איחור בהחזרת רכב שנמסר למוסך

במהלך ההליך שבה המשיבה והעלתה טענות כנגד מר חאתם כמו זו שזה חיבל ברכב צבאי באופן שיכול היה לסכן את נוסעיו וכך גם את העובדה שיחידת מוסכי החוץ הצבאים הורתה למוסך שלא להתיר לחאתם להסתובב בחצריו.

" יש לבחון איפוא האם פוטר חאתם מחמת פעילותו הארגונית כטענתו וככל שכך, האם יש לאור הדין להשיבו לעבודה במוסך.

במכתבו של ב"כ המוסך מיום 22.7.14 (מב/5) נטען גם אודות: "איחורים וירידה חדה בתיפקוד" .

ממכתבה של ראש היחידה לפניות ותלונות לציבור מיום 17.2.15 עולה כי מכתבו של רס"ן אלמקייס נכתב בעקבות מידע שנימסר ממוסך צרפתי וזאת מבלי שידע כי יש סיכסוך בין המוסך לבין מר חאתם.

...

התלונות כלפיו חלקן היסטוריות (התלונה משנת 2011) וחלקן כאמור נעדרות תשתית עובדתית כמו אודות הטענה של חבלה ברכב (במעשה פירוק הבלמים והגלגלים) או בעניין הדגלונים של הרש"פ וכיוצ"ב. טענות אלה שחלקן היו תואנות שווא ושנעדרות בסיס עובדתי, כמו גם מועד העלאתן, מביאים אותנו למסקנה שהן אינן הבסיס האמיתי לפיטוריו.

הסעד המתאים לפיטורים על רקע התארגנות – החזרה לעבודה טענת המשיבה לפיה חלף זמן ואין להחזיר את המבקש לעבודה אלא להסתפק בפיצוי כספי אינה מקובלת עלינו.

סוף דבר לנוכח כל האמור אנו קובעים כי מר חאתם יוחזר לעבודתו לאלתר אצל המשיבה.

הרכב הובא למוסך קרסו במפרץ חיפה אולם נימסר לו שמאחר ומוסך זה לא מטפל ברכבם גדולים הוא הופנה למוסך "קמחי" שסרב לטפל ברכב.

כשעומת שכמונדס עם ראיה זו ונשאל האם הגיוני שרכב שגמע מעט קילומטרים יופיעו בו תקלות כה רבות על כך הישתדל שכמונדס בכל מאודו להשיב תשובה מיתחמקת בטענה כי תלוי איזה שימוש עושים בו. כששאלתי אותו בהנחה שנעשה בו שימוש סביר האם הופעות תקלות רבות זה סביר ועל כך השיב שוב בעמ' 73 ש' 26 - 27 : "אני לא יודע מה נעשה באוטו. זו תהיה עדות שמיעה אם אני אגיד משהו". קרסו טענה שבתגובה לדרישתה לבדוק את הרכב במוסך הקרוב למקום מגורי עבוד בהתאם למכתב מיום 21/10/2013 השיב עבוד "בואו אתם וקחו בעצמכם את הרכב לבדיקה, הוא נמצא ברחוב כזה וכזה" (סעיף 10 לכתב ההגנה).

...

לאור זאת אין מנוס מדחיית התביעה בראש זה. הוצאות בגין ביטוח הרכב בזמן שהיה מושבת עבוד תבע בגין הוצאות ביטוח הרכב (חובה ומקיף) סך של 14,328 ₪.

התוצאה לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את קרסו לשלם לעבוד סך של 258,362 ₪.

כן אני מחייב את קרסו לשלם לעבוד הוצאות משפט בסך של 28,000 ₪ (על בסיס הוצאות מומחים מטעם התובע ומטעם בית המשפט, חקירת מומחה מטעם בית המשפט, אגרה ראשונה ושניה) ושכר טרחת עו"ד בסך של 45,000 ₪.

התובעים הגישו תביעה קטנה כנגד הנתבעים ע"ס 16,800 ₪ וטענו, בין היתר, כדלקמן: ביום 18/7/16 התובע 1 (להלן: "התובע") הכניס את הרכב למוסך לצורך תקונו ולאחר בדיקה והחלפת יוניט ע"י המוסך וכעבור שהיית התובע כחצי יום במוסך, נימסר לו ע"י הנתבע שקיימת תקלה ברכב מסוג ראש מנוע ויש להשאיר את הרכב במוסך.

הנתבע דרש כסף עבור תיקון הגיר והתובע סרב לכך ובסופו של דבר הגיר תוקן ע"ח הנתבעים והרכב נימסר לתובעים רק ביום 3/1/17 והם דרשו מהנתבעים פיצוי בגין האיחור הרב בבצוע התיקונים.

התובעים תבעו בתביעתם פיצוי בסך 1,500 ₪ בגין ימי עבודה, 8,500 ₪ בגין השכרת רכב אחר, החזרת הסכום ששולם על ידם בסך 3,300 ₪ בגין התיקון הראשון שלא הצליח, החזרת 2,500 ₪ בגין התיקון השני, על אף שהרכב היה בתקופת אחריות אחרי התיקון הראשון ועוד עוגמת נפש בסך 1,000 ₪.

