איחור בקצבת ילדים ובקשה למענק לידה

התובעים לא צירפו כל אסמכתא לפיה בסמוך לאחר יום הלידה הם הגישו תביעה למענק לידה ולקצבת ילדים.

כך, נאמר על ידי כב' סגן הנשיא השופט פליטמן בעב"ל (ארצי) 57861-01-11 אסתר לוזון - המוסד לביטוח לאומי (7.8.2012): "לגבי תובע קונקריטי, אפשר שתקום לו זכאות רטרואקטיבית לגימלה מעבר לקבוע בסעיף 296(ב) לחוק, אם המוסד נהג כלפיו שלא כשורה. למשל, כאשר הוא ביקש להגיש תביעה ופנה לפקיד התביעות בקשר לכך, שלחו האחרון כלעומת שבא באמירה, כי ממילא אין לו זכאות, כך שאין טעם בהגשת תביעה. במקרה קונקריטי שכזה, תביעה פורמאלית שהוגשה למוסד באיחור, אפשר שתיחשב כאילו הוגשה במועד בו הטעיה פקיד התביעות את התובע ושלחו מעל פניו; וככל שקמה זכאות, תשולם הגימלה הרטרואקטיבית על פי סעיף 296(ב) ביחס למועד בו ביקש התובע לראשונה להגיש תביעתו לפקיד התביעות". בב"ל (ת"א) 1746-10‏ ישראל קליין נ' המוסד לבטוח לאומי, נקבע כי יש בפנייה למשרד הפנים, בבית החולים, כדי להוות הגשת תביעה לנתבע לקיצבת ילדים ומשהוגשה תביעה לקיצבת ילדים במועד, אין הצדקה ליישום סעיף 296 (ב) לחוק הביטוח הלאומי ודין ההחלטה השוללת זכאות רטרואקטיבית להתבטל.

...

בנסיבות דומות לתיק שלפנינו (אמנם במשפחה ברוכת ילדים) נקבע: "יש בהחלט בסיס לטענת התובעת כי משקיבלה קיצבה לאחר כל לידה סברה שהנתבע שילם לה עבור כולם מתוך אי ידיעת התעריף. היטיבה לנסח זאת הנשיאה: "בנסיבות אלה וכאשר קשה לדרוש מהתובעת להבחין בכך שלא שולמה לה גימלה עבור ילד אחד שכן לתובעת 8 ילדים נוספים, והיא קיבלה גימלאות בגין כולם...". תפקידנו להעביר את שבט הביקורת על יישום הנחיות ההתיישנות ומצאנו כי יש ליקוי במקרה זה ויישומן לא ראוי".

לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

קיצבאות הילדים - לאחר הלידה הראשונה נשלחו למערערת שני מכתבים (5.3.12 ו- 26.3.12) בדבר מסמכים נדרשים לצורך טפול בתביעתה, בהם התבקשה "1. לפנות לסניפנו ל"מחלקת גביה" ולבדוק/לעדכן תושבותך.

המדובר בבעיה כללית שהגיעה לפתחו של בית הדין וראוי לידון בה. לבסוף, שבה וטענה כי תעודת הזהות היא הראיה המכרעת, ולכן היה מקום להסתפק בה. דיון והכרעה הסוגיה הראשונה הטעונה הכרעה היא אם אחרה המערערת בהגשת תביעתה לבית הדין האיזורי, כשלשאלה זו רלוואנטיות בנוגע למענקי הלידה ביחס לשתי הלידות הראשונות ובנוגע לקצבאות הילדים ביחס לתקופה שקדמה לפברואר 2016.

...

מנגד, טען המוסד כי יש לדחות את התביעה גם מחמת התיישנות וכן לגופה.

אנו סבורים כי במסגרת שיקול הדעת אם לקיים ביקורת שיפוטית ביחס לנוהל החל על רווקות עשוי להינתן משקל להיות המערערת נשואה.

יחד עם זאת, משבזכות התובענה נדרש המוסד לבחינה של נוהל עבודתו, ושינה אותו, מצאנו ליתן לכך ביטוי בפסיקת הוצאות לטובת המערערת.

סוף דבר – הערעור נדחה, תוך שאנו מבהירים כי אין בדחיית ערעור זה כדי להביע כל עמדה במחלוקות העקרוניות שהתעוררו, לרבות בנוגע לחוקיות הנוהל, וטענות הצדדים שמורות להם.

בשנת 2017 הצליחה התובעת לפתוח חשבון בנק בעזרתה של עו"ד שעזרה לה בתיקי ההוצל"פ. לאחר פתיחת החשבון הגישה התובעת בחודש 3/18 בקשה חדשה לנתבעת וביקשה את קצבת הילדים באופן רטרואקטיבי החל מיום 1.9.99 ועד ליום 28.2.17.

ביום 20.3.18 הגישה התובעת באיחור תביעה לקיצבת ילדים ולכן על פי סעיף 296(א) תביעתה אושרה בגין 12 חודשים לפני הגשת התביעה, קרי מחודש 3/17 ועד לחודש 8/16, עד גיל הזכאות של הבן.

