מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אין האב יכול להשתחרר מחובתו לזון את ילדיו בטענה לאי הודעה

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בתום חקירת האב - הודיע לפתע ב"כ האם, כי אין בכוונתו להעיד את מרשתו, שכן די בעדויות ובראיות שהוצגו עד כה כדי לקבוע שהאב לא עמד בנטל ההוכחה הנידרש.
האב לא צירף כל ראיה אשר יהא בה כדי לתמוך בעליה ביכולת הישתכרותה של האם אלא הסתפק בציון הערכתו ולפיה היא מרויחה סך חודשי של כ 15,000- ₪.
כך, לדוגמה, ייתכן כי ההורים הגיעו להסכמה שהאב ישלם סכום מזונות מסויים לילדים, מתוך הבנה לא מופרכת כלל, כי האב אוהב את ילדיו ורוצה ביקרם, ירכוש עבורם ביגוד, יסע איתם לחופשות בארץ ובחו"ל, יעניק להם מתנות, וכיו"ב דברים שאינם מעוגנים בהתחייבות מפורשת בהסכם הגירושין.
כמו כן, האב כלל לא טען כי נפלו פגמים בהליך החתימה על ההסכם בגינם ראוי להביא לביטולו.
על אף שפסק הדין אכן מאזכר את חובת תום הלב, לא מצאתי כי הוא בעל רלוואנטיות כלשהיא לתובענה שלפניי, למעט הקביעה שיש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. 85.2 .
(( פלונית נ' פלונית ( 4.1.15 מה הדין בנוגע למזונות מגיל 18 ואילך? האחריות לזון ילדים חלה על הורים גם לאחר הגיע ילדם לגיל 18 , ובמשך השרות הצבאי ועד לשיחרור מצה"ל. ככלל, נקבע כי תמיכת הורים בילדיהם במהלך שירותם הצבאי תפחת לכדי שליש מן הסכום ששולם קודם לתקופת השרות הצבא 1994 )).
...
סוף דבר לנוכח כל הנסיבות ובשים לב לדין, ההתלבטות היתה בין לצמצם בצורה ניכרת את גובה דמי המזונות לבין ביטולם כליל.
לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים מצאתי לבטלם כליל.
לנוכח כל האמור אני סבורה כי שורת הדין והצדק מחייבת ביטול דמי המזונות.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2018 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

בתשובה לבקשה זו הודיעה האם: מאחר ובית הדין קבע כי מועד החיוב לדמי מזונות הנו ממועד הגשת תביעת המזונות, אין צורך להמשך ההליכים בבקשת רשות העירעור התלויה ועומדת בפני בית דין, מכיוון שבאופן עיקרוני ערעורה נענה לאחר שבית הדין קבע שיש חובה לשלם המזונות החל מיום הגשת התביעה, למרות שהייתו של הבעל – האב בכלא.
עוד הוסיפה שאין בהודעה זו כדי לוותר על זכותה של האם המערערת לערער נגד החלטת בית דין.
כמו כן מצד הדין אין הוא חייב להשכיר עצמו כפועל כדי לזון ילדיו, דעד כאן לא נחלקו רבינו תם ורבנו אליהו (עיין תוספות כתובות סג, א) אלא לגבי אישתו ומפני שכותב לה בכתובה "אנא איזון ואפלח" ועיין רמ"א (אבן העזר סימן ע סעיף ג), ובמה שנחלקו הראשונים בזה.
ומעתה לא שנא לגבי העת ששהה בכלא ולא שנא לגבי התקופה לאחר שהשתחרר, שאף שאין יכול לשלם מזונות משכר עבודתו, מכיוון שיש לו נכסים יש לחייבו במזונות מינימאליים שיספיקו לילדים.
חיוב האב במדור ילדיו – אף אליבא דסברת בית דין קמא יש להוסיף שאף לסברת בית הדין קמא שאין לאב מאין לשלם מזונות ומסיבה זו הוא פטור מהם – הדברים יכולים להיות נכונים לגבי המזונות, אך לגבי חיובו במדור, מכיוון שחצי הדירה שייכת לבעל והילדים גרו בחלקו – בזה סיפק להם מדור בעין ויצא ידי חובת מדור, ואף שכתבו בהחלטתם שאין הם מכריעים בשלב זה בשאלת חובת האשה בשכר דירה ראוי בנסיבות העניין.
...

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לעניין התלונה שהוגשה נגדו טוען הנתבע, כי עסקינן בתלונת שוא ושקרית שכל מטרתה לגרום לו נזק ולראייה הוא שוחרר לאחר חקירה קצרה, ולאחרונה אף קיבל הודעה על סגירת התיקים נגדו דבר שלטענתו מעיד ומוכיח כי מדובר בתלונות שקריות.
על פי הדין המוסלמי, יכולתו של אב ובעל לשאת במזונות אישתו וילדיו, אינה נמדדת רק על פי הכנסתו בפועל, אלא גם על פי פוטנציאל הישתכרותו, כאשר הדין המוסלמי מגדיר את מי "שאינו יכול לעבוד ולהשתכר" כאחד מאלה מלבד: הסובל ממחלת נפש או מחלה הגורמת לאובדן מוחלט של כושר הישתכרות.
(( 10 ס.ג. נ' ע.ג. ]פורסם באתרים משפטיים[ ( 25/01/2011 אשר על כן ומאחר ועל האב מוטלת החובה האבסולוטית לזון את הקטין תוך סיפוק כל צרכיו, ובהיתחשב בדין האישי החל על הצדדים, בהכנסות האב, זמני השהות ושאר השיקולים שפורטו לעיל מצאתי לקבל את תביעת התובעת ולחייב את הנתבע במזונות הקטין בסכום כולל של 1,600 ₪, סכום שהתובעת בעצמה הסכימה לו וסכום שמשקף את צרכיו של הקטין.
...
אשר על כן, אני מורה על דחיית עתירת האישה למזונותיה.
סוף דבר: אשר על כן אני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם מזונות הקטין בסכום כולל של 1,600 ₪ סכום שכולל הוצאות המדור ואחזקתו.
בנוסף לדמי המזונות אני מחייב את הנתבע במחצית הוצאות בריאות החריגות של הקטין אשר אינן מכוסות על ידי חוק בריאות ממלכתי (טיפולי שיניים, משקפיים וטיפולים פסיכולוגיים), בכפוף לתיאום בין הצדדים ובהעדר הסכמה, על פי המלצת רופא המשפחה או הגורם המטפל, והכול על פי קבלות.

בהליך ערעור חדלות פירעון (עחדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ג. המערער יליד 1966, גרוש ואב לשני ילדים בגירים.
המערער בא ממשפחה במצב סוציו-אקונומי ירוד, הוא בעל עבר פלילי (בהיותו חייל נעצר ונשפט למאסר עולם, כאשר לאחר שנקצב עונשו, הוא השתחרר בשנת 2006), סובל ממצב נפשי קשה ואין ביכולתו להישתלב במעגל העבודה באופן מלא, לאור נסיבותיו האישיות.
המערער אינו מכחיש כי במשך כל השנים לא נשא בחובה לזון את ילדיו ומשפחתו.
יובהר כי במסגרת בקשה למתן הכרעה בהליך זה, ציין הנאמן, והודעתו לא נסתרה, כי המערער אינו עומד בצו השקום ואינו משלם דבר לקופת הכנוס, וזאת למרות שלא ניתנה כל החלטה לעניין עיכוב ביצוע פסק הדין.
...
זאת מכיוון שבדוח בעלי התפקיד, שקדם לדיון בנוכחות הצדדים, שלאחריו ניתן פסק הדין מושא הערעור, הושמעו גם הושמעו טענות לעניין אופן יצירת החובות והתנהלות המערער בהליך, והעובדה שבסופו של דבר מסקנת בעלי התפקיד הייתה כן לאפשר הכללת המערער בהליך, אינה מלמדת שאלו סברו שלא היה פגם ביצירת החובות או בהתנהלות בהליך.
למעלה מן הצורך אציין כי מצאתי ממש בטענות ב"כ הממונה בעניינים אלו, ויש בהן להצדיק דחיית טענות ב"כ המערער לעניין זה. סיכום לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
למעלה מן הצורך, מוארכים המועדים שנקבעו בפסק הדין קמא למערער להפקדה כספית ב-30 יום, וכן המערער ישלם בתום 60 יום את הפיגורים בתשלומים נדרשים על פי תכנית הפירעון, אלא אם תושג הסכמה אחרת, לרבות להארכת תכנית הפירעון.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כן נקבע כי עם שיחרורו ישלם האב סך של 2,500 ₪ עבור מזונות הקטין בצרוף מחציות הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי והסכומים יהיו צמודים למדד המחירים הידוע לצרכן.
הודעת צד ג' להורי התובעת במסגרת הודעת צד ג' טענו הנתבעים כי אביו של הקטין הוא אסיר ואין באפשרותו לשאת במזונותיו כפי שהוסכם בינו לבין התובעת במסגרת הסכם הגירושין.
(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו; (2) אותו בן- מישפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר; (3) אותו בן מישפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן- מישפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4".
בעיניין הנידון, אין מחלוקת בין הצדדים כי האב נמצא במאסר שנים רבות, אינו זן הקטין ואין ביכולתו לעשות כן בשנים הקרובות.
עם זאת, שעה שהאב לא עמד בחלקו השני של ההסכם ולא נשא בחובות המשותפים והתובעת נאלצה ונאלצת לשאת בחובות בעצמה ולבדה, לא ניתן לראות בהסכם כהסכם מחייב וניתן לראות בעובדה זו, כשינוי נסיבה מהותית המצדיקה פתיחת ההסכם.
בסיכומי הנתבעים לא נטען דבר לעניין הוצאות הקטין ונראה כי זנחו כל טענה לעניין זה. יוער כי בכתב ההגנה נטען כי הוצאות הקטין עומדות על כ- 1,800 ₪ נוכח הסכמות התובעת ובנם בהסכם הגירושין.
עם זאת, וכפי שציינתי לעיל, אין בכך בכדי להצדיק השפה המשתלחת שנטענה ובמיוחד בסיכומים כנגד התובעת והוריה בכלל ובמיוחד בשעה שלנתבעים אף הם, חובה על פי דין לזון גם הם בנסיבות הקיימות את הקטין.
...
כמו כן, אני קובעת שהנתבעים יישאו במחצית הוצאות רפואיות חריגות והכרחיות בלבד, אשר אינן מכוסות על ידי קופת החולים (כגון טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים, משקפיים וכיו"ב).
סוף דבר תביעת התובעת כנגד הנתבעים מתקבלת כך שהנתבעים ישלמו עבור צרכי הקטין סך של 1,200 ₪ לחודש אשר ישולמו כל 15 לחודש.
משהתקבלה תביעת התובעת, אני קובעת שהנתבעים יישאו בהוצאותיה בסך של 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו