אילו סיבות מאפשרות התפטרות ממקום העבודה

משלא הובאה לפניי ראיה כלשהיא לפיה התובע הבין והסכים כי ישולמו לו דמי הבראה והחזר נסיעות בתוך השכר ששולם לו, בית הדין לא יתן יד לתשלום כזה מקום שממילא שולם שכר הנופל משכר המינימום בניסיון לנצל את מצוקתו של התובע, עובד קשה יום שהשפה העברית אינה שגורה בפיו וזכויותיו אינן נהירות לו. בנסיבות אלה, אראה במלוא השכר ששולם לתובע כשכר עבודה בסיסי, עליו יתוספו הזכויות סוציאליות המגיעות לו. התובע כאמור, הועסק החל מיום 1.3.2009 ועד ליום 1.7.2011, ולפיכך, מגיעים לו הפרישי שכר מינימום בסך 13,027 ₪ (קרן) לפי החישוב שלהלן: חודש שכר מינימום שכר ששולם הפרש מרץ-09 ₪ 3,850 ₪ 3,109 ₪ 741 אפר-09 ₪ 3,850 ₪ 3,109 ₪ 741 מאי-09 ₪ 3,850 ₪ 3,109 ₪ 741 יונ-09 ₪ 3,850 ₪ 3,109 ₪ 741 יול-09 ₪ 3,850 ₪ 3,109 ₪ 741 אוג-09 ₪ 3,850 ₪ 3,109 ₪ 741 ספט-09 ₪ 3,850 ₪ 3,109 ₪ 741 אוק-09 ₪ 3,850 ₪ 3,109 ₪ 741 נוב-09 ₪ 3,850 ₪ 3,109 ₪ 741 דצמ-09 ₪ 3,850 ₪ 3,636 ₪ 214 ינו-10 ₪ 3,850 ₪ 3,185 ₪ 665 פבר-10 ₪ 3,850 ₪ 3,185 ₪ 665 מרץ-10 ₪ 3,850 ₪ 3,501 ₪ 349 אפר-10 ₪ 3,850 ₪ 3,501 ₪ 349 מאי-10 ₪ 3,850 ₪ 3,501 ₪ 349 יונ-10 ₪ 3,850 ₪ 3,501 ₪ 349 יול-10 ₪ 3,850 ₪ 3,501 ₪ 349 אוג-10 ₪ 3,850 ₪ 3,501 ₪ 349 ספט-10 ₪ 3,850 ₪ 3,501 ₪ 349 אוק-10 ₪ 3,850 ₪ 3,501 ₪ 349 נוב-10 ₪ 3,850 ₪ 4,548 ₪ 0 דצמ-10 ₪ 3,850 ₪ 4,788 ₪ 0 ינו-11 ₪ 3,850 ₪ 3,533 ₪ 317 פבר-11 ₪ 3,850 ₪ 3,533 ₪ 317 מרץ-11 ₪ 3,850 ₪ 3,533 ₪ 317 אפר-11 ₪ 3,890 ₪ 3,533 ₪ 357 מאי-11 ₪ 3,890 ₪ 3,533 ₪ 357 יונ-11 ₪ 3,890 ₪ 3,533 ₪ 357 סה"כ ₪ 13,027 נסיבות התפטרותו של התובע סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים, קובע כך: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". על פי הפסיקה, מוטל על העובד הנטל להוכיח כי מיתקיים בעיניינו החריג הקבוע בסעיף 6, המקנה לו זכאות לפצויי הפיטורים[footnoteRef:32].

בנוסף, על העובד שמתפטר בשל מצב בריאותו מוטלת החובה להודיע למעסיקו על סיבת ההתפטרות, כדי לאפשר למעסיק להציע תנאי עבודה אשר יתאימו למצבו הרפואי של העובד כך שלא תתקיים "סיבה מספקת" להתפטרות, כלשון הסעיף בחוק.

אולם, בנסיבות המיוחדות של התיק שלפניי, מהמסמכים הרפואיים וההכרה של המוסד לביטוח לאומי בנכות מלאה לתובע, ובשים לב כי הנתבעת ידעה בזמן אמת על הסיבה שהביאה להפסקת עבודתו של התובע מהעבודה ולמרות זאת לא הציעה לו עבודה חלופית, ולא התמודדה עם הראיות שהוצגו על ידי התובע בעיניין זה, אני מוצא להסתפק בראיות שהובאו על ידי התובע והשתכנעתי כי די בהן להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי עמד בתנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק פצויי פיטורים והוכיח כי התפטר בשל מצבו הבריאותי הלקוי.

...

נוכח תכלית חקיקת המגן אשר עמדה ביסוד התובענה, ובשים לב לנסיבותיו האישיות והבריאותיות של התובע, לא מצאנו ממש בטענותיה של הנתבעת, שכל ייעודן להכביד עוד על התובע במימוש זכויותיו.

נוכח האמור, טענותיה הדיוניות של הנתבעת בעניין זה נדחות בזאת.

סוף דבר אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, כדלקמן: הפרשי שכר מינימום, בסך 13,027 ₪.

בעיניין אחרון זה נציין, כי לאחר עיון במסמך אשר הציגה התובעת, לא מצאנו כי יש בו להעלות או להוריד ביחס לנסיבות התפטרותה של התובעת ממקום עבודתה, הואיל וקביעת המוסד לביטוח לאומי מאוחרת למועד התפטרותה של התובע (2.1.2017); המועד שנקבע בו (14.10.2016) אינו מועד התפטרותה (15.9.2016); לתובעת ניתנה דרגת אי כושר עבודה של 100% לצמיתות ואף על פי כן היא עבדה במקום עבודה אחר בתקופת אי כושר העבודה.

על תכליתו העקרונית של סעיף 6 לחוק והשיקולים המנחים בעת הפעלתו, עמד בית הדין הארצי לעבודה בהילכת שטרית: "תכליתו של סעיף 6 לחוק הנה להעניק פצויי פיטורים לעובד שנאלץ להתפטר עקב כך שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך את עבודתו במפעל. רוצה לומר, שאין הגיון להעניק פצויי פיטורים לעובד בעקבות מחלה, שאינה מונעת או מקשה מאוד על המשך עבודתו. מנגד, תכליתו של חוק פצויי פיטורים אינה לשעבד את העובד למקום עבודה אחד. המשק המודרני והתחרותי מבוסס על מעבר חופשי של מצרכים, הון, עבודה ושירותים. לעובד שמורה הזכות לעזוב את מקום עבודתו ולעבוד במקצוע ובמקום העבודה שהוא בוחר לעצמו ויש להמעיט את ההגבלות המוטלות עליו באמצעות הפסד פצויי הפיטורים. זאת ועוד, אין לעודד מצב בו עובד בשל חשש מהפסד פצויי פיטורים ימשיך לעבוד על אף שמצב בריאותו אינו מאפשר זאת." נקבע, כי על העובד להודיע למעסיקו טרם התפטרותו על מצב בריאותו המונע המשך העבודה שעשה עד כה, על מנת לאפשר למעסיק להציע לו עבודה אחרת או תנאי עבודה אחרים, כך שלא תתקיים "סיבה מספקת" להתפטרות וראו: "על מנת לבסס את תביעתו, על העובד להוכיח באמצעות תעודות ומסמכים רפואיים כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו, ולכן מצב בריאותו מהוה סיבה מספקת להתפטרות. על העובד שמתפטר בשל מצב בריאותו מוטלת החובה להודיע למעבידו על סיבת ההתפטרות, כדי לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה אשר יתאימו למצבו הרפואי של העובד כך שלא תתקיים "סיבה מספקת" להתפטרות, כלשון הסעיף בחוק.

...

סוף דבר על יסוד האמור לעיל אנו קובעות כי התובעת הוכיחה זכאותה לפיצויי פיטורים בנסיבות התפטרותה.

על כן, הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 48,739 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 15.9.2018 ועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין שוכנענו בקיומה של מחלוקת של ממש באשר לזכותו של התובעת לפיצויי פיטורים ועל כן, אין אנו מחייבים את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

התשתית העובדתית כאמור לעיל, התובע הוא בעלים של חברת י.ב. קורמן מערכות מיגון אש בע"מ, שבה הועסקה הנתבעת בתפקיד של מנהלת מכירות, החל מיום 1.6.2014 ועד לשלהי חודש 5/2018, עת התפטרה מהעבודה (ולטענתה, בנסיבות שאינן מאפשרות לה להמשיך לעבוד).

לטעמו של התובע, מדובר בלשון הרע ובתלונת שוא בשל כמה סיבות: המכתב הובא לידיעתה של חנה ואף לאנשים נוספים; הנתבעת העלתה את הטענה הכוזבת גם לפני יצחק; הגשת התלונה למישטרה אף היא מהוה פירסום, במובנו של החוק.

ראו גם הדברים הבאים, בבג"ץ 3884/16 פלונית נ' השר לבטחון פנים, ניתן ביום 20.11.2017): "להערות בעלות אופי שוביניסטי או סקסיסטי במערכת של יחסי מרות, אין מקום במסגרת מקום עבודה בכלל, ובשורות המישטרה בפרט. יש להקפיד כי לא יינתן גיבוי להתבטאויות פוגעניות כלפי נשים "במסווה של היתנהגות חופשית, פתיחות חברתית, או חיזור מקובל". דברים אלה צריכים שיהיו בבחינת סטאנדרט אירגוני בהיר וצלול" (סעיף 72 לפסק הדין).

...

