מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אין סמכות להעביר בקשת פירוק שלוש חברות לבית משפט מחוזי בת"א

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 6488/19 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: אלכסנדר גרנובסקי נ ג ד המשיבה: בי. אס. די קראון בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.7.2019 בת"א 11845-08-18 שניתנה על ידי כבוד השופט א' שוורץ בשם המבקש: עו"ד גד טיכו; עו"ד אורית אלמוזלינו בשם המשיבה: עו"ד לירן בר-שלום; עו"ד עדי קופל-אביב; עו"ד רם דקל; עו"ד אוהד אנטמן ][]פסק-דין
ביום 27.6.2018 נעתר השופט ש' סרחאן לבקשה, בסמכותו כרשם בית המשפט המחוזי, והתיר לחברה להמציא לגרנובסקי את כתב התביעה באמצעות דואר שליחים בנלאומי עם אישור מסירה, בכפוף לכך שיתורגם לשפה האנגלית.
ביום 10.6.2019 היתקבל במשרדי החברה מכתב מטעם הנהלת בתי המשפט, שבו צוין כי "תחת חלקה של אוקראינה באמנת האג, מתחייבת המדינה לפרק זמן של בין חודשיים לשלושה מיום הגעת המסמכים למשרדי הרשות המוסמכת". משחלפה תקופת זמן זו, ולאחר מספר פניות אשר העלו חרס, הודיעה הנהלת בתי המשפט, כי "מוצו בשלב זה ניסיונות הבירור" מטעמה.
בהקשר זה טוען גרנובסקי, כי בית המשפט המחוזי לא היתייחס למכשול שהציבה החברה בפניו, והלכה למעשה העביר את נטל השיכנוע לפתחו, להוכיח כי נפלו פגמים בהמצאה.
...
חרף זאת, ומבלי לטעת מסמרות בנוגע לקשת המצבים שבהם ניתן לסטות מנקודת המוצא, סבורני כי בנדון דידן קיים צבר של נסיבות חריגות המצדיקות הכרה בתוקף ההמצאה: ידיעה ברורה וחד-משמעית של גרנובסקי על אודות כתב התביעה; ניסיון כן להמציא את המסמכים כדין; התנהלות חסרת תום לב מצדו של גרנובסקי.
עוד סבור גרנובסקי, כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו לעניין חוסר שיתוף הפעולה מצד הרשות האוקראינית, שעה שהסתמך לעניין זה על "מכתב פשוט של הנהלת בתי המשפט". טענה זו דינה להידחות אף היא.
אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 24289-06-20 בלנדר ואח' נ' מעוז לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא התובעים 1. מר גדי בלנדר 2. איטנרספיים בע"מ 3. גב טובה לנל 4. מר יפתח אמיר 5. מר אילן מורה 6. מר עופר אקוע 7. מר יצחק מניין 8. מר גבריאל ברכה 9. אליאב ביטון 10. גב נעמי אנוך 11. ליאור מלכי 12. גב רוח גבע 13. מר אילן וינר 14. מר תום וינר 15. מר שלמה חרמון 16. מר חגי סרוסי 17. מר עמנואל פז פוזיילוב 18. מר נמרוד עירו 19. אילן הראל 20. מר אהרון וינטרוב 21. מר מרדכי גל ע"י ב"כ עוה"ד ע' בית-הלחמי ועוה"ד י' הריס הנתבע שלמה מעוז ע"י ב"כ עוה"ד ע' רייטר, ז'אן, שוכטבויץ ובעניין: המרכז לגביית קנסות ואגרות ע"י עו"ד מ' עילבוני מפרקליטות מחוז חיפה החלטה
בקשת התובעים הועברה לתגובת הנתבע והמרכז לגביית קנסות ואגרות.
המרכז טוען עוד כי אין להורות על החזר חלקי של האגרה על פי תקנה 10(ד) לתקנות האגרות, שכן לא היתקיימו התנאים הקבועים בה. במיוחד מדגיש המרכז כי סמכות בית המשפט להורות על החזר חלקי של האגרה לאחר הקטנת סכום התביעה, נתונה לו רק עד לסיום קדם המשפט השני בתיק.
הואיל ובתיק היתקיימו יותר משני קדמי משפט, אין סמכות להורות על ההחזר.
התובעים מבססים את בקשתם על תקנה 6(ב)(1) לתקנות האגרות העוסקת בסיום הליך על ידי מגישו בשלב מוקדם של הדיון, וכך נאמר: (ב) הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרט 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרישי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17: (1) ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו; [.
