אין פטור מאגרה כשנתבע סעד חילופי

התכלית העומדת בבסיס הסדר תשלום האגרה בהגשת תובענות ייצוגיות, היא לכסות את העלויות הגבוהות של הליך התובענות הייצוגיות ולשמש גורם הרתעתי לשם הפחתת תביעות הסרק הרבות המוגשות, הן באמצעות שעורי האגרות ומועדי תשלומן והן באמצעות מתן פטורים ושיפוי.

(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה: (א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה; (ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין; (ג) עקרי הסדר הפשרה.

" הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: הקבוצה הוגדרה בבקשת ההסדר בדומה להגדרתה בבקשת האישור: "כל אדם אשר רכש מהמשיבה חבילה חדשה ו/או ביקש להחליף חבילה קיימת בעלות חודשית כוללת שהוצגה לו על ידי המשיבה, אך חויב בתשלום חודשי נוסף ונפרד בגין שירות תא קולי". עילות התובענה כפי שפורטו בבקשת האישור: הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן; הפרת חובה חקוקה ורשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט – 1979; חוסר תום לב והטעיה לפי חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973.

לטענת הצדדים מתקיימים "טעמים מיוחדים שיירשמו" הקבועים בסעיף 7א(3) לתקנות האגרות: ההליך מצוי בשלביו המקדמיים; טרם הוגשה תשובה לבקשת האישור והתקיים רק דיון אחד בהליך; הסעד המבוקש בבקשת האישור למעשה היתקבל במלואו; ולאור יעילות הצדדים ונכונותם ליפתור את המחלוקות ביניהם, נחסך זמנו של בית המשפט.

...

גמול ושכר טרחה המלצת הצדדים היא לתשלום גמול בסך 25,000 ₪ ושכר טרחה בסך 120,000 ₪ בתוספת מע"מ. מקובלת עלי עמדת המבקשת בחלקה, כי פיצוי משמעותי לחברי הקבוצה ולציבור מנויי המשיבה במסגרת הסדר הפשרה בא לידי ביטוי בהסדרת מנגנון החיוב בגין שירות מענה קולי בידי המשיבה כך שמנויי המשיבה לא יצורפו לשירות תא קולי ולא יחויבו בגינו מבלי שיבקשו להצטרף לשירות, ולא רק בהטבת הסייבר, אשר שוויה נאמד בידי הצדדים בסך של 1,033,240 ₪ (לו כלל חברי הקבוצה ינצלו את ההטבה).

בנסיבות העניין ראיתי לנכון להיעתר לבקשת הצדדים בחלקה ולפטור את המשיבה מתשלום מחצית מחלקה השני של האגרה, זאת בשים לב מחד גיסא לשלב בו הושג ההסדר אותו מצאתי לנכון לאשר; בשים לב לתועלתו לקבוצה; הרתעתו מפני הפרת הדין ואכיפת הדין שהושגה באמצעותו, לעומת האלטרנטיבה של ניהול ההליך עד תום על סיכוייו וסיכוניו של ההליך במשקפי חברי הקבוצה; זאת מבלי שהצדדים נדרשו להגשת כלל כתבי הטענות היינו תשובה ותשובה לבקשת האישור; לכך כי התקיים דיון אחד בבקשת האישור בו נדונה בין היתר המסגרת המתאימה להגשת בקשת הצדדים, וכן לחסכון בזמן שיפוטי; ומאידך גיסא אף בשים לב גם להוראות תקנות האגרות ותכליתן, הכלל והחריג לו הקבוע בתקנות האגרות .

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

מר שניידר מפנה לתכתובות ותכניות הנוגעות לבנייה והתאמת הנכס לשכירות שהוחלפו בין הצדדים ולכך שהנכס שבפועל היה אמור להיות מושכר שונה מזה שהיה קיים בעת חתימת ההסכם ולכן גם במישור זה של התאמת הנכס (גם מעבר להתקנת מעלית) והעבודות הנדרשות לכך, טרם סוכמו פרטים מהותיים המשכללים את מיזכר ההבנות לכדי הסכם מחייב ובר אכיפה.

נוכח תוצאה זו, ספק אם יש טעם להמשיך בתביעה במסגרתה הנוכחית ולכן יכולה המבקשת, ללא צורך בנטילת רשות לתקנה, למחקה ולהגשתה מחדש או לבצע כל פעולה אחרת תוך 20 ימי עבודה, עם הגשת כתב תביעה מתוקן תשולם האגרה בגין מלוא הסעד הנתבע.

המשיבה 2 פטורה מהתחייבותה שלא לידון בכל בקשה של המשיבה 1 ולמעשה כנגד משיבה 2 לא חלה כעת שום הגבלה הנעוצה בהליך כאן.

...

