אימוץ ילדים מרומניה - חוק אימוץ ילדים

לאחר שחיכתה חודשים נוספים, ולאחר שהיתקבל אישור אימוץ מרומניה עבור ילדים אחרים מיועדים לאימוץ, ואשר לא כלל את הילדה שהיתה מיועדת לאימוץ על ידי העותרת, ולאור מצבה של העמותה שהתקשתה לתפקד לאחר מות מנהלה, החליטה העותרת, על דעת המפקחת, להתחיל בתהליכי אימוץ בעמותה אחרת.

ניכר מטענות הצדדים כי מעבר לטענות המשפטיות והעובדתיות שהועלו בפנינו נוצרו בין העותרת לפקידת הסעד לפי חוק האימוץ, המכהנת כמפקחת ארצית על האימוץ הבין-ארצי, הגב' טל, משקעים רווים מטען של אכזבה ופגיעה באמון שנתנה המשיבה בעותרת.

...

במקרה דנו, אני סבורות כי היה ראוי להגיע להסכמה אשר תספק את תחושת הצדק והיושר של כל הצדדים.

מכל מקום, לאחר שמיעת טענות הצדדים, אנו סבורות כי דין העתירה להתקבל, במובן זה שהעניין יוחזר לדיון נוסף בוועדה שתשמע את העותרת ותשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים.

שני עקרונות יסוד אלו – ביסוס ההחלטה על מכלול הנתונים וחובת השימוע - מצדיקים לטעמנו תוצאה זו. תקנה 2(5) לתקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי), התשנ"ח-1998 קובעת כי אחד התנאים להכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי הוא הפקדת ערבות על סך 500,000 ₪ לטובת הרשות המרכזית לאימוץ בין-ארצי לצורך הבטחת תשלומים של המבקשים לאמץ ילד באמצעות העמותה.

בטרם החלטנו ליתן צו-על-תנאי ואף לאחר מכן, הצענו לצדדים להידבר ביניהם והמלצנו למשיבים לשוב ולשקול את הנסיבות יוצאות הדופן של המקרה, על אף תחושת האכזבה וחוסר האמון שנוצרה אצל פקידת האימוץ מהתנהגותה של העותרת.

לאחר שחיכתה חודשים נוספים, ולאחר שהיתקבל אישור אימוץ מרומניה עבור ילדים אחרים מיועדים לאימוץ, ואשר לא כלל את הילדה שהיתה מיועדת לאימוץ על ידי העותרת, ולאור מצבה של העמותה שהתקשתה לתפקד לאחר מות מנהלה, החליטה העותרת, על דעת המפקחת, להתחיל בתהליכי אימוץ בעמותה אחרת.

ניכר מטענות הצדדים כי מעבר לטענות המשפטיות והעובדתיות שהועלו בפנינו נוצרו בין העותרת לפקידת הסעד לפי חוק האימוץ, המכהנת כמפקחת ארצית על האימוץ הבין-ארצי, הגב' טל, משקעים רווים מטען של אכזבה ופגיעה באמון שנתנה המשיבה בעותרת.

...

במקרה דנו, אני סבורות כי היה ראוי להגיע להסכמה אשר תספק את תחושת הצדק והיושר של כל הצדדים.

מכל מקום, לאחר שמיעת טענות הצדדים, אנו סבורות כי דין העתירה להתקבל, במובן זה שהעניין יוחזר לדיון נוסף בוועדה שתשמע את העותרת ותשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים.

שני עקרונות יסוד אלו – ביסוס ההחלטה על מכלול הנתונים וחובת השימוע - מצדיקים לטעמנו תוצאה זו. תקנה 2(5) לתקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי), התשנ"ח-1998 קובעת כי אחד התנאים להכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי הוא הפקדת ערבות על סך 500,000 ₪ לטובת הרשות המרכזית לאימוץ בין-ארצי לצורך הבטחת תשלומים של המבקשים לאמץ ילד באמצעות העמותה.

בטרם החלטנו ליתן צו-על-תנאי ואף לאחר מכן, הצענו לצדדים להידבר ביניהם והמלצנו למשיבים לשוב ולשקול את הנסיבות יוצאות הדופן של המקרה, על אף תחושת האכזבה וחוסר האמון שנוצרה אצל פקידת האימוץ מהתנהגותה של העותרת.

) כאשר טיפולים אלה לא צלחו, הגישה בקשה לאימוץ - ברוסיה וברומניה.

כפי שפורט בהרחבה לעיל, וחרף הסכמות הביניים, שגובשו במהלך ישיבת קדם המשפט מיום 14.7.2020 לפיהן ייקבע, כי נתוק הקשר בין תורם הזרע לבין הקטינים התבצע, הלכה למעשה במועד השלמת העסקה עם מרפאת הפריון והעברת התמורה בעדה – חזר בו הנתבע מהסכמתו וטען, כי ביחס למקרה זה - אין מנוס מלפעול להגשת בקשה להכרזה על הקטינים כבני-אימוץ כלפי תורם הזרע האנונימי, בעילה של "אב לא ידוע" לפי סעיף 13 (א)( 1) לחוק אימוץ ילדים.

...

נהפוך הוא: סובר הוא כי אין מניעה עקרונית להיעתר לבקשות האימוצים, ומבקש הוא להותיר הכרעה לגופן של בקשות פלונית ואלמונית עד לאחר בירור פרטני בבית-המשפט.

