כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איחור במסירת דירה מעבר ל 3 חודשים הינו הפרת חוזה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

תביעה כספית על סך 170,750 ₪ בגין הפרות הסכם מכר דירה על ידי המוכרים, אשר הובילו לאיחור במסירת הדירה.
כפי שניתן להווכח, גם עו"ד צדוק הביע תרעומת על דרישת לישכת הרישום ביחס למשכנתא, וציין כי לא ברורה לו דרישה זו. בנוסף יש לזכור כי חודש ספטמבר הנו חודש חגים, שבו ימי העבודה מצומצמים יחסית.
מה הפצוי שהתובעים זכאים לו? כאמור לעיל, התובעים טענו לראשי הנזק הבאים: פיצוי מוסכם בסך 300 ₪ לכל יום איחור בהתאם לסעיף 10.3 להסכם, ולחילופין פיצוי מכוח עשיית עושר ולא במשפט בשווי דמי השכירות של הדירה בסך 3,300 ₪ לחודש.
סעיף 10.3 להסכם קובע פיצוי מוסכם בגין איחור במסירת החזקה מעבר ל- 7 ימי איחור "לאחר המועד הקבוע בסעיף 10.1 לעיל". ברם, המועד שקבוע בסעיף 10.1 להסכם, אינו 31.12.14 כפי שטענו התובעים, אלא "7 ימי עסקים ממועד ביצוע התשלום השלישי בכפוף לתשלום מלוא התמורה ו/או הפקדתה בנאמנות" (ראו פסקה 15 לעיל).
...
עיון במסמכים שהוגשו (נספח 11 לתצהיר הנתבעת; מוצג ט"ז למוצגי התובעת) מעלה, כי הגם שמסמכי המשכנתא היו מוכנים כבר ביום 17.1.16, ומכתב הכוונות הראשון הועמד לרשות התובעים כבר ביום 21.1.16 (ותוקפו עד ליום 10.2.16) הרי שרק ביום 28.1.16 הגיע עו"ד צדוק לסיכום מול הבנק למשכנתאות בנוגע ללוח התשלומים שצריך להופיע באישור מצד הנתבעים.
זאת, לאחר שמהמסמכים עולה כי הבנק הממשכן של התובעים העלה תהיות (ביום 21.1.16) מדוע התשלום האחרון משולם לחשבון נאמנות, כאשר בסופו של דבר נמצא כי אכן התשלום האחרון אמור להיות מועבר לחשבון הנאמנות.
סוף דבר על הנתבעים לשלם לתובעים פיצויים בסך 34,520 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין זה קבעו סעיפים 6-5 להסכמים הפרטניים (נספח 1 לתצהירו של מר סינואני) כדלקמן: ידוע לו [לדייר] שעקב ביצוע השינויים תתעכב השלמת הדירה ומסירתה וכתוצאה מכך יידחה מועד המסירה הקבוע בהסכם הרכישה לתקופה של [כאן הוכנסה התקופה הפרטנית הרלוואנטית לכל דייר ודייר – ג.ג] שבועות/חודשים, מעבר למועד המסירה של הדירה הקבוע בהסכם הבניה או מעבר למועד קבלת טופס 4 ראשוני לבניין, לפי המאוחר מביניהם ולדייר לא תהיינה טענות בקשר לכך.
בסעיף 26 להסכם הבנייה נקבע כך: תרופות בגין הפרת ההסכם מבלי לגרוע מהוראות הסכם זה לעיל ומכל פיצוי אחר מוסכם בזאת, כי על כל חודש של איחור במסירת הדירות לבעלים ו/או ללקוח או חלק הימנו – ישלם הקבלן לבעלים בהתאם לגודל הדירות סך השווה ל-500 $ (חמש מאות דולר של ארה"ב) לכל חדר או חלק ממנו, בגין כל דירה, לכל חודש איחור, בהתאם לשערו היציג של דולר ארה"ב ביום התשלום בפועל וזאת במשך 3 (שלושה) חודשים ראשונים לאיחור.
...
התוצאה לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה כמעט במלואה, ומחייב את חברת דורי לשלם לתובעים את סכום הפיצוי המוסכם בהתאם לסעיף 26 להסכם.
ההודעה לצד שלישי נדחית.
לפיכך אני קובע כי הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בסך 470,000 ₪, וכן בשכ"ט באי כוחם בסך 275,000 ₪ בתוספת מע"מ, שנדרשו לעבודת תיאום ניכרת בין התובעים השונים, לבקשות ביניים רבות, ולמספר ישיבות הוכחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואף שמסירת הדירות נעשתה חדשים רבים לאחר יום 15.1.18, טוענת הנתבעת שלא אחרה במסירה בשל מספר טענות: ראשית, טוענת הנתבעת כי בהסכמי המכר נקבע שאיחור של עד 60 יום לא יהווה הפרה של ההיתחייבות למועד מסירת הדירות.