כמו כן, התובע טוען כי הנתבעת עוולה כלפיו בשתי דרכים נוספות – ראשית, כאשר הגישה תלונה בעניין זה למשטרת ישראל (אשר נסגרה בסופו של דבר, וכפי שנתאר בהמשך הדברים); ושנית, כאשר סיפרה על ההטרדה המינית, המוכחשת לטעמו, לעובד של החברה.

] על כן, אנו קובעים כי הנזק הלא הממוני הניכר, שנטען בהרחבה על ידי התובע, לא נסתר כלל על ידי הנתבעת.

לאחר בחינת מכלול השיקולים, הנסיבות הרלוונטיות וטענות הצדדים ובראי אמות המידה הנוהגות בפסיקה, מצאנו להעמיד את גובה הפיצוי שייפסק לתובע על סך כולל של 35,000 ₪.

סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור והמפורט במהלך פסק הדין, נקבע בזאת כי הנתבעת תפצה את התובע בגין הוצאת לשון הרע בסך 35,000 ₪.

ב-2015 נישברה לי האצבע ברגל כתוצאה מהמזלג ולא הכירו בכך מהעבודה ואני ישבתי בבית.

אלא שבהתאם לפסיקה, היה על התובע במקרה זה להודיע על סיבת התפטרותו, ולאפשר לנתבעת לנסות ולמצוא עבורו תפקיד חלופי (דב"ע ל"ג 3-2 חיים זילבר – גלוביס בע"מ פד"ע ד 153).

על אף שכאמור, השתכנענו כי התובע היה זה שעזב את מקום עבודתו, לא מצאנו כי לנתבעת קיימת זכות לקזוז הודעה מוקדמת בנסיבות אלו וננמק.

סעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות תשס"א-2001 קובע כי הוראות החוק לא יחולו "על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לידרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה..". בית הדין הארצי פסק בעיניין דהן (ע"ע (ארצי) 30933-09-16 קבוצת פיטרו הכט בע"מ - דותן דהן (7.5.18)), הגם שהתובע עבד בתקופת מחלה לכאורה, במסמכים רפואיים ממרץ התובע לא היה כשיר לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, על כן לא נפסוק קזוז תמורתה.

...

נדחית טענתו של התובע להפרשי שכר, ככל שהם נובעים מ"ההסכם הקיבוצי" .

הנתבעת תשלם לתובע : דמי הבראה בסך 1,768 ₪.

לא מצאנו הצדקה להשתת הלנה על פי החוק והפסיקה , המחלוקות היו אמיתיות, והוכח שהנתבעת נהגה בתום לב. טענת קיזוז הודעה מוקדמת של הנתבעת נדחית.

לפני ולפנים משורת הדין, נוכח מצבו הרפואי, לא מצאנו לחייב את התובע וכל צד יישא בהוצאותיו.

בהתאם לפסיקה, כאשר העובד מחליט להתפטר בעטיו של מצב בריאותי לקוי, המונע ממנו להמשיך במתכונת העבודה בה הוא עבד, יש לאפשר למעסיק למצוא עבודה ההולמת את המיגבלה הרפואית, ואין לראות במצב הרפואי כשלעצמו סיבה מספקת להתפטרות (ע"ע (ארצי) 347/03 אופרשיאן - מונדי שירותי כח אדם (8.9.2005)).

אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת לפיה לא קיבלה את המסמך הרפואי המעיד על מצבו של התובע (סעיף 4 לתצהיר מזור), מקום בו צוין במכתב ההתפטרות "... מצורף בזאת מיסמך מרופא מומחה מטעם לישכת התעסוקה אשר מודיע כי אין באפשרותי להמשיך ולעבוד." (נספח ג' לתצהיר התובע).

בסיכומי הנתבעת נטען כי חישוב התובע אינו נכון, משום שהתובע אינו זכאי להפקדות פנסיוניות עבור 48 חודשים, שכן לא הייתה לו פנסיה ממקום עבודתו הקודם ואינו זכאי להפרשות מתחילת עבודתו (סעיף 29 לסיכומים).

...

לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה לפיצויי פיטורים.

אשר לטענת התובע להשבת ניכויים (חלק העובד), לא מצאנו טעות בתחשיב התובע על כן התביעה ברכיב זה מתקבלת והתובע זכאי לסך 3,976 ₪ (סעיף 30 לסיכומים).

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה, ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: חלק המעסיק בביטוח הפנסיוני (פיצויים)  בסך 4,098 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.5.15) ועד התשלום בפועל; ב.ב. דמי גמולים לפנסיה (חלק המעסיק) בסך 4,299 ש"ח (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.5.15) ועד התשלום בפועל; החזר ניכוי חלק העובד בפנסיה אשר לא הועבר ליעדו, בסך 3,976 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה המזכה (1.5.15) ועד התשלום בפועל; משהתביעה התקבלה רק בחלקה, אך זאת ביחס לרכיב פנסיה, שמקורו במשפט העבודה המגן, הנתבעת תשא בהוצאות התובע, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 4,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.