כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אילוץ שיווק ופרעון משכנתא

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הסברי התובעת באמצעות העדים מטעמה, לפיה מדובר בתנאי שאיננו מהותי ביחס להקף ההשקעה והרווח הצפוי, הנם הסברים בדיעבד, המנסים לכפות פרשנות אובייקטיבית-חיצונית למשא ומתן לכריתת החוזה, פרשנות שאיננה מצויה בהלימה עם היתנהלות התובעת בזמן הרלוואנטי.
אדרבא, תימוכין לחשיבות ומהותיות של תנאי זה עולה דוקא על רקע העובדה, כי מר צרפתי פרע מכיסו את חוב המשכנתא על מנת להסיר את השיעבוד, שמא עמד על תשלום דמי השכירות מראש לצורך החזר חלקי של השקעתו, כפי שעולה מתיעוד הפגישה מיום 13/04/03, מר צרפתי הציע לנציגי הנתבעת כי ייחתם ההסכם המקורי או לחילופין ישולם לו פיצוי בגובה דמי שכירות שנתיים.
טענה זו נתמכת במידה מסוימת על ידי עדותה של הגב' אקב, לפיה: "כשהולכים לקראת חתימה על הסכם מזמינים גם את סמנכ"ל השיווק כי הוא מורשה חתימה". מאידך, טענה זו הוכחשה על ידי עו"ד פרום שאישרה אומנם מר להב הוזמן בשל היתקדמות במשא ומתן, אולם טענה כי רק מנכ"ל סונול הוא בעל הסמכות לחתום על הסכמים (עמ' 43-44 לפרוטוקול).
...
מסקנה זו, עולה מעדותה של עו"ד פרום שלדבריה חברת גן הצפון פנתה אליהם כבר באמצע שנת 2001 וכי הסעיף הוכנס לטיוטה החמישית כשנודע לה (ולא כשהחל) אודות המשא ומתן (בנובמבר); כאשר "המשא ומתן מתחיל להתקדם וללבוש עור וגידים והחל להיות רציני" (עמ' 45, 54, 57, 63 לפרוטוקול).
הנה כי כן, על אף שבנסיבות האמורות נראה כי באופן עקרוני, היה מקום, לפסיקת פיצויי הסתמכות בשל חוסר תום ליבה של הנתבעת אשר בא לידי ביטוי באי גילוי אודות המשא ומתן המקביל שניהלה בפועל עם גן הצפון, הרי שהתובעת לא הציגה ראיות לתיחום הנזקים הנטענים וכימותם, ומשכך אין מנוס מדחיית תביעתה.
סוף דבר התובענה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2013 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, הפעם הראשונה בה פנה אליו נציג מטעם התובע היתה בשיחת טלפון בחלוף שנה מאז החלה להצטבר יתרת חוב, וגם בשיחה זו חזר והדגיש הנתבע כי התגרש מהנתבעת וכי היא מחויבת להמשיך לפרוע את תשלומי המשכנתא.
שונה הדבר במקרה של העמדה לפירעון מידי מחמת הפרת החוזה על ידי הלווה, שכן במקרה כזה ממשיך החוב לשאת ריבית לכל אורכו של ההליך המשפטי, שלעיתים נמשך זמן רב. מכל מקום, אף אם הראציונאל המונח בבסיס דרישת הבנק לגבות עמלת פירעון מוקדם קיים גם במקרה של מימוש כפוי והוא מובן ולגיטימי, אין הבנק רשאי לגבות עמלה כאמור, כל עוד לא הוסדר הדבר בחקיקה, או בהסכם ההלוואה.
ראו לעניין זה: ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מז(5) 133; ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי פ"ד מה(3) 188 ; ע"א 424/86 נאות מרינה בת ים בע"מ נ' הבנק הבנלאומי הראשון פ"ד מג(2) 355 שם נפסק כי בהיעדר ביטוי חשבוני לטענות המערערים נותרת הגנתם סתמית ובלתי מפורטת.
...
אין בידי לקבל את הטענה.
סיכום: אשר על כן, אני מקבלת את התביעה, ברובה המכריע, ומורה כדלקמן: הנתבע ישלם לתובע את חובו בסך 121,052 ₪ בניכוי עמלת הפרעון המוקדם במלואה.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 3,116 ושכר טרחת עורך דין בסך 13,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תה"ס (תה"ס) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

