וביתר פירוט –
- אשר לסוגיית סיום יחסי העבודה, אנו קובעים כי יש לראות את התובע כמי שהתפטר בשל הלנות חוזרות ונישנות, ועקביות, בתשלום שכרו.
]
בעיניין זילברמן אף נפסק, באשר לעילה החלופית שבסעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, כי את הדיבור "יחסי עבודה" המפורט בסעיף 11 שבנידון יש לקרוא בהקשר לעובד המתפטר המסוים, ולא ב"יחסי עבודה סתם" או ב"יחסי עבודה במשמעות היחסים הקבוציים"[footnoteRef:6].
]
"כשלוש או ארבע שנים לפני סיום עבודתי אצל הנתבע ו/או בתקופה הסמוכה לכך, החל הנתבע להלין את שכרי באופן קבוע ומדי חודש בחודשו, והשכר החודשי שולם לי באיחור של מספר שבועות ולפעמים אף באיחור של למעלה מחודש מיום חובת התשלום הקבוע בחוק."
עוד הוסיף התובע וטען, כי המשכורת החלה להיות משולמת לו במזומן ולא בשיק – כפי שהיה קודם לכן, ולפעמים המשכורת שולמה בחלקה בשיק וחלקה במזומן, במועדים שונים.
זוהי גם הסיבה לכך שמעת שניכנס לתוקפו צו ההרחבה הפנסיוני בשנת 2008, והנתבע החל לבצע הפרשות מכוחו, הוא נשא מאז ועד סיום ההעסקה, בכל סוגי ההפרשות – הן על חשבון פצויי פיטורים, הן על חשבון תגמולי מעסיק והן על חשבון תגמולי עובד;
חמישית, טענת הנתבע גם איננה תואמת את הפסיקה ביחס לסוגיה שבנידון, אשר קבעה, כאמור לעיל, כי הסכמה בין הצדדים ליחסי העבודה בגין 'משכורת נטו', משמעה כי המעסיק מתחייב לשאת בנטל המס ובתשלומי החובה האחרים.
...
נסכם איפוא ונציין, כי דין התביעה שכנגד להידחות במלואה.
סוף דבר
לאור כלל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל במלואה (לעניין העילות) וברובה המוחלט, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן:
השלמת פיצויי פיטורים בסך של 127,314 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 30.11.2018 ועד למועד התשלום בפועל;
פיצויי הלנה בסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל;
הפרשות על חשבון תגמולים בסך של 12,359 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 15.6.2015 ועד למועד התשלום בפועל;
פדיון דמי חופשה בסך של 16,142 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 30.11.2018 ועד למועד התשלום בפועל.
אשר לתביעה שכנגד, הרי שזו נדחית על כל חלקיה וביחס לכל טענותיה.