סוף דבר המקרה המונח לפניי - חריג.

ברוח דברים אלה, סבורני כי במקרה שלפניי, ניתן ליישם מנגנון אימוץ מקוצר, במסגרתו יהא בית המשפט רשאי להכיר בניתוק הקשר מהאם הפונדקאית מכוח פסק הדין הזר, וזאת מבלי להעמיד דרישות נוספות לפונדקאית לצורך הוכחת ניתוקו של הקשר ההורי.

ויודגש, אין מחלוקת כי באותה עת שנחתם ההסכם לא ניתן היה לאמץ ילדים מרומניה, אם כי היתה ציפייה שבינואר 2004 יחוקק הפרלמנט הרומני חוק אימוץ חדש שישנה את התמונה.

...

משכך הסכימו התובעים לאחר שקיבלו הסברים כדבעי, מה לי אם יש לנתבעת ילדים ממקומות אחרים אם לאו? במילים אחרות, דווקא משום ששוכנעתי כי התובעים צודקים בטענתם לפיה היו מעוניינים בילד מרומניה, ואולי גם ממולדובה, אך לא מארצות אחרות, שומטת את הקרקע מתחת לטענתם שלנתבעת לא היתה יכולת להציע ילדים לאימוץ מארצות אחרות, ודי לי בכך ששוכנעתי כי בתום לב נכרת הסכם עם התובעים לגבי רומניה ולאחר מכן לגבי מולדובה.

כמו כן, אין חולק כי במקרה שלפניי טרחה הנתבעת להכין תיק אימוץ ולתרגם לשם כך מסמכים, ושוכנעתי כי הוציאה כספים לשם כך. 20.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

האיזון הראוי לפעילות תקינה ויעילה של העמותות מושג גם באמצעות כללים והנחיות לפעולתן, אותם מוסמך שר העבודה והרווחה לקבוע מכוח סעיף 28לז לחוק המתקן, ואשר מכוחם נקבע גם הכלל נשוא עתירה זו. וכך הוצגו הדברים בעת הדיון בהצעת החוק בקריאה השניה והשלישית: "בהצעת החוק מטעם ממשלת ישראל הציעה הממשלה, שהאימוץ הבין-ארצי יהיה בפקוח ובניהול של הממשלה, של משרד העבודה והרווחה. מנגד הוגשו כמה הצעות חוק פרטיות... אנחנו קבענו, שהאימוץ הבין-ארצי יבוצע על-ידי עמותות, שקבענו להן תנאים קשוחים מאוד להכרה, מחמירים מאוד להכרה. צריך להאבק ולהילחם ולהזהר כל רגע מלמעוד, ולהיות במצב שמדינות רבות, או כמה מדינות בעולם, מכירות אותו, מצב שבו יש בעצם סחר בילדים. ההנחה היא, שהעמותות הללו, בפקוח נוקשה מאוד - וזה יהיה תפקיד משרד העבודה והרווחה - של משרד העבודה והרווחה. ומאחר שהן תהיינה בעלות רקורד מוכח ויכולות מקצועיות מוכחות, תעשנה את העבודה הזאת טוב יותר מהממשלה. הן חופשיות יותר לעשות את העבודה הזאת באוקראינה או בברזיל או ברומניה, והן בסך הכול תעלנה את מספר אימוצי הילדים. כאמור, תנאים מחמירים מאוד" (יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, דברי הכנסת 11.3.1996, בעמ' 5150; לעמדות השונות בנושא זה, ראה: שתי הצעות החוק שלעיל וכן הדיונים בקריאה הראשונה, דברי הכנסת 24.5.94, מעמ' 7485).

כך למשל, בנסיבות מסוימות, כאשר מימוש חיי המשפחה מסב נזק חמור לילד, מיתערבת המדינה כדי להגן על שלומו, וייתכנו מצבים חריגים שבהם תשלל ההורות הטבעית באופן זמני או אף באופן קבוע מכוח חוק הנוער (טפול והשגחה), תש"ך-1960 (להלן – "חוק הנוער (טפול והשגחה)") (רע"א 3009/02 פלונית, שם) או מכוח חוק אימוץ ילדים.

...

ובדומה, לא שוכנעתי כי הפיקוח הרגיל, אשר נועד להבטיח כי הבדיקה הפרטנית תיעשה בצורה ראויה, אינו יכול להבטיח תוצאה דומה גם בשאלת משמעותו של הגיל לעניין כשירות המאמץ.

           לאור כל האמור לעיל, התלבטתי רבות בשאלה אם אין מנוס מלהצהיר על בטלותו של כלל 4(ב)(1) לכללים והנחיות מקצועיות לפעולת עמותה מוכרת לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (כלל הפרש הגילאים).

בין כך ובין כך, בין אם הכלל בפרשנותו הדווקנית אינו יכול לעמוד ובין אם הוא עומד בשל הפרשנות המוצעת על ידי חברתי הנשיאה – התוצאה היא אחת: ניתן יהא, בנסיבות המתאימות, לאשר אימוץ בשלב הבדיקה הסופית גם אם הפרש הגילאים גדול יותר מזה המופיע בכלל, כפי שמציעה חברתי הנשיאה.