את יתרת הסכום בגין המקדמה תעביר החברה הרוכשת שבשליטת מר צחי אבו ישירות לחברת י. לי-דה. פירוט ההיתחשבנות מפורט בנספח א' להסכם זה"
"הפשט הפשוט", של ההיתחשבנות הכספית שלפי הסכם הפשרה, לצורך ענייננו ובשלב זה, בלי להבחין בין המשיבות או החברה האחרת ותוך היתייחסות לשלושת החברות כקבוצת אבו, למול החברה, הנו כי על מי מקבוצת אבו, להשיב 31,000,000 + מע"מ היינו 36,270,000 ₪ לחברה, כאשר 20,000,000 ₪ יקוזזו בתוך קבוצת אבו, באופן שלא יהיה חוב בין החברה למשיבה 2.
מטעם המשיבות, ניתנה הפנייה להילכת "אלון", לע"א 181/75 אלון נגד מדינת ישראל פ"ד כט(2) 124, (1975), שם נקבע כי אין סמכות למנוע מאדם, היינו לחסום אותו מהגשת תביעה אשר תתברר כדין בערכאה המבררת.
בהנתן כי החברה המבקשת רשומה באשדוד, ואשר פעולתה העסקית במחוז הדרום, הסמכות לטפל בשאלות הנוגעות לחדלות פרעון של החברה, מסורה לבית משפט המחוזי בבאר שבע ולכן אין מדובר בצו חוסם כללי לגבי פתיחת הליכים בערכאות באופן כללי, אלא לצוו חוסם במסגרת בית משפט זה, (המחוזי בבאר שבע), שלא לנקוט בהליך חידלות פרעון, בטרם הוכרעה השאלה שהעלתה החברה בתיק העקרי, בדרך לבצוע בקירוב של הסכם הפשרה.
בקשת המשיבות לסעדים זמניים – איסור דיספוזיציה בת"א 13019-11-22
המשיבה 1, חברת אבו פמילי, נקטה בהליך תביעה אזרחי בתיק האמור נגד החברה.
מאזן הנוחות
המבוקש בידי החברה, ליתן צו מניעה, צו חוסם עד לתום ההליך בתיק העקרי, כנגד המשיבות מהגשת בקשת חידלות פרעון ופרוק נגדה, וזאת כדי למנוע נזק בלתי הפיך, שבעצם הגשת הליך חדל"ת כנגד החברה, שכן הנה חברה קבלנית למגורים ורוכשי דירות פוטנציאליים אינם בוחנים יתר על המידה את כל הפרטים, ואם ישמעו כי הוגש הליך חידלות פירעון נגד החברה, רק בכך, הדבר יגרום לנזק בלתי הפיך.
...
דיון
אקדים את מסקנתי ולפיה, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לאחר ששמתי את העדויות כמו גם לאחר שעיינתי בהשלמת הטיעון וכן תוך הביאי בחשבון את ההליכים הקודמים, כי בענייננו, ובנסיבות המיוחדות כפי שהן ולשלב זה של ההליך, יש להותיר את הסעד הארעי שניתן, צו מניעה האוסר על המשיבות או מי מטעמן, להגיש בקשה לחדלות פרעון כנגד החברה המבקשת, וזאת עד לתום ההליך בתיק העיקרי, כפי שיפורט להלן.
ברי כי לא ניתן לשלול אפשרות כי המשיבות, החלו בביצוע חלק מחיוביהן לפי הסכם הפשרה, כאשר הפנייה לבית המשפט של החברה, באה תוך כדי, כך שהפנייה לבית המשפט, הותירה את המשיבות "חשופות" באופן מסוים כלפי החברה, הגם שאציין כי לצורך ההכרעה בבקשה זו, לא שוכנעתי כי זה המצב.
בנסיבות בהן נבחנה היתכנות הגשת בקשה לחדלות פירעון, ונמצאה היתכנות נמוכה, כאשר ההתרשמות הינה כי מטרת אפשרות זו של הגשת בקשה לחדלות פרעון נגועה בשיקולים שאינם ממין העניין, כאשר מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת החברה ולרעת המשיבות, כאשר המשיבות אינן מנועות מלנקוט בהליכים אזרחיים משל עצמן כמו גם לבקש באופן עקרוני, סעדים זמניים, אם כי לא נקיטת ההליך החריג והקיצוני של חדלות פרעון, מצאתי כי בהתאם לתשתית העובדתית שהונחה בפני ובשלב זה של תחילת ההליכים בתיק העיקרי, ענייננו במקרה החריג שבו לאור כוונות המשיבות, שוכנעתי בקבלת הבקשה, איסור על המשיבות בנקיטת הליכי חדלות פרעון נגד החברה, עד לתום ההליך האזרחי בתיק זה.
לפיכך, הסעד הארעי שניתן במעמד צד אחד, ביום 22.8.23, יעמוד בתוקפו עד לתום ההליך העיקרי שבתיק זה ולמען הסר ספק, ניתן בזאת צו מניעה, צו חוסם האוסר על המשיבות לנקוט בהליכי פירוק או הליכי חדלות פרעון נגד החברה התובעת, עד לסיום ההליך העיקרי בתיק זה.
המשיבות תישאנה ביחד ולחוד, בהוצאות ובשכ"ט החברה המבקשת בסך כולל של 20,000 ₪
ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"ד, 19 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.