לפי טענת התובעים, מעת שהנתבעת אחרה במסירת הדירות מעבר ל- 60 יום, חלה עליה החובה לפצות את התובעים החל מיום האיחור הראשון.
הוראה זו יש לקרוא בשים לב להוראות הרלוואנטיות בחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר (דירות)"), אשר מורה כך בסעיף 5א: (א) לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה.
דירת התובעים 2, 3 נימסרה ביום 11.12.18 במקום עד ליום 15.1.18, דהיינו איחור של 11 חדשים.
...
לפיכך, העתירה לחיוב הנתבעת בפיצוי על נזק לא ממוני נדחית.
ולסיכום, אני מקבל את התביעה, קובע כי הנתבעת הפרה את התחייבותה ואיחרה במסירת הדירות לתובעים, ולכן היא חייבת לשלם לתובעים את הפיצוי הקבוע בחוק המכר (דירות) כדלהלן: לתובע 1 – 105,750 ₪.
כמו כן אני מחייב את הנתבעת בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בנסיבות אלה הוגשה התביעה לפצוי בשל איחור במסירת דירה לפי חישוב של 4,200 ₪ דמי שכירות חודשיים לתקופה של 3 חודשים+ 20 ימים, על-פי מנגנון הפצוי בחוק (פי 1.5), סה"כ 23,100 ₪.
לצורך כך נקבעה סנקציה כספית ולפיה הגם שאיחור סביר במסירה אינו מהוה עילה להפרת הסכם, האיחור מחייב את הקבלן בתשלום פיצוי כספי – ללא הוכחת נזק – לרוכש הדירה בגובה מוסכם בין הצדדים או בשיעור של פי 1.5 מדמי שכירות מקובלים, לפי הגבוה.
מאחר שהמחוקק היה מודע לאפשרות של איחור במסירה בשל עיכובים שהם במהלך הבנייה, נקבע כי איחור של 60 ימים יקנה לקבלן פטור ממתן הפצוי; וכל איחור מעבר ל- 60 ימים יחייב בפצוי מלא מיום המסירה החוזי.
...
מאחר שממילא יש בסמכותו של בית המשפט לבטל את פסק דין באיזון שבין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה ומאחר שמדובר בטענות הגנה שיש לבררן לגופן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 30/5/21.
המסקנה היא שעקרונית רוכש דירה וקבלן רשאים להסכים בינם על מועד מסירה חוזי חדש נדחה בשל שינויים, כך שכל איחור במסירה, על המשתמע ממנו, יימנה מאותו מועד מסירה חדש עליו הסכימו הצדדים.
התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 20,597 ₪ בתוספת 1,000 ₪ הוצאות משפט וזאת בתוך 30 ימים מהיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

מעבר לכך, הנתבעים שריינו לעצמם 90 ימי חסד נוספים (סעיף 9.5 להסכם) ובס' 15 לנספח להסכם נקבע: "איחור במסירת הדירה מעבר ל 24 חודשים ללא הצדקה מעבר לתקופת הדחיה כאמור בסעיפים 9.5 ו – 22 להסכם יחשב הפרה יסודית". כשסעיף 22 מונה מקרים בהם איחור במסירה לא יהווה הפרה של ההסכם.
הנתבעים הגישו אף הם חוות דעת של ארד בדק בית ולפיה עלות תיקון הליקויים בדירת התובע מגיעה לסכום של 3,475 ₪ בצרוף מע"מ ובדירת התובעת לסכום של 5,600 ₪ בצרוף מע"מ. בתביעה שכנגד טוענים התובעים שכנגד, כי הנתבעים שכנגד הפרו את ההסכם הפרה יסודית כששילמו כל אחד, סכום של 627,000 ₪ באיחור של מספר חודשים.
...
התוצאה היא כי לדירה 78/1 התוספות והשינויים עומדים על 15,750 ₪ ולדירה 78/2 על 19,050 ₪.
הצדדים לא הביאו אסמכתאות לטענותיהם בעניין זה ומשיש לקבל את טענת הנתבעים כי הנטל להוכיח את התשלום מוטל על התובעים, אני מקבלת את טענת הנתבעים כי התובעים שילמו סכום של 24,725 ₪ כולל מע"מ בלבד.
סוף דבר הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעים את הסכומים כפי שנקבעו בסעיף 119 לעיל בקיזוז הסכום שנקבע בסעיפים 121 ו- 152 לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו