איחור בהגשת בקשה בשל סגרים בתקופת הקורונה אינו מוצדק

בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להשפט אם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להשפט, או אם השתכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפורטו.

ויפים לענייננו דברי בית המשפט ברעפ 6789/22 הראל ירון נ' מדינת ישראל, 20.10.22, שם נדחתה הטענה לאי הפקדת רישיון במועד עקב סגר הקורונה, ונקבע, כי: "כפי שציין בית משפט השלום לתעבורה ההגבלות שהוטלו עקב התפרצות נגיף הקורונה אינן 'מילות קסם' הפותרת מאחריות פלילית." באשר לתנאי השני – הבקשה אף אינה מעלה נימוקים ממשיים לעיוות דין, שכן בפסיקה נקבע, כי אין בעצם הטענה כי אחר נהג ברכב כדי לבסס חשש לעיוות דין ולהצדיק הארכת מועד להשפט (עפ"ת (מחוזי חיפה) 2047-09-22 סלומן נ' מדינת ישראל, 24.10.22, פסקה 10; עפ"ת (מחוזי חיפה) 46019-03-22 פואז נ' מדינת ישראל, 26.4.22; עפ"ת (מחוזי נצרת) 68365-12-18 אבו תאיה נ' מדינת ישראל, 2.7.19); ואי היעתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה מבססת חשש לעיוות דין.

...

נוכח כל האמור, ומשלטענת המערער הוא לא התגורר בכתובת אליה נשלח הדוח ולא עדכן את הרשויות בדבר שינוי כתובתו, הרי שהוא לא הצליח להראות כי לא קיבל את הדוח "מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן"; והוא אף לא הצליח להסביר את השיהוי הרב שחל בהגשת בקשתו להשפט.

ובמקרה דנן, המבקש כלל אינו מתייחס בבקשה לנסיבות תשלום הדו"ח, ואינני סבורה שהמבקש הראה שקיימים טעמים מיוחדים ונימוקים חריגים המצדיקים להיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט למרות שהדו"ח שולם.

לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).

בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להשפט אם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להשפט, או אם השתכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפורטו.

ויפים לענייננו דברי בית המשפט ברעפ 6789/22 הראל ירון נ' מדינת ישראל, 20.10.22, שם נדחתה הטענה לאי הפקדת רישיון במועד עקב סגר הקורונה, ונקבע, כי: "כפי שציין בית משפט השלום לתעבורה ההגבלות שהוטלו עקב התפרצות נגיף הקורונה אינן 'מילות קסם' הפותרת מאחריות פלילית." באשר לתנאי השני – הבקשה אף אינה מעלה נימוקים ממשיים לעיוות דין, שכן בפסיקה נקבע, כי אין בעצם הטענה כי אחר נהג ברכב כדי לבסס חשש לעיוות דין ולהצדיק הארכת מועד להשפט (עפ"ת (מחוזי חיפה) 2047-09-22 סלומן נ' מדינת ישראל, 24.10.22, פסקה 10; עפ"ת (מחוזי חיפה) 46019-03-22 פואז נ' מדינת ישראל, 26.4.22; עפ"ת (מחוזי נצרת) 68365-12-18 אבו תאיה נ' מדינת ישראל, 2.7.19); ואי היעתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה מבססת חשש לעיוות דין.

...

נוכח כל האמור, ומשלטענת המערער הוא לא התגורר בכתובת אליה נשלח הדוח ולא עדכן את הרשויות בדבר שינוי כתובתו, הרי שהוא לא הצליח להראות כי לא קיבל את הדוח "מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן"; והוא אף לא הצליח להסביר את השיהוי הרב שחל בהגשת בקשתו להשפט.

לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).

בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להשפט אם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להשפט, או אם השתכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפורטו.

לענין זה נפסק, כי: "הנימוק שמעלה המערער לכך שלא הגיש בקשתו במועד, הוא מצב החרום שנבע מהתפרצות נגיף הקורונה. בעיניין זה אכן הוצאו תקנות חרום ולפיהן קנסות שמועד התשלום האחרון חל בין ה 10/03/2020 ל-14/05/2020, המועד לתשלומן הוארך עד ליום 14/05/2020 וכך גם בקשות להשפט. כאמור, המערער הגיש בקשותיו כארבעה חודשים לאחר מועד זה ומשכך, אין בנימוק שהעלה כדי להצדיק את הארכת המועד." (עפ"ת (מחוזי נצרת) 64047-12-20 חלאילה נ' מדינת ישראל, 6.4.2021).

וראו גם רעפ 6789/22 הראל ירון נ' מדינת ישראל, 20.10.22, שם נדחתה הטענה לאי הפקדת רישיון במועד עקב סגר הקורונה, ונקבע, כי: "כפי שציין בית משפט השלום לתעבורה ההגבלות שהוטלו עקב התפרצות נגיף הקורונה אינן 'מילות קסם' הפותרת מאחריות פלילית." באשר לתנאי השני – בעניינינו, אני סבורה כי הבקשה אינה מעלה נימוקים ממשיים כלשהם לעיוות דין; ומעיון בנסיבות הדוח עולה, כי מדובר במצב שהשוטר הבחין בנהג אוחז בטלפון נייד ביד שמאל הטלפון צמוד לפנים צד שמאל ומסתיר את אוזן שמאל, ולאחר שהשוטר כרז לנהג הנהג הוריד את היד.