התקנה מציבה שני תנאים להחזר האגרה; הראשון הוא תנאי המועד - ההחלטה המתירה את תיקון כתב התביעה ניתנה לפני שהתקיים קדם המשפט השני בתיק; השני, תנאי מהותי - היתקיימו לדעת בית המשפט טעמים מיוחדים להחזר (ראו החלטתי בת"א (ימאות) 31782-11-11 PERLA NAGIVATION נ' האנייה RIO (09/12/2012)); התנאי המהותי, קיומם של טעמים מיוחדים, מחייב הפעלת שיקול דעת של בית המשפט.
אף כי הדיונים נקבעו לקדם משפט, ואף כי גם בקדם משפט רשאי בית המשפט לידון בתיקון כתבי טענות, הרי שמהותית טרם החל הדיון בתיק, טרם גובשו כתבי הטענות ושני הדיונים היו למעשה דיונים בבקשות לתיקון ולא קדמי משפט כמובנם בתקנה 143 לתקנות מתשמ"ד (כיום תקנה 61).
עם זאת, אין להיתעלם מכך שהתביעה הוגשה לאחר קבלת אישורו של בית המשפט שעסק בפרוק החברה (תיק פר"ק 48403-04-14), אין להיתעלם גם מכך שהאגרה שולמה מכספי קופת הפרוק, באישור בית המשפט של פירוק.
...
דיון והכרעה כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש להורות על החזר חלקי של האגרה כמבוקש.
התקנה מציבה שני תנאים להחזר האגרה; הראשון הוא תנאי המועד - ההחלטה המתירה את תיקון כתב התביעה ניתנה לפני שהתקיים קדם המשפט השני בתיק; השני, תנאי מהותי - התקיימו לדעת בית המשפט טעמים מיוחדים להחזר (ראו החלטתי בת"א (ימאות) 31782-11-11 PERLA NAGIVATION נ' האנייה RIO (09/12/2012)); התנאי המהותי, קיומם של טעמים מיוחדים, מחייב הפעלת שיקול דעת של בית המשפט.
סוף דבר לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה ומורה על החזר חלקי של האגרה בהתאם להוראת תקנה 10(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות).

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים חדל"ת 57481-12-20 ע.ר.א.ר מיתקני מחזור בע"מ נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז ירושלים ואח' בפני כבוד השופט אביגדור דורות מספר בקשה:11 מספר בקשה : 12 מספר בקשה:15 בעיניין: ע.ר.א.ר מיתקני מחזור בע"מ (בפרוק) "החברה" ובעניין: עו"ד עמי פולמן, בתפקידו כנאמן זמני לחברה "הנאמן" ובעניין: אחמד כעאבנה ע"י ב"כ עו"ד אודי שושן "המבקש" "בעל המניות" ובעניין: 1. עבדללה עבידאת 2. רעד מנצור ע"י ב"כ עו"ד יעקב אמסטר "המשיבים" "בעלי המניות" החלטה
טענות הצדדים בתמצית בתגובת המשיבים לבקשה לעיכוב הליכי הפרוק נטען כי הבקשה והעיתוי שבו הוגשה נגועים בחוסר תום לב והיא עומדת בסתירה לטענות קודמות שנטענו על ידי המבקש בת"א 37850-08-20 (הליך הקפוח) וכן בהליך זה. עוד נטען כי עד לחלוף המועד הקבוע בחוק להגשת תביעות חוב אין יכולת לדעת מהו הקף הנשייה של החברה וכי בכוונת חברת אופק להגיש תביעת חוב על סך של כ-10 מיליון ₪ כנגד החברה, בגין הפרת הסכם התפעול מיום 1.7.2018 אשר הסתיים ביום 31.6.2020.
שלישית, יש לידון בטענת המבקש לפיה החברה איננה חדלת פרעון וכי קיימות דרכים חלופיות לפיתרון הסיכסוך בין בעלי המניות העדיפות על הליך הפרוק.
סעיף 286 לחוק, שהנו הסעיף הספציפי לצורך הפעלת הסמכות לביטול צו לפתיחת הליכים, איננו מגביל את בית המשפט מבחינת מועד ביטול הצוו ואיננו מגביל את מועד הגשת בקשה להפעלת הסמכות שבסעיף 286.
בתגובת המבקש ואחיו נאג'ח התבקש בית המשפט למנות באופן מידי מפרק זמני לחברה ולהעביר את ההליך בהתאם להוראות חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי.
...
