תקנות ביטול עסקה אכן קובעות כי לצרכן לא תהא זכות לבטל עסקה, מקום בו מדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבורו על פי מידות או דרישות מיוחדות (תקנה 6(א)(2)).
מכל האמור עולה כי התובע בהחלט היה זכאי לבטל את הזמנת המוצרים שטרם סופקו לו, כפי שעשה, וכי אין בסיס לטענת הנתבעת לפיה תקנות ביטול עסקה אינן חלות, וכי היא זכאית לידרוש דמי ביטול בשיעור של 15%.
התובע לא הוכיח כי הפסיד שעות עבודה כלשהן, וממילא לא הוכיח את עלותן, כך שלטעמי אינו זכאי לפצוי בגין נזק נטען זה.
אשר לריביות, אני בהחלט סבור כי בגין הסכומים שהנתבעת גבתה ממנו ביתר זכאי התובע להפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ביטול העסקה ועד למועד התשלום בפועל.
...
המחלוקות המצריכות הכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושמעתי אותם ואת נציגיהם בדיון שהתקיים בפניי, אלו הן השאלות המצריכות הכרעה:
מה הייתה העלות הכוללת של העסקה, האם 11,450 ש"ח כטענת הנתבעת או 10,700 ש"ח כטענת התובע.
בעניין זה, אני מקבל את טענות הנתבעת.
לפיכך אני סבור כי הנתבעת זכאית לחייב את התובע עבור המוצרים אשר סופקו לו בפועל במחירים אשר נטענו על ידי התובע, אך ללא ההנחה אשר ניתנה לו.
כעולה מההזמנה, התובע קיבל הנחה של 14.53% לפני מע"מ, ובסך הכל 17% (קרי רכיב המע"מ).
הנתבעת לא הביאה כל ראיה שהיא להוכחת טענותיה, ובוודאי שלא הביאה כל ראיה לנזק אשר נגרם לה.
לפיכך אני דוחה את טענות הנתבעת גם בעניין זה.
סיכום כספי
כאמור, הנתבעת הייתה זכאית לחייב את התובע בסך של 2,574 ש"ח עבור המוצרים שרכש (שואב האבק והכיריים), וכן בסך של 100 ש"ח כדמי ביטול עבור ביטול הזמנת שאר המוצרים, ובסך הכל 2,674 ש"ח.
בפועל גבתה הנתבעת מהתובע סך של 3,739 ש"ח.
משכך זכאי התובע להחזר של 1,065 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ביטול העסקה (תחילת חודש אוקטובר 2020) ועד למועד מתן פסק הדין, ובסך הכל 1,104 ש"ח.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל באופן חלקי את התביעה ודוחה את התביעה שכנגד.
למרות התוצאה אליה הגעתי, אני סבור כי לאור התנהלותו של התובע כלפי הנתבעת ונציגיה, אשר באה לידי ביטוי גם בדיון עצמו וגם בהתכתבויות הדוא"ל בין הצדדים, ולאור העובדה שבחר שלא לציין בכתב תביעתו כי גם הכיריים סופקו לו, ראוי שכל צד יישא בהוצאותיו, וכך אני מורה.