...

עיינתי בבקשה; ומשלא ניתנה תגובת המשיבה, ניתנת החלטתי על סמך החומר הקיים ללא תגובה (עפ"ת (מחוזי חיפה) 37191-10-21 שרארי נ' מדינת ישראל, 15.11.21 פסקה 16).

וראו גם רעפ 6789/22 הראל ירון נ' מדינת ישראל, 20.10.22, שם נדחתה הטענה לאי הפקדת רישיון במועד עקב סגר הקורונה, ונקבע, כי: "כפי שציין בית משפט השלום לתעבורה ההגבלות שהוטלו עקב התפרצות נגיף הקורונה אינן 'מילות קסם' הפותרת מאחריות פלילית." באשר לתנאי השני – בענייננו, אני סבורה כי הבקשה אינה מעלה נימוקים ממשיים כלשהם לעיוות דין; ומעיון בנסיבות הדוח עולה, כי מדובר במצב שהשוטר הבחין בנהג אוחז בטלפון נייד ביד שמאל הטלפון צמוד לפנים צד שמאל ומסתיר את אוזן שמאל, ולאחר שהשוטר כרז לנהג הנהג הוריד את היד.

לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).

וראו רע"פ 2958/23 אדם זגורי נ' מדינת ישראל (נבו 15.05.2023), שם נדחתה טענת המבקש, כי הוא ניתקל בקשיים בהגשת בקשה להשפט על העבירה, גם על רקע הגבלות מגיפת הקורונה שבמהלכה מקומות צבוריים רבים היקשו על כניסה אליהם, ובחלוף הזמן שכח כי בכוונתו להגישה; ונקבע, כי: "גם אם היו למבקש בתחילה קשיים בהגשת בקשה להשפט בשל הגבלות הקורונה, במהלך החודשים שלאחר קבלת הדו"ח עמדו לו הזדמנויות רבות להגיש בקשה להארכת מועד להשפט. אלא שהמבקש שכח להגיש את הבקשה." וכך בעניינינו, אף אם בתחילה לא הצליח המבקש להגיש את הבקשה בשל המצב הבריאותי במדינה, אין בכך להצדיק את המנעותו של המבקש מלהגישה במשך כימעט שנתיים; ואין בטענה זו כדי להצדיק את האיחור הממושך בהגשת הבקשה.

וראו גם רעפ 6789/22 הראל ירון נ' מדינת ישראל, 20.10.22, שם נדחתה הטענה לאי הפקדת רישיון במועד עקב סגר הקורונה, ונקבע, כי: "כפי שציין בית משפט השלום לתעבורה ההגבלות שהוטלו עקב התפרצות נגיף הקורונה אינן 'מילות קסם' הפותרת מאחריות פלילית." באשר לתנאי השני – כפירתו של המבקש במיוחס לו בדו"ח, אין בה, כשלעצמה, כדי להצביע על עוות דין או על נימוק מיוחד אשר מצדיק כשלעצמו את הארכת המועד להשפט.

...

לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).

וראו רע"פ 2958/23 אדם זגורי נ' מדינת ישראל (נבו 15.05.2023), שם נדחתה טענת המבקש, כי הוא ניתקל בקשיים בהגשת בקשה להשפט על העבירה, גם על רקע הגבלות מגיפת הקורונה שבמהלכה מקומות צבוריים רבים היקשו על כניסה אליהם, ובחלוף הזמן שכח כי בכוונתו להגישה; ונקבע, כי: "גם אם היו למבקש בתחילה קשיים בהגשת בקשה להשפט בשל הגבלות הקורונה, במהלך החודשים שלאחר קבלת הדו"ח עמדו לו הזדמנויות רבות להגיש בקשה להארכת מועד להשפט. אלא שהמבקש שכח להגיש את הבקשה." וכך בעניינינו, אף אם היו למבקש בתחילה קשיים כלשהם במשלוח הבקשה להשפט בשל הגבלות הקורונה, אין בכך להצדיק את המנעותו של המבקש מלהגישה במשך שנתיים וחצי; ואין בטענה זו כדי להצדיק את האיחור הממושך בהגשת הבקשה.

וראו גם רעפ 6789/22 הראל ירון נ' מדינת ישראל, 20.10.22, שם נדחתה הטענה לאי הפקדת רישיון במועד עקב סגר הקורונה, ונקבע, כי: "כפי שציין בית משפט השלום לתעבורה ההגבלות שהוטלו עקב התפרצות נגיף הקורונה אינן 'מילות קסם' הפותרת מאחריות פלילית." באשר לתנאי השני – טענת המבקש, בדבר הארכת רישיונות בתקופת נגיף הקורונה, אינה מעוררת חשש ממשי לעיוות דין; וכפי האמור בתגובת המשיבה, נראה כי הוראת השעה חלה על רישיונות שתוקפם המקורי פג בין התאריכים 10.3.20 ועד 30.6.20 ובין 1.9.20 עד 30.9.21, ואילו רישיונו של המבקש פקע בתאריך 6.7.20.

...

לענין זה אני סבורה, כי הנימוק שמעלה המבקש לכך שלא הגיש בקשתו במועד אינו מצדיק את האיחור והשיהוי הניכר בהגשת הבקשה.

יתרה מכך, יש לדחות את הבקשה נוכח השיהוי הניכר – מעל שנתיים וחצי – בהגשתה.

לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).