תביעה כספית על סך 170,750 ₪ בגין הפרות הסכם מכר דירה על ידי המוכרים, אשר הובילו לאיחור במסירת הדירה.
כפי שניתן להווכח, גם עו"ד צדוק הביע תרעומת על דרישת לישכת הרישום ביחס למשכנתא, וציין כי לא ברורה לו דרישה זו. בנוסף יש לזכור כי חודש ספטמבר הנו חודש חגים, שבו ימי העבודה מצומצמים יחסית.
מה הפצוי שהתובעים זכאים לו?
כאמור לעיל, התובעים טענו לראשי הנזק הבאים:
פיצוי מוסכם בסך 300 ₪ לכל יום איחור בהתאם לסעיף 10.3 להסכם, ולחילופין פיצוי מכוח עשיית עושר ולא במשפט בשווי דמי השכירות של הדירה בסך 3,300 ₪ לחודש.
סעיף 10.3 להסכם קובע פיצוי מוסכם בגין איחור במסירת החזקה מעבר ל- 7 ימי איחור "לאחר המועד הקבוע בסעיף 10.1 לעיל".
ברם, המועד שקבוע בסעיף 10.1 להסכם, אינו 31.12.14 כפי שטענו התובעים, אלא "7 ימי עסקים ממועד ביצוע התשלום השלישי בכפוף לתשלום מלוא התמורה ו/או הפקדתה בנאמנות" (ראו פסקה 15 לעיל).
...
עיון במסמכים שהוגשו (נספח 11 לתצהיר הנתבעת; מוצג ט"ז למוצגי התובעת) מעלה, כי הגם שמסמכי המשכנתא היו מוכנים כבר ביום 17.1.16, ומכתב הכוונות הראשון הועמד לרשות התובעים כבר ביום 21.1.16 (ותוקפו עד ליום 10.2.16) הרי שרק ביום 28.1.16 הגיע עו"ד צדוק לסיכום מול הבנק למשכנתאות בנוגע ללוח התשלומים שצריך להופיע באישור מצד הנתבעים.
זאת, לאחר שמהמסמכים עולה כי הבנק הממשכן של התובעים העלה תהיות (ביום 21.1.16) מדוע התשלום האחרון משולם לחשבון נאמנות, כאשר בסופו של דבר נמצא כי אכן התשלום האחרון אמור להיות מועבר לחשבון הנאמנות.
סוף דבר
על הנתבעים לשלם לתובעים פיצויים בסך 34,520 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.