במסגרת סעיף 9 לבקשה למתן צו פתיחת הליכים נכתב מטעם שני הצדדים כדלקמן: "בחשבונה של החברה בבנק מצויים מספר מיליוני ש"ח, אולם היקף ההתחייבויות של החברה צריך להיבדק ולהיקבע במסגרת הליך זה. יצוין כי חלק מהכספים אשר הועברו לחברה שולמו ע"ח עסקאות עתידות, כאשר היקף התחייבויות החברה ותקינות המסמכים החשבונאיים נתונים במחלוקת עמוקה בין הצדדים, באופן המקים חשש ממשי והדדי, לחדלות פירעונה של החברה". לפיכך, ניתן להניח כי כל מסקנה שיגיע אליה רואה החשבון מטעם המבקש ביחס למסמכים החשבונאיים של החברה תהיה שנויה במחלוקת מצד המשיבים.
סוף דבר, לאור כל האמור, הבקשה לעיכוב זמני של הליך חדלות הפירעון (מספר 12) נדחית.
המבקש ישלם הוצאות לנאמן בסך של 4,000 ₪ וכן ישלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

את יתרת הסכום בגין המקדמה תעביר החברה הרוכשת שבשליטת מר צחי אבו ישירות לחברת י. לי-דה. פירוט ההיתחשבנות מפורט בנספח א' להסכם זה" "הפשט הפשוט", של ההיתחשבנות הכספית שלפי הסכם הפשרה, לצורך ענייננו ובשלב זה, בלי להבחין בין המשיבות או החברה האחרת ותוך היתייחסות לשלושת החברות כקבוצת אבו, למול החברה, הנו כי על מי מקבוצת אבו, להשיב 31,000,000 + מע"מ היינו 36,270,000 ₪ לחברה, כאשר 20,000,000 ₪ יקוזזו בתוך קבוצת אבו, באופן שלא יהיה חוב בין החברה למשיבה 2.
מטעם המשיבות, ניתנה הפנייה להילכת "אלון", לע"א 181/75 אלון נגד מדינת ישראל פ"ד כט(2) 124, (1975), שם נקבע כי אין סמכות למנוע מאדם, היינו לחסום אותו מהגשת תביעה אשר תתברר כדין בערכאה המבררת.
בהנתן כי החברה המבקשת רשומה באשדוד, ואשר פעולתה העסקית במחוז הדרום, הסמכות לטפל בשאלות הנוגעות לחדלות פרעון של החברה, מסורה לבית משפט המחוזי בבאר שבע ולכן אין מדובר בצו חוסם כללי לגבי פתיחת הליכים בערכאות באופן כללי, אלא לצוו חוסם במסגרת בית משפט זה, (המחוזי בבאר שבע), שלא לנקוט בהליך חידלות פרעון, בטרם הוכרעה השאלה שהעלתה החברה בתיק העקרי, בדרך לבצוע בקירוב של הסכם הפשרה.
בקשת המשיבות לסעדים זמניים – איסור דיספוזיציה בת"א 13019-11-22 המשיבה 1, חברת אבו פמילי, נקטה בהליך תביעה אזרחי בתיק האמור נגד החברה.
מאזן הנוחות המבוקש בידי החברה, ליתן צו מניעה, צו חוסם עד לתום ההליך בתיק העקרי, כנגד המשיבות מהגשת בקשת חידלות פרעון ופרוק נגדה, וזאת כדי למנוע נזק בלתי הפיך, שבעצם הגשת הליך חדל"ת כנגד החברה, שכן הנה חברה קבלנית למגורים ורוכשי דירות פוטנציאליים אינם בוחנים יתר על המידה את כל הפרטים, ואם ישמעו כי הוגש הליך חידלות פירעון נגד החברה, רק בכך, הדבר יגרום לנזק בלתי הפיך.
...
דיון אקדים את מסקנתי ולפיה, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לאחר ששמתי את העדויות כמו גם לאחר שעיינתי בהשלמת הטיעון וכן תוך הביאי בחשבון את ההליכים הקודמים, כי בענייננו, ובנסיבות המיוחדות כפי שהן ולשלב זה של ההליך, יש להותיר את הסעד הארעי שניתן, צו מניעה האוסר על המשיבות או מי מטעמן, להגיש בקשה לחדלות פרעון כנגד החברה המבקשת, וזאת עד לתום ההליך בתיק העיקרי, כפי שיפורט להלן.
ברי כי לא ניתן לשלול אפשרות כי המשיבות, החלו בביצוע חלק מחיוביהן לפי הסכם הפשרה, כאשר הפנייה לבית המשפט של החברה, באה תוך כדי, כך שהפנייה לבית המשפט, הותירה את המשיבות "חשופות" באופן מסוים כלפי החברה, הגם שאציין כי לצורך ההכרעה בבקשה זו, לא שוכנעתי כי זה המצב.
בנסיבות בהן נבחנה היתכנות הגשת בקשה לחדלות פירעון, ונמצאה היתכנות נמוכה, כאשר ההתרשמות הינה כי מטרת אפשרות זו של הגשת בקשה לחדלות פרעון נגועה בשיקולים שאינם ממין העניין, כאשר מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת החברה ולרעת המשיבות, כאשר המשיבות אינן מנועות מלנקוט בהליכים אזרחיים משל עצמן כמו גם לבקש באופן עקרוני, סעדים זמניים, אם כי לא נקיטת ההליך החריג והקיצוני של חדלות פרעון, מצאתי כי בהתאם לתשתית העובדתית שהונחה בפני ובשלב זה של תחילת ההליכים בתיק העיקרי, ענייננו במקרה החריג שבו לאור כוונות המשיבות, שוכנעתי בקבלת הבקשה, איסור על המשיבות בנקיטת הליכי חדלות פרעון נגד החברה, עד לתום ההליך האזרחי בתיק זה. לפיכך, הסעד הארעי שניתן במעמד צד אחד, ביום 22.8.23, יעמוד בתוקפו עד לתום ההליך העיקרי שבתיק זה ולמען הסר ספק, ניתן בזאת צו מניעה, צו חוסם האוסר על המשיבות לנקוט בהליכי פירוק או הליכי חדלות פרעון נגד החברה התובעת, עד לסיום ההליך העיקרי בתיק זה. המשיבות תישאנה ביחד ולחוד, בהוצאות ובשכ"ט החברה המבקשת בסך כולל של 20,000 ₪ ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"ד, 19 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 33686-09-22 סלע נ' קינן ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט מוחמד עלי בעיניין: מעלות הנביאים בע"מ (להלן: החברה) התובע עפר סלע ע"י עו"ד א' מאיר הנתבעים 1. צילה קינן 2. יואל פרייליך ע"י עו"ד י' פרידמן פסק דין
עוד הוסכם כי ככל שהנכסים לא יימכרו עד ליום 30.12.2027, ימונה על ידי בית המשפט, לפי בקשת אחד הצדדים, כונס נכסים – לו יוקנו סמכויות נרחבות – לצורך ביצוע מכירת הנכסים שלא יימכרו עד אז. לאחר מכירת כל הנכסים, החברה תפרע את מלוא התחייבויותיה ותחסל את פעילותה על דרך של בקשה לפירוק מרצון, והמנהלים יהיו אמונים באופן בלעדי על הליך הפרוק, בין בעצמם ובין באמצעות מי שימונה על ידם לצורך כך. ההסכם כולל הוראות מפורטות נוספות ורבות שנוגעות לאופן מימוש ההסכמות, חלוקת העודפים לאחר מכירת הנכסים, שכר מינהלי החברה, וגובה תשלומים נוספים.
עוד כלל ההסכם, הסכמת מינהלי החברה כי המניות שמוחזקות על ידי התובע יועברו לחברה בשליטתו.
הדברים אמורים ביתר שאת כאשר עסקינן בעילה המבוססת על סעיף 191 לחוק החברות, אשר מעניק לבית המשפט סמכויות רחבות וגמישות (עיינו בריכוז הדברים בהחלטתי שניתנה בת"א (כלכלית חיפה) 4806-06-22 פנדה יישומי מסחר בע"מ נ' להב (18.10.2022)).
שלישית, אינני מקבל את עמדת הצדדים לפיה הסכם הפשרה לא מטיל על בית המשפט חובות במסגרת ביצועו.
...
נזכיר כי בהליך הקודם הגיעו הצדדים למסקנה לפיה הדירקטוריון יתכנס מדי תקופה לדון בחלוקת דיבידנד, ולטענת התובע פסק הדין הופר.
כך למשל הסכימו הצדדים כי מנהלי החברה יהיו אמונים, באופן בלעדי, על הליך הפירוק בין בעצמם ובין באמצעות מי שימונה על ידם לצורך זה. אינני מקבל את טענת הצדדים לפיה ללא מתן תוקף לפסק הדין "לא ניתן יהא לקיים את הסכם הגישור" (סעיף 2 לעמדת התובע).
קצרו של דבר, שאני דוחה את הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, זאת למעט סעיף 1 להסכם – לו אני נותן תוקף של פסק דין.
פועל יוצא מהכרעתי – שאני מורה על מחיקת התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו