אולם גם אם נאמץ הנחה זו – וכי פגיעה בזוכה עצמו ובזכויותיו יכולה לעמוד בקריטריון של "בלי שאף אחד ייפגע"?
ראוי לציין כי פרט נוסף ומהותי נעדר מבקשתו של המשיב, והוא כי הוגשה לכאורה במקביל גם לבית הדין האיזורי, וכן לא ייעשה.
ככל שסבור בעל דין, בטעות או בצדק, כי מקומה של בקשתו הוא בבית דין זה – אין מקום להגשתה לבית הדין האיזורי, וככל שסבור הוא כי מקומה בבית הדין האיזורי – אין מקום להגישה לבית דין זה אלא במסגרת ערעור או בקשת רשות ערעור לאחר מתן החלטתו של בית הדין האיזורי ותוך שברור וידוע מעצם היותה של הבקשה ערעור כי הוגשה כבר לבית הדין האיזורי וכי זה נתן בה את החלטתו.
באותו מקרה אומנם אחד הצדדים הוא שזכה בהתמחרות והבקשה, של הצד האחר, הייתה לאפשר לצד ג' שהגיש הצעות לאחר המועד לזכות בה בשל היות הצעתו גבוהה משמעותית מההצעה הזוכה, וכמו כן נעשו לאחר ההתמחרות פעולות שבית הדין קבע שיש בהן משום קניין 'חזקה' הלכתי, בכך נבדל אותו מקרה מזה שלפנינו – הבדל שבשלו חלק מהעילות שמחמתן נדחתה הבקשה דהתם אינו רלוואנטי לבקשה דהכא, ברם חלק אחר מהעילות רלוואנטי אף לנדוננו, ומאחר שבנדוננו גם אין מדובר בהצעה גבוהה יותר אלא בבקשה להשוות ולקבל זכות ראשונים ייתכן שרלוונטי אף ביתר שאת.
אם נאמר שהשלב הראשון משמעותו זכיית האישה בעיסקה לפי התנאים שנקבעו בשלב ההוא, הרי שהשלבים הבאים שעיקרם טכניים אינם יכולים לגרום לביטול העסקה בצורה חד־צדדית, אם לא שמדובר בהפרת כללים יסודית של תנאים על ידי מי מהצדדים שנקבעו בשעת גמר ההתמחרות של העסקה.
התמורה שהוצעה על ידיו בסופו של התהליך לא נשאה עימה יתרון כלכלי בולט ומכריע שהיה בו כדי להטיות את הכף, בבחינת נסיבה מיוחדת וחריגה, לטובת השיקול הזה לעומת השיקולים החשובים של שמירה על הגינותם של הליכי מימוש הנכסים והגנה על אמון הציבור בהם וכיבוד הציפייה הסבירה של הזוכה המקורי כי הסכם תקין וראוי שנקשר עמו אכן יאושר (431ה – ו).
] בית המשפט עמד על הסיכון בפתיחת מכרזים על ידי הענות לקונה חדש המופיע לראשונה בזמן הדיון [.
פסק הדין ממשיך בנימוקים נוספים שאינם קיימים אומנם בנדוננו, וכאמור לעיל, אולם די באמור עד כה כדי לקבוע כי כהתם כן הכא: משתמה ההתמחרות ונקבע הזוכה אין לאפשר את ביטול תוצאת ההתמחרות (כשלא נמצא בה עצמה פגם המצדיק זאת) בשל רצונו של מי שלא זכה בה להציע עתה הצעה גבוהה יותר או להשוות להצעה הגבוהה שהוצעה.
שולי הדברים אף נעיר כי מעיון 'מלמעלה' מצאנו כי יש בהסכם אף טעות סופר (אחת לפחות) כשנכתב בו כי יוגש לאישורו של "בית המשפט לעינייני מישפחה" "בית הדין הרבני" ואף צוין "באילת", מה שייתכן שנובע מיצירתו על בסיס הסכם אחר שהיה בידי הכונס, ומצריך כמובן לוודא כי לא נותרו עוד 'שאריות' של הסכם אחר בגופו של הסכם זה.
אישורו של ההסכם גם אינו צריך להעשות בבית דיננו ש'קם מכסאו' עם הכרעתו במחלוקת העקרונית.
...
] השופט י' כהן אף הרחיק לכת בגישתו המגוננת על הקונה בנוקטו את הדעה כי בהליכי הוצאה לפועל, אם חייב פורע חוב לנושה בכל עת שהיא עד להעברת רישום הנכס על שם הקונה, הרי גם אז, לאחר מתן הכרזת הקונה, לא יהיה בכך כדי לבטל את מכירת הנכס לו. הוא מנמק זאת בכך כי הדבר עלול להסב נזקים כבדים לקונה שלא באשמתו, ופירוש אחר עלול להביא לידי כך כי: "[...] כל אדם השומר נפשו יתרחק מהשתתפות במכירות בהוצאה לפועל, ובסופו של דבר יסבלו מכך החייבים, שנכסיהם יימכרו במחירים ירודים, בהעדר חוג קונים מתאים" (שם [11], בעמ' 800).
בקשתו של המשיב נדחית אפוא הן נוכח הגשתה לבית דין זה במקביל להגשתה לבית הדין האזורי ואף ללא שהדבר ייאמר בפירוש, הן לגופה.
עם זאת כפי שכתבנו בתחילת דברינו אין אנו מאשרים עתה את הסכם המכר עצמו, שכן טיוטה בלבד הוא שלכאורה ייתכנו בה עוד תיקונים לבקשת הצדדים או הזוכה, ומה גם שמדברי המשיב עולה שיש לו השגה מסוימת גם על ההסכם עצמו וזו לא נדונה לפנינו (ולכאורה לא נדונה כלל).
שולי הדברים אף נעיר כי מעיון 'מלמעלה' מצאנו כי יש בהסכם אף טעות סופר (אחת לפחות) כשנכתב בו כי יוגש לאישורו של "בית המשפט לענייני משפחה" "בית הדין הרבני" ואף צוין "באילת", מה שייתכן שנובע מיצירתו על בסיס הסכם אחר שהיה בידי הכונס, ומצריך כמובן לוודא כי לא נותרו עוד 'שאריות' של הסכם אחר בגופו של הסכם זה.
אישורו של ההסכם גם אינו צריך להיעשות בבית דיננו ש'קם מכיסאו' עם הכרעתו במחלוקת העקרונית.
