אין המדובר בכישלון תמורה מלאה

לפיכך, קבעה כב' הרשמת כי אין המדובר בטענה להיעדר תמורה או כשלון תמורה מלא, אלא כשלון תמורה חלקי.

...

לטעמי גם אם נקבעו קביעות לגבי מהימנות התובע באותם הליכים, הרי שיש לבחון כל מקרה לגופו ואין די בקביעות האמורות כדי להוביל בהכרח למסקנה כי המדובר בתובע לא מהימן שרימה את הנתבעת כטענה וכל זאת מבלי שהביאה ראיות נוספות מספקות להרים הנטל המוטל עליה.

סיכום נוכח כל האמור לעיל ומשהגעתי למסקנה כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח מעשי מרמה, כפיה ועושק מצד התובע באופן שיצדיק העברת הנטל אליו, והנטל לסתור את חזקת התמורה נותר על הנתבעת ולאור מסקנתי כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כישלון התמורה כמו את יתר טענותיה, אשר נסמכו על ראיות בעלות משקל ראייתי נמוך שרובן מפי השמועה, דין התביעה להתקבל.

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע מלוא סכום השיק, כפי שהוא היום בתיק ההוצאה לפועל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין הליך זה, בסך כולל של 8,250 ש"ח בניכוי ההוצאות שנפסקו כנגד התובע בגין האיחור בהגשת ראייה בסך 2,000 ש"ח. הפיקדון שהופקד בתיק בית המשפט כתנאי למתן הרשות להתגונן, על פירותיו, יועבר לתובע באמצעות בא כוחו, כתשלום על חשבון החוב על פי פסק הדין.

במקרה הנידון, אין המדובר בכשלון תמורה מלא, שהרי ההרכב בצע את שהתחייב בהסכם, וכן אין זה כשלון חלקי קצוב, ראה ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג פ"ד לז(2) 355, 360-361.

...

סוף דבר בשים לב לנושא שבמחלוקת, בית המשפט ציין בהחלטתו מיום 19.10.2017 כי "מבלי לגרוע מזכויות וטענות הצדדים, ומאחר ובירור התביעה עלול לגרום סערת רגשות מיותרת, ובכללם, על מנת לזכות בתביעה, לפגוע בחוויה של חתונת הבת, מוצע לצדדים כי יש לסיים בפשרה תיקים אלה". למרבה הצער, הצדדים לא הגיעו להסדר והיה צורך בניהול המשפט.

בכל הנוגע לתביעה השטרית בתא"ק 17677-01-17, טענתו של מר שמש כי לא קיבל את התמורה בעד השטר וכי הוא אינו חייב בפירעון השיק, נדחית.

טענת כישלון תמורה שאינה חלקית נדחית מול עקרון סחירותו של השטר, אך אינה מתבטלת ויכולה להיטען בהליך נפרד, ראה ע"א 192/63 כדורי נ' הלר פ"ד יח (1) 144,163.

בעניינינו, אין המדובר בכשלון תמורה מלא, שהרי התובע בצע את שהתחייב בהסכמי הטירחה, כך שלמעשה טוענים הנתבעים לכשלון תמורה חלקי בשל טיב העבודה המשפטית שסיפק להם התובע ותוצאותיה.

...

בשים לב לכל האמור לעיל, דומה כי בקשתו של התובע להחליף את השיקים הדחויים על מנת להבטיח את שכר טרחתו בגין העבודה המשפטית שביצע לטובת גיא ולטובת פויניקס, הינה סבירה.

טענת כישלון תמורה חלקי נדחית מול עקרון סחירותו של השטר, אך אינה מתבטלת ויכולה להיטען בהליך נפרד, ראה ע"א 192/63 כדורי נ' הלר פ"ד יח (1) 144,163.

לאור האמור לעיל דוחה טענות הנתבעים בעניין זה. סוף דבר בשים לב לאמור לעיל, מקבל התביעה ומורה על דחיית ההתנגדות.

בהתנגדותה העלתה הנתבעת את טענתה באופן כללי אולם בדיון ובסיכומיה התייחסה לשלושה מקרים ספציפיים לגביהם התובע לא נתן או לא השלים את השירותים המשפטיים להם התחייב, דהיינו אין המדובר בטענת כשלון תמורה מלא.

...

לאור האמור טענת הנתבעת בעניין זה נדחית.

סוף דבר סיכומו של דבר לאחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי כי במישור השטרי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי השיקים נמסרו לביטחון וכן לא עלה בידיה לסתור את חזקת התמורה העומדת לזכות התובע למעט בגין אי התייצבותו לדיון בגינה גבה שכר טרחה.

לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי דין התביעה להתקבל למעט סך של 975 ₪.

המערערת הגישה היתנגדות לבצוע שטר בה טענה כי מסרה את השיקים למשיבה כשיקים דחויים שפרעונם יהא רק לאחר ביצוע העבודה בפועל, כי המשיבה האטה את עבודתה באתר ולאחר מכן הפסיקה את עבודתה לחלוטין, כי השיקים נימסרו כפוף לכך שהמשיבה תסיר את ההפרות ותפנה כמות עצומה של חומר חפור שהשאירה בשטח, אלא שהמשיבה לא פינתה את ערימות החול ומשכך המדובר בכשלון תמורה מלא.

...

כך הם פני הדברים גם באשר לטענת המערערת כי במסמך המדידה המשותף מצוין שהמשיבה השאירה בשטח ערימת חול שכמותה 300,600 מ"ק. לא זו בלבד שעל פני המסמך מצוין 3006.00 מ"ק ולא 300,600 מ"ק כפי שטוען באת כוח המערערת, ולא זו בלבד שבחקירה נגדית נאמר לב"כ המערערת שהוא טועה בקריאת המספר, אלא שהמספר הנטען חסר היגיון על פניו שהרי הוסכם בין שני המודדים מטעם שני הצדדים: "סיכום: כמות גריסה מצטברת שביצע קבלן א.חוצבים מחודש 6/2014 עד 19/5 הינה 288,014.00". אם במשך שנה נחצבה ונגרסה כמות של 288,000 מ"ק כיצד יכלה להישאר בשטח ערימה של 300,600 מ"ק? למעלה מן הצורך נוסיף כי די היה לו לערעור להידחות מטעמי השתק, משהמערערת כבולה בהצהרת העדים מטעמה ב"בקשת סעד בדרך של טען ביניים" שהגישה ביום 22.6.15 לבית המשפט השלום בבאר שבע ביחס למספר שיקים הכוללים גם את שני השיקים נושא הערעור לפיה "המבקשת שילמה לטוענת מס' 1 [המשיבה] את כל התמורה המגיעה לה בגין עבודות שביצעה בשלושה שיקים" ולפיה "בנסיבות אלה מצויה המבקשת במצב שבו למרות שהיא שילמה בשיקים את כל חובה לטוענת מס' 1 היא עלולה להיות נתבעת הן על ידי הטוענת מס' 1 והן על ידי הטוענות מס' 2,3,4", ולפיה "המבקשת אינה תובעת לעצמה דבר בנושא הכספים מלבד תשלום שכר טרחה וההוצאות המגיעות לה". המערערת טענה בטען הביניים כי השיקים נמסרו למשיבה "בגין עבודות שביצעה" כי "אינה תובעת לעצמה" דבר מהשיקים אלו, ועתה לא תישמע בגרסה הפוכה.

הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.