאחר שמיעת עדויות הצדדים, אני דוחה את התובענה.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את המבקשת בשכר טרחת באי כוח המשיבה בסך 8,000 ₪, לתשלום לא יאוחר מיום 15.1.15.

בהנתן שבעניינינו אין אפליית המחיר מעלה חשש כלשהוא לפגיעה בתחרות, משמעות ההיגד אינה אלא איסור אפליה חוקתית (כטענת פלאפון), או איסור אפלייתם לרעה של לקוחות חברות תיקשורת אחרות (כטענת בזק בנלאומי), או איסור אפליה על בסיס גאוגרפי (כטענת סמייל).

...

מנגד, נטוויז'ן, סמייל ובזק בינלאומי, בתגובתן מיום 27.3.16 עתרו לעכב את מתן ההחלטה "בשל התפתחויות מהותיות שאירעו לאחרונה במישור הרגולטורי... ואשר עשויה להיות להן השלכה משמעותית על בקשות האישור": האחת, החלטת מועצת הכבלים והלוויין האמורה מיום 10/3/16; השנייה, מכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת מיום 21.4.16, בו הזכיר את עמדותיהן דלעיל של המועצה ושל רשות ההגבלים העסקיים, וציין, כי "אני סבור שיש לשקול גיבוש כללים שיביאו להאחדה של הרגולציה לגבי כלל הגורמים הרלבנטיים, באופן שיעלה בקנה אחד גם עם שינויים ותמורות בשוק". מכאן כוונתו של המנכ"ל "לבחון קיום שימוע בסוגיית הוראות רישיון לעניין אפליית מחירים בין מנויים", האמור להתפרסם "לאחר חופשת חג הפסח, אולם עלול להתארך במספר שבועות בשל ריבוי האתגרים הניצבים כיום בפני הדרג המקצועי במשרד". לאור ההתפתחויות במישור הרגולטורי, התקיים דיון ביום 1.5.16.

אמנם באותו עניין דובר בחקיקה ראשית, אך אני סבורה שהדברים יפים גם לענייננו, שעה שמדובר באסדרת שוק הטלקום כולו.

נוכח כלל האמור והמפורט לעיל, מסקנתי היא כי לא מתקיים גם התנאי הנוסף הקבוע בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע כי: "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". סוף דבר משקבעתי כאמור לעיל כי לא מתקיימים התנאים שבסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות אני דוחה את כל בקשות האישור.

אשר להוצאות, החלטתי לא לעשות צו להוצאות משני טעמים.

סעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה חל רק על מקרים של הפליה בתוך בית העסק, ומשכך אינו חל במקרים בהם עוסק בוחר שלא למכור את מוצריו כלל לקמעונאים בטריטוריה גאוגרפית מסוימת.

...

את הקבוצה הייצוגית ביקשו המבקשים להגדיר בבקשת האישור המאוחדת כך: "כל אדם בישראל, לרבות אדם המתגורר או שוהה דרך קבע בשטחים (או בסמוך לשטחים) הגאוגרפיים הנזכרים בהודעת המשיבה מיום 19/7/2021 או בסמוך ליום זה, לפיה היא מתנגדת לכך שמוצרי 'בן אנד ג'ריס' ימכרו במה שכינתה 'השטחים הפלסטיניים הכבושים' שנגרם לו נזק בלתי ממוני בגין הודעתה." בבקשת ההסתלקות צוין כי לטענת המשיבה (והדברים הוצגו ב"קליפת אגוז" במסגרת דיון מחוץ לפרוטוקול בישיבת יום 2.6.22 והיו מוצגים בפירוט במסגרת תשובת המשיבה לבקשה המאוחדת, ככל שהמשיבה הייתה נאלצת להגישה) הבקשה המאוחדת משוללת כל יסוד ודינה להידחות על הסף ולחלופין, לגופם של דברים, בין היתר, מהטעמים הבאים: לא נמנע וממילא המשיבה לא הודיעה, על כוונתה למנוע מהמבקשים ו/או ממי מחברי הקבוצה אותה הם מבקשים לייצג, לרכוש מוצרי גלידה הנושאים את המותג.

שוכנעתי כי היה מקום להגיש את בקשת האישור מלכתחילה בנסיבות שחלו במועד בו פורסמה הודעת המשיבה.

כן אני קובע כי ככל שהמבקשים ו/או באי כוחם יחויבו בתשלום כלשהו לצד ג' כתוצאה מההליך המאוחד שבכותרת ו/או ההסדר דנן, לרבות מיסים מכל סוג שהוא (כולל אגרת משפט), הסכום ישולם מתוך הסך הכולל.

בנוסף, אני קובע, כי הסכום הכולל יועבר תוך 90 יום ממועד מתן פסק הדין בבקשת ההסתלקות לידי עו"ד יעקב שפיגלמן והלה ינקוט בכל הפעולות הנחוצות ושעשויות להיות נחוצות (לרבות המרת מטבע ואישורים נדרשים) על מנת לחלק את הסכום הכולל בין המבקשים ובאי כוחם בהתאם לסיכום הפנימי בניהם כפי שפורט לעיל.

" (כפי שהוצע במקור על ידי ח"כ שולי מועלם) נקבע "...שייאסר במפורש על עוסקים להטעות צרכנים לגבי המקום הגאוגרפי שאליו מסופק המוצר או השרות...". אכן, אותו מתוה מוסכם מצא ביטוי כאמור בתיקונים שנעשו בחוק איסור הפליה ובחוק הגנת הצרכן.

...

מכל מקום, הואיל ובקשת האישור ממילא נדחית בשל העדר היתכנות משפטית, איני רואה מקום להאריך ולהרחיב עוד בשאלת הנזק.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כי סעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה, חל לגבי הספקת מוצר במקום העסק ושלוחותיו בלבד ולא במסגרת של שירותי משלוחים, כאשר במקרה האחרון חל איסור הטעיה מצד העוסק והחובה ליידע את הצרכן מראש בדבר הגבלות על מקום ההספקה, תוך מתן פיצוי במידת הצורך, כאמור בסעיפים סעיפים 2(א)(3א) ו-31א(א)(1א) לחוק הגנת הצרכן.

לאור כל זאת - דין בקשת האישור להידחות.

על פי הנטען בבקשת האישור, המשלוחים מאתר ישיר למהדרין הוגבלו מבחינה גיאוגרפית לישובים המאופיינים באוכלוסייה חרדית.

בעקבות אירועים אלו, ובשל הטענה כי פערי המחירים של המוצרים באתריה השונים של המשיבה, עולים כדי הפליה אסורה, כאמור בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים, התשמ"ח – 1988 (להלן: חוק איסור הפליה), הוגשו כנגד החברה שלוש בקשות לאישור הגשת תביעות כייצוגיות (ת"צ 9445-11-21 טנוס נ' שופרסל בע"מ; ת"צ 13801-11-21 מדינה נ' שופרסל בע"מ; ת"צ 10324-11-21 קוממי נ' שופרסל בע"מ).

...

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, ולאור מסקנתי כי מכתבי הטענות מתחייבת המסקנה כי לא עומדת לבעלי המניות עילות תביעה אישיות בשל האירועים מושא ההליך, אני מורה על סילוקה של בקשת האישור על הסף.

נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך לדון בבקשה החלופית לעיכוב ההליכים.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך כולל של 10,000 ₪.