אקדים ואומר שחרף החקירות ולמרות שהתרשמתי כי שני העדים היו סה"כ מהימנים, אין בנמצא כרגע שום ראיה אמיתית ומפורטת היכולה לבסס מסקנה ואפילו לכאורית בדבר מה באמת סוכם ביחס להתאמת המבנה, ביחס למה שנדרש וסוכם לצורך הנגשתו וביחס למי יישא וכמה יישא בעלויות הצפויות.

בדיון הוצע לצדדים לנסות ולהגיע להסכמות סופיות או דיוניות בנוגע להליך העיקרי ומשכך הנני מורה כדלקמן: הבקשה למתן סעד זמני נדחית, בנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

בעניינינו, סעיף 17 להסדר הפשרה קובע כדלקמן: " מוסכם בין הצדדים כי אם בית המשפט הנכבד לא יאשר את הסדר הפשרה, אזי הסכם הפשרה על נספחיו והטיוטות שהוחלפו במסגרתו, יחשב לכל דבר ועניין כאילו לא נערך מעולם ויהיה חסר תוקף משפטי מדעקרא, אסורים להצגה מכל וכל, ולא ניתן יהא להגישו ו/או להסתמך עליו ו/או לעשות בו או בתוכנו שימוש כלשהוא בין במסגרת הליך שפוטי כלשהוא בין במסגרת הליך מעין שפוטי בין במסגרת הליך מינהלי ובין בכל הליך אחר, ובכלל זה לא ניתן יהא להשתמש בנתונים ו/או במצגים ו/או בטיוטות ההסכם ככל שהגיעו לידיעתו של מי מן הצדדים ו/או באי כוחם ו/או צדדים שלישיים במהלך המו"מ לקראת הסכם זה ו/או בקשר אליו והם לא יחייבו את הצדדים, בכלל זה כלפי צד ג' ולא ילמדו על הסכמותיהם בעניינים דומים או אחרים." מינוי בודק ס' 19(ב) (1) לחוק קובע כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו...". במסגרת בקשת אישור הסדר הפשרה טענו הצדדים, כי אין צורך במינוי בודק חצוני לסבירותו של הסדר הפשרה.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטירחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (2) מורכבות ההליך, הטירחה שטרח בא הכוח המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".

הבקשה לפטור מהמחצית השנייה של האגרה כאמור במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, עתרו הצדדים, לפטור את המשיבה מתשלום חלקה השני של האגרה, זאת לאור העובדה כי הצדדים הגיעו להסדר פשרה שהביא לחסכון בזמן שפוטי יקר, כמו גם תועלת לחברי הקבוצה והציבור בכלל.

...

בית המשפט רשאי לחרוג מעקרון זה במקרים בהם פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, כאמור בסעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות: "מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחק לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין;". ראה בהקשר זה: רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ (פורסם בנבו, 27.5.2015); עע"מ 2748/15 מי אביבים נ' ליבוביץ (פורסם בנבו, 1.9.2019), סעיף 40.

כמו כן, ביהמ"ש נאלץ לדון בבקשות לסילוק על הסף, אשר בסופו של דבר, התקבלו חלקית, כאשר מעבר לשאלת הסמכות המקומית, נמחקו שלושה מבקשים ושלוש משיבות מבקשת האישור, דבר אשר הוביל לתיקון בקשת האישור.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ביהמ"ש מאשר את הסדר הפשרה הסופי ונותן לו תוקף של פסק דין.

במענה להחלטה זו הבהירו הצדדים כי הכוסות בהופעה הראשונה הכילו 333 מ"ל נוזל, כי הטעות בהופעה השניה הייתה "מקרה יחיד" (ההדגשה במקור), וכי החלפת מלאי הכוסות לכוסות חדשות ללא סימון 1/2 pint כרוכה בעלות לא מבוטלת הן משום שנותר למשיבה 3 מלאי כוסות בשווי 10,000 ₪ והן משום שהכוסות החדשות יקרות ב-30 אגורות מהכוסות הקודמות.

בהקשר זה נוסיף כי בהתאם לסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, אחד השיקולים המנחים בפסיקת שכר טירחה וגמול הוא הפער שבין הסעדים שנתבעו בבקשת האישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט.

המבקשות ובאי כוחם יזמו תובענה ייצוגית שלא נדרשה על סכום עתק, כשהפער שבין סכום התביעה לסעד הסופי מלמד גם כי קיים סיכוי סביר שהוגשה מראש לערכאה הלא נכונה (דבר שמשליך על שיעור האגרה).

אמנם הצדדים הגישו הסדר הסתלקות בשלב מוקדם וללא דיון, אך בנסיבות העניין, כשלא מדובר בהסתלקות שנבעה מתיקון העוול אלא מקשיים מהותיים בתביעה שהוגשה, ומאחר והמבקשות ובאי כוחן עמדו על פסיקת גמול ושכר טירחה אף שהכירו בקושי שבתביעה (היינו – ביקשו להפיק תועלת מהמיזם הכלכלי אף שזה לא צלח), והואיל ובחינת ההליך והבקשות השונות, לרבות כתיבת פסק דין זה, חייבו הקצאת זמן שפוטי ניכר, אין עילה או טעם מיוחד לפטור את הצדדים מן המחצית השניה של האגרה, ובקשתם בעיניין זה נדחית.

...

התחייבות זו נוספה בעקבות ההחלטה מ-29/6/2022, אך אין בה כדי לשנות את המסקנה, שכן אין בה תועלת כלשהי לחברי הקבוצה המקורית.

נמצא כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 16 לפסיקת גמול ושכר טרחה, ולכן המלצת הצדדים בעניין זה נדחית.

אמנם הצדדים הגישו הסדר הסתלקות בשלב מוקדם וללא דיון, אך בנסיבות העניין, כשלא מדובר בהסתלקות שנבעה מתיקון העוול אלא מקשיים מהותיים בתביעה שהוגשה, ומאחר והמבקשות ובאי כוחן עמדו על פסיקת גמול ושכר טרחה אף שהכירו בקושי שבתביעה (היינו – ביקשו להפיק תועלת מהמיזם הכלכלי אף שזה לא צלח), והואיל ובחינת ההליך והבקשות השונות, לרבות כתיבת פסק דין זה, חייבו הקצאת זמן שיפוטי ניכר, אין עילה או טעם מיוחד לפטור את הצדדים מן המחצית השניה של האגרה, ובקשתם בעניין זה נדחית.

עוד ביקשו הצדדים, בסעיף 9.1 להסדר הפשרה, ליתן פטור מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט, וכי ככל שייקבע כי אין לפטור מחלקה השני של האגרה, המשיבה 2 היא שתישא בחלקה השני של אגרת בית המשפט.

הסעדים שנתבעו כפי שפורט בבקשת האישור המתוקנת הם: לקבוע כי קיים פגם בתכנון ו/או בייצור ו/או בתכנות של מנגנון נעילת דלת הרכב המותקן בדלתות רכבי חברי הקבוצה, כי כתוצאה מהפגם דלתות הרכב אינן נסגרות או ננעלות כראוי או בכלל והן עלולות להפתח באופן פיתאומי בעת נסיעה וכי מצב זה מסכן הן את נוסעי הרכב התקול והן את נוסעי הרכבים שבסביבה ועלול לגרום לתאונה קשה; להורות למשיבות לבצע קריאה חוזרת בטיחותית במסגרתה יוחלפו ברכבי חברי הקבוצה, מנגנוני נעילת הדלת הפגומים ו/או כל רכיב במנגנון, הקשור לפגם, כך שבכל הרכבים נשוא בקשת האישור, יהיה מותקן בכל דלתות הרכב, מנגנון נעילת דלת תקין ללא כל פגם או תקלה, וללא פוטנציאל לקרות התקלה וזאת על חשבון המשיבות, וללא כל עלות לחברי הקבוצה; להורות למשיבות לשפות את חברי הקבוצה בגין כל הנזקים הממוניים שנגרמו להם, כתוצאה מתיקון ו/או החלפת מנגנון נעילת הדלת או כל רכיב אחר ברכב, אשר מושפע מהתקלה, על חשבונן, בדומה לשיפוי שהעניקה ולוו לכל לקוחותיה בעלי הרכבים נשוא בקשת האישור בארה"ב. סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין לאחר עיון בהסדר הפשרה ובטענות הצדדים, אני סבור כי הסדר הפשרה עם המשיבות ראוי, הוגן וסביר בעיניינם של חברי הקבוצה ועונה על דרישות סעיף 19 (א) בחוק.

...

סוף דבר אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

אני מאשר גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו כאמור בסעיף 25 לעיל.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק באופן שנוסח ההודעה שצורף להודעה על הגשת הסכם הפשרה המתוקן יתוקן כך שהגדרת הקבוצה תתוקן בהתאם לאמור בפסק דיני זה, יוספו הגדרות המוצר המחליף והמוצר המוחלף, וכן שיפורטו בהודעה גם: השאלות המשותפות לחברי הקבוצה (כאמור בסעיף 20 לפסק הדין) וכן עילות התובענה (כאמור בסעיף 19 לפסק הדין) וכן שהסדר הפשרה המלא ופסק הדין עומדים לעיון באתרי האינטרנט של המשיבה 2 ושל המשיבה 1 תוך הפניה מתאימה אליו מדף הבית שלהן וזאת עד ליישומו המלא של ההסדר.