...

הנתבע דרש כסף עבור תיקון הגיר והתובע סירב לכך ובסופו של דבר הגיר תוקן ע"ח הנתבעים והרכב נמסר לתובעים רק ביום 3/1/17 והם דרשו מהנתבעים פיצוי בגין האיחור הרב בביצוע התיקונים.

גם לאחר אי שביעות רצונם מהתיקון הראשון התובעים לא דאגו לערוך הסכם כלשהו עם הנתבעים והסכימו שהנתבעים יבצעו את התיקון השני! לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, פיצוי בסך 2,500 ₪, וזאת על דרך האומדנה בתוספת סך 168 ₪ בגין אגרת משפט ששולמה, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה כנגד נתבע מס' 1 נדחית, מחמת העדר יריבות בינו לבין התובעים ללא חיוב בהוצאות.

לטענתו, ביום 8.11.19 נימסר לחזקתו רכב ממוסך "מנדו", לתקופה של שנה וזאת בכפוף לחתימה על 'אישור הצהרת נהג' על שימוש ברכב לתקופה של שנה, בהצהרה זו התחייב לשאת בכל התשלומים שיחולו על הרכב הזה.

המבקש טען בסעיף 11 לבקשה : "בעקבות הידיעה שקבל מבעל המוסך, הוא תיקן את מהירות נסיעתו באופן מידי". המבקש הוסיף וטען, כי לאחר תקופה של שנה כימעט ממועד החזרת הרכב, חייג אליו בעל המוסך ועידכן אותו כי מדובר בעשרות דוחות מהירות שעליו לשאת באחריותם בהתאם להצהרתו.

לאחר מכן, מר לנקרי מסר לו את כל הדוחות, שהסתבר למעשה שגם הוא היה מודע אליהם באיחור ניכר מאחר ולא שינה את כתובת מגוריו ולכן לא היה יכול לעדכן את המבקש לגבי הדוחות שגם לו נודע עליהם באמצעות דיירים מכתובת מגוריו הקודמת.

...

המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה המבקש שילם את הדוח ומששילם את הדוח יש לדחות את הבקשה.

בנוסף, המבקש פירט את נסיבות המקרה כפי שזכר - בבקשה נכתב בסעיף 16 "ככל הנראה המבקש הגביר מעט את המהירות כדי להספיק לעבור את הרמזור באופן שאינו עולה בהרבה מעל המהירות המותרת". אור המפורט בבקשה, אני קובע כי אין חשש ממשי לעיוות דין.

משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא יינתן לו יומו; מצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש; לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי לאחר שהרכב נימסר לו, התגלו ליקויים בתיקונים שבוצעו וכן התגלה כי מהירות הרכב אינה עולה על 25 קמ"ש. הנתבע טען כי תיקן את הרכב במוסך בנצרת בסכום של 3,500 ₪.

אני קובעת כי ככל שהנתבע אסף את רכבו בחודש יוני 2021, הרי שהדבר אירע בעטיו בלבד, ולא בשל איחור בסיום התיקון שהושלם על פי עדות התובעת בתוך שבועיים-וחצי – שלושה ממועד כניסת הרכב למוסך, ולא בתוך שלושה חודשים כטענת הנתבע.

כשנשאל הנתבע מה עשה בנוגע לכך השיב: "פניתי כמה פעמים לחברת הביטוח שלי... הלכתי וקניתי רכב אחר... הטענה של חברת הביטוח שהם כבר לא מפנים רכבים למוסך הזה... התייעצתי עם הסוכן ביטוח הוא אמר לי תמתין עד שנראה איך אנחנו מקדמים, חברת הביטוח אף פעם לא אמרו לי הרכב לא אצלו... אני לא ידעתי שהם יגידו שאין לנו רכב..." (עמ' 18, ש' 2- 37).

...

לנוכח המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן שהנתבע יהיה חייב לשלם לתובעת את סכום החשבונית בסך 33,499 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.8.21 (מועד קבלת הכספים מחברת הביטוח).

אם כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך 38,813.37 ₪, בצירוף שכר עד התובעת, בסך 400 ₪, אגרת בית-משפט בסך 903.61 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 4,750 ₪ כולל מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מיום שיתקבל בידי הנתבע פסק-הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו המועד ועד ליום התשלום המלא בפועל.

אני מורה על תיקון תמלול פרוטוקול ישיבת ההוכחות מיום 12.3.23, כך שבעמ' 3 ש' 31 יבוא התאריך 4.3.21, במקום התאריך שנרשם שם; בעמ' 4, בש' 23, המילה האחרונה תהיה "בשביעי", ובעמ' 19, ש' 33 המילה הראשונה תהיה "בסול". זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 60 ימים.