לטענת התובעת היא הגישה תביעה לקיצבת ילדים וכהוכחה לטענתה הגישה נייר בכתב ידה (ת/4) שעליו נכתב: ביטוח לאומי – לטפל קיצבת ילד ---- זייד סניף התקומה יפו תאריך לידה 31/8/1999 ת.ז. --------- דברתי עם רחל אחראי חשבונות משה סטולרו איש ביטחון – רוני ששון - יברר.

על פי סעיף 296 (א) לחוק הביטוח הלאומי: "כל תביעה לגימלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." על פי סעיף 296(ב)(1) לחוק: "הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגימלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגימלה שהוא זכאי לה, ובילבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגימלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגימלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגימלה;" סעיף 296 מבוסס על העקרונות כי הקצבה נועדה לשמש את צרכיו השוטפים של הזכאי.

...

עם זאת אני מסכים עם חברי, נציג הציבור, כי דין התביעה להתקבל.

משכך, ובשל הנימוקים אותם פרט חברי ואשר מקובלים עלי, אני סבור כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר התביעה מתקבלת על דעת רוב חברי המותב כנגד דעתה החולקת של אב"ד. הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

התובעת מוסיפה וטוענת כי המסמך אשר נשלח לנתבע בחודש 7/2014 [נ/5], אישור על ניהול חשבון בנק ועל גביו בקשה להעביר את קצבת הילדים לחשבון הבנק של מוסא, בעלה, מעיד כי התובעת הייתה מודעת לזכאותה לקיצבת הילדים ומענקי הלידה ולכך שכספים אלו לא הגיעו לידיה גם אם לא קיבלה את מכתבי הנתבע.

עם זאת קבע בית הדין הארצי בפרשת לוזון כי בנסיבות מסויימות ניתן לחרוג מהוראות סעיף 296 לחוק, מקום שהנתבע נהג שלא כשורה כלפי תובע קונקריטי: " לגבי תובע קונקריטי, אפשר שתקום לו זכאות רטרואקטיבית לגימלה מעבר לקבוע בסעיף 296(ב) לחוק, אם המוסד נהג כלפיו שלא כשורה. למשל, כאשר הוא ביקש להגיש תביעה ופנה לפקיד התביעות בקשר לכך, שלחו האחרון כלעומת שבא באמירה, כי ממילא אין לו זכאות, כך שאין טעם בהגשת תביעה. במקרה קונקריטי שכזה, תביעה פורמאלית שהוגשה למוסד באיחור, אפשר שתיחשב כאילו הוגשה במועד בו הטעיה פקיד התביעות את התובע ושלחו מעל פניו; וככל שקמה זכאות, תשולם הגימלה הרטרואקטיבית על פי סעיף 296(ב) ביחס למועד בו ביקש התובע לראשונה להגיש תביעתו לפקיד התביעות." דברים אלה מיושמים בנוהל הנתבע לעניין "תשלומים רטרואקטיביים בגימלאות" משנת 2014 (עודכן לאחרונה ביום 17.6.2015) עליו יפורט בהמשך.

...

טענתה של התובעת בהקשר זה נדחית.

האם התובעת זכאית לתשלום רטרואקטיבי של מענקי הלידה עבור בנה הבכור ובנה השני קביעותיי באשר לתחולת סעיף 296 לחוק על תביעתה של התובעת לתשלום רטרואקטיבי של קצבאות הילדים חלות גם על תביעתה של התובעת לקבלת מענק הלידה אשר יכול היה להיות משולם לה בגין לידת שני ילדיה הראשונים, ועל כן דינו של רכיב תביעה זה להידחות משלל הנימוקים שפורטו לעיל.

ממכלול הטעמים המפורטים לעיל - התביעה נדחית.

התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום קצבת ילדים בקשר לבתה אדל לביא שנולדה ביום 15.12.19 באוקראינה.

בהחלטה מלמחרת היום צוין כי המסמכים מוגשים באיחור וכי מכל מקום יש להגישם קריאים ומתורגמים.

התובעת המציאה בהמשך לכך אסמכתא כי פנייתה בענין מענק הלידה כבר נדחתה על ידי הנתבע ונימסר לה כי חלף המועד להגשת אסמכתות.

לכל אלה מצטרף חוסר המהימנות העולה הן משינויי הגרסה שלה לאורך ההליך (כך לגבי חברת התעופה עימה התכוונה לדבריה לשוב ארצה טרם הלידה, כך לגבי טיסת החילוץ, כך לגבי שבוע ההריון שבו ילדה, כך לגבי המסמכים הרפואיים והקבלות מחו"ל, והמצאת מסמכים בלתי מתורגמים או בתירגום שלאו תירגום הוא ("קבלה" על הוצאות הלידה) או ללא תירגום (בטענה מאוחרת ולא ממוסמכת שהוגש קודם לכן לנתבע- (מכתב נספח ו' לבקשה מ18.5.22).

...

) באלה יש כדי להוסיף משקל למסקנה כי עסיקנן בהסברים בדיעבד , חלקם אף אינם נטועים באמת, למצב דברים שאינו מתיישב עם הראיה הכוללת של השנים 2019 ו2020.

) אם כן, לא מצאנו מקום לקבוע כי יש להתערב בהחלטת הנתבע שלא לראות בתובעת כמי ששהתה בישראל למרות העדרות של מעל 3 חודשים- שנוכח האמור לעיל, היא סבירה.

התביעה נדחית איפוא.