היות שהדבר עולה כדי מכירת פעילות השיווק של המוצר, זכאית התובעת למחצית שווי חברה זו. המומחה מטעם בית המשפט מסר בחוות דעתו נתונים אודות מצבה של החברה, ולא זומן להחקר על חוות דעתו, כך שיש לקבל את מימצאי חוות הדעת.
לו אכן נכונה טענת התובעת, כי היתה נתונה ללחץ, לאלימות ולאיומים מצד הנתבע וכל רצונה היה להשתחרר מכבלי נישואיה לו, מדוע שבה לחיות עמו שנתיים נוספות לאחר אישור ההסכם? מה מנע ממנה לממש את ההסכם ולהפריד את חייה מחיי הנתבע לאלתר? התובעת לא סיפקה ולו בדל של הסבר להתנהלותה זו, ומכאן אין לבית המשפט אלא לקבוע כי בנגוד לטענתה, לא נערך ההסכם מתוך כפיה, לחץ או איומים על התובעת.
לא הוצגו לתובעת "קלסרים" של מידע, כי אם נתונים ספציפיים שיצרו מצג כי מדובר בחברה העומדת בפני "טביעה". לאחר שהתובעת, אשר למדה מפי הנתבע אודות ההתחייבויות המשמעותיות שהוא נוטל על עצמו בכך שהוא אחראי לפרעון חובות החברה והמשכנתאות, שוכנעה כי ההסכם מאוזן, פנו הצדדים אל המגשרת.
...
סבורני, כי הצדדים אכן הכירו את המגשרת היכרות מוקדמת על רקע עסקת רכישת בית א, וכי התובעת אכן נפגשה עמה ביחידות, בניגוד לדבריה.
סבורני, כי הנתבע ליקט מידע סלקטיבי אודות החברה, בניסיון להעצים את תמונת חובותיה, ללא הנתונים המשלימים אודות הכנסות החברה.
בשעה שהשליטה על הנתונים הנוגעים לחברה מצויה הייתה כל כולה בידי הנתבע, ואף רו"ח מטעם החברה הודו כי מעולם לא פנתה אליהם התובעת בעניין זה, והתובעת נתנה אמונה בנתבע ובמצג שהציג לה, מצאנו כי התובע ניצל אמון זה, ובחר לנהל מו"מ בחוסר תום לב עם התובעת, תוך שהוא מדגיש את חובות החברה, אולם מעלים את רווחיה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

" וראה גם בהמשך: "כך או כך, כפי שהובהר לעיל, אף אם ההסכם לא כלל שום הטבה, אין בכך פסול ואין בכך כדי להוביל למסקנה כי נחתם בכפייה או תחת לחץ ואיומים. זכותו של בנק להבטיח פרעון החוב, בין אם בהסכם ובין אם באמצעות אמצעים נוקשים יותר כגון הגשת תובענה לפירעון החוב.." (על פסק הדין הוגש ערעור וערעור שכנגד, אשר טרם נדונו).
וראו עדותו: "...יכולתי לממש מיגרש, לקחת משכנתא על המשק, הלוואה, יכולתי לעשות מליוני דברים, במקום זה חנקתם אותי.." (פרו' עמ' 89 שורות 30 – 31), לא ברור אם כן מדוע רק לא עשה את כל אותם דברים בזמן אמת, תחת להכריח את הבנק לתת לו אשראי, על אף שהוסבר לו שהבנק לא מסכים לתת אשראי, על אף שהבנק היה "בלחץ" כדבריו, על אף שהוברר לו שהבנק לא מסכים שימשיכו החריגות?? דומה כי בעניינינו התמלאו מספר עילות להעברת החשבונות לגבייה.
חברת אורגנייה ורן וישראל טוענים כי הערבות של ארבל ושל חברת נ.ה. הנה בגין כל חוב של חברת אורגנייה לבנק עד לסך של 800,000 ₪, כן הם טוענים כי הסך שהעביר ארבל לפרעון ערבותו, הנם בעצם סכומים שניצת הדובדבן חבה לחברת אורגנייה בגין שיווק תוצרת, ולא ניתן היה באמצעות סכום זה לפרוע את הערבות.
...
תביעה זו לא התבררה בסופו של דבר בשל פירוק חברת אורגנייה, אבל אנחנו למדים שחברה נוספת טענה לחוב שנצבר לחברת אורגנייה בסוף שנת 2017.
באשר לתביעה שכנגד ולנזקים הנטענים בדו"ח השמאי, הרי שמאחר ומסקנתי הינה שהבנק פעל כדין ולא התרשל במעשה או במחדל ולא הפר חובות שבחוק – הרי שדין התביעה שכנגד להידחות והרי שככל שנגרמו לחברת אורגנייה נזקים, הרי שהבנק לא חב לפצותו בגין כך. בעניין אותה חוות דעת מטעם רן ישראל ואורגניה אציין כי היא קבעה שהמשק הינו רווחי, אולם לא התייחסה לקושי בתזרים המזומנים עימו התמודדה החברה ובשאלה כיצד הייתה ממנת את הפעילות שלה בתקופה בה סבלה מתזרים מזומנים.
לסיכום התביעה העיקרית מתקבלת במלואה.
התביעה הנגדית נדחית במלואה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

על פי תנאי שטר המשכנתה רשאי המשיב להעמיד לפרעון מיידי את סכום ההלוואה שהעניק אם המבקשת לא תשלם בזמן סכום כלשהוא אשר יגיע למשיב מתוך הסכומים המובטחים, אם יתברר כי הצהרה כלשהיא של המבקשת אינה נכונה, או אם יחשוש המשיב כי המבקשת לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.
המבקשות הגישו בתגובה בקשה לביטול צו הכנוס הזמני, בטענה כי ביצעו פעולות שיווק בלבד, שלא נאסרו עליהן במסגרת סיכום הביניים.
בית המשפט מצא, כי התחייבות המבקשות למכור יחידות מסוימות עלולה להעמיד את המשיב במצב בו ייאלץ להיתמודד עם תביעות שונות של רוכשים בודדים שיפגעו באפשרותו לממש את הנכסים המשועבדים כמקשה אחת.
...
בית המשפט מצא, כי התחייבות המבקשות למכור יחידות מסוימות עלולה להעמיד את המשיב במצב בו ייאלץ להתמודד עם תביעות שונות של רוכשים בודדים שיפגעו באפשרותו לממש את הנכסים המשועבדים כמיקשה אחת.
דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית ללא צורך בתשובה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו