הנתבעת, אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (להלן: "אל על"), היא חברה ציבורית, שעובדיה ביצעו את הבידוק הבטחוני של נוסעי טיסת ארקיע מבלגרד לתל אביב.
מעבר לכך, כבודתן הגיעה ארצה באיחור של כעשרה ימים.
...
הקביעה כי התובעים הופלו לרעה בעניין שלבי נעוצה בנסיבותיו החריגות של המקרה שנדון שם, עת בוצעו פעולות ליווי ומעקב כלפי התובעים בלבד, לפרק ממושך לאחר השלמת הבידוק הביטחוני (למעלה משעתיים), והותנתה עליית אחד הנוסעים למטוס בהתנצלות כלפי הקב"ט. צויין באופן מפורש בפסק הדין, כי מדובר במקרה שאין דומה לו בפסיקה, ומכאן אף המסקנה כי מדובר היה בהתנהגות מפלה (פסקה 19.2 לפסק הדין).
במאמר מוסגר, אף איני מקבלת את קביעת בית המשפט בעניין שלבי, לפיה מתקיימת חזקת ההפליה המעוגנת בסעיף 6 לחוק איסור הפליה, כך שבהיעדר הוכחה לשיקולים שהינחו את אל על בביצוע פעולת הליווי והמעקב, לא נסתרה חזקה זו. כפי שהבהרתי לעיל, ההחלטה על פעולת הליווי נעשתה בהמשך להחלטה על ביצוע בידוק בטחוני מוקפד לתובעות.
סוף דבר
אני מורה לנתבעת לשלם לכל אחת משלוש התובעות סך של 10,500 ₪ (סך כולל של 31,500 ₪), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ (סך כולל של 12,000 ₪).
