מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איחוד תיקים בין ערכאות שיפוט שונות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת יש להעביר התיק דנן לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, שכן התביעה דנן והתביעה אשר הוגשה שם, כאמור, הנן בגין אותה העילה ואותן נסיבות, והנן כנגד נושאי משרה בתוך אותה חברה, אשר קשרו קשר כנגד המבקשת, ופעלו יחד ולחוד על מנת להביא לפיטוריה שלא כדין, תוך שהוציאו דיבתם כנגד המבקשת.
מקום בו בחרה המבקשת לפצל תביעותיה בשני בתי משפט שונים, בעוד כל המידע הרלוואנטי באשר לשתי התובענות היה מונח לפניה, אין לקבל בקשה, שהוגשה כעבור 8 חודשים מיום הגשת התביעה דנן על ידה, לאיחוד התובענות, לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי.
לפיכך, משקולי יעילות, ומשיקולים של מניעת הכרעות סותרות בין ערכאות שיפוט שונות, