משלא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת בית המשפט בהליך הפלילי, אני מאמצת את עובדות כתב האישום בהם הורשע הנתבע, וקובעת כי יש בעובדות אלה כדי להקים אחריות בנזיקין של הנתבע כלפי ביתו, התובעת.
לעניין זה ר' הדברים שנפסקו בע"א 9873/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פפו (22/3/09): "ככלל, קיים קושי להעריך את הנכות התפקודית של קטין וכאשר אין אינדיקאציות אחרות, קביעת שיעור הנכות התפקודית לפי שיעור הנכות הרפואית היא הדרך הנכונה. אכן, ברגיל, הדברים אמורים במקרה שבו לכל רכיבי הנכות הרפואית קיימת משמעות תפקודית".
בנסיבות המקרה אני רואה לנכון להעמיד את שיעור נכותה התפקודית של התובעת בשיעור זהה לשעור נכותה הרפואית: 20%.
נזקים לא ממוניים - כאב וסבל, פגיעה בשם טוב:
סקירת הפסיקה בעיניין פסיקת פיצוי בגין כאב וסבל במקרים של אלימות במשפחה, מראה מגמה של העלאת רף הפצוי בגין הנזק הלא ממוני במקרים אלה, בין היתר מתוך רצון להביע סלידה ממעשים אלה, וכחלק ממיגור תופעת קשה זו, תוך שקילת מיגוון של שיקולים בקביעת גובה הפצוי, וביניהם נסיבותיה הקונקרטיות של הפגיעה לרבות משכה וחומרתה, והשלכותיה על הקורבן.
אף אם הישתכרה תקופה מסויימת לאחר גיל 18, בנסיבות העניין בשים לב לכך שיעבדה אצל מי שביצע בה את זממו ודאג שתהיה קרובה אליו בכל עת, ובנוסף עבדה ימים ספורים בחקלאות (ר' עדות האח, עמ' 17 ש' 3-24, כי על מנת לעזור לאחותו לשנות לה את מצב הרוח, הוא לוקח אותה לימים בודדים לעבוד איתו בחקלאות), אינני רואה לנכון להיתחשב בתקופת עבודה זו.
מאז גיל 18 ועד היום חלפו 134 חודשים במהלכם התובעת לא עובדת.
...
הרכיבים שראוי להביאם בחשבון במקרים כאלה הם אורך תקופת ההתעללות, מאפייניה הספציפיים ועוצמתה"
על הקושי שבהערכת פיצויים בגין ראש נזק של כאב וסבל , ר' הדברים היפים שנכתבו ע"י חברי כב' השופט נמרוד פלקס בתמ"ש 56762-03-18 ט.ש נ' א.ש (21.11.18):
"הערכת הפיצויים בגין ראש הנזק של כאב וסבל משימה קשה היא, הן בשל הקושי האינטלקטואלי שביסוד ראש נזק זה והן בשל הקושי לתרגם לערכים כספיים שיעור נזק מסוג זה... בה בעת, העיקרון של החזרת המצב לקדמותו, חולש גם על ראש נזק זה ומחייב, על כן, פיצוי הולם בגינו... המגמה הברורה איפוא, היא להורות על העלאת רף הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני"
כב' השופט פלקס, סקר את מגמת הפסיקה להעלות את רף הפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם כתוצאה ממעשי אלימות במשפחה:
"סקירת פסיקת בתי המשפט, אשר דנה בשיעור הפיצוי הכספי שנקבע בגין נזק לא ממוני שגרם בן זוג אחד למשנהו נוכח מעשה אלימות שנקט כלפיו, תומכת אף היא במסקנה, לפיה המגמה היא להעלות את רף הפיצוי בגין נזק לא ממוני. כך בבע"מ 7073/13 פלוני נ' פלונית (31.12.13) לא התערב בית המשפט העליון בפיצוי בסך 500,000 ₪, אשר נפסק מפאת אלימות פיזית ונפשית השפלה וביזוי מתמשכים. בעמ"ש (מחוזי מרכז) 56871-01-16 מ.ז.כ. נ' ע.ז.כ. (28.2.17) נקבע פיצוי בסך 100,000 ₪. פסק דין זה דן באלימות נקודתית בעת סערת רגשות. הערעור על פסק דין זה נדחה בבע"מ 2919/17 פלונית נ' פלוני (12.12.17) תוך שבית המשפט העליון מציין, כי הפיצוי נפסק על רף גבוה, למען יראו וייראו. בתמ"ש (חיפה) 9250-11-08 האשה נ' הבעל (15.8.12) חויב הנתבע בפיצוי בסך 220,000 ₪, בשל שבעה מעשי אלימות, עת מתוכם חויב בסך 100,000 ₪, בגין תקיפתה החמורה של התובעת בפרהסיה. בתמ"ש (טבריה) 3355-02-15 פלונית נ' אלמוני (1.8.17) חויב הנתבע בסך 20,000 ₪, בגין אירוע תקיפה חד פעמי ומינורי.
הפסד שכר לעתיד:
בנסיבות העניין בהתחשב במכלול הנתונים של התובעת, לרבות גילה עת החלו מעשי האינוס, מהות הפגיעה עקב מעשים אלה, הפגיעה הקשה ביכולתה להשתלב במעגל העבודה לימודיה עד כיתה ח' בלבד, סבורני כי נכון וצודק לערוך את חישוב אובדן כושר ההשתכרות לעתיד, על בסיס חישוב אריתמטי מלא עד גיל הפרישה ע"פ חוק, הלוקח בחשבון, בין היתר, את גילה של התובעת, טיב הפגיעה ושיעור הנכות התפקודית (מקדם ההיוון חושב לפי 38 שנות עבודה מגיל 29 עד לגיל הפרישה)
11784*20%*271.8902= 640,790.82
בנסיבות אלה אני מעמידה את רכיב הפסד השכר לעתיד בסך (מעוגל) של 640,000 ₪.
בנסיבות אלה יש לקזז את הפיצוי שנפסק בהליך הפלילי בסך של 100,000 ₪
לסיכום
לנוכח כל האמור, נזקי התובע מסתכמים בסכומים כדלקמן:
הפסד שכר לעבר
316,000 ₪
הפסד שכר לעתיד
640,000 ₪
פנסיה
271,000 ₪
נזק לא ממוני
650,000 ₪
עזרת הזולת
100,000 ₪
הוצאות רפואיות
80,000 ₪
סך פיצוי
2,107,000 ₪
בניכוי תגמולי מל"ל
(872,863) ₪
בניכוי פיצוי בהליך הפלילי
100,000 ₪
סך פיצוי לאחר ניכויים 1,084,137 ₪ ובמעוגל – 1,084,000 ₪
סוף דבר
הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בסך של 1,084,000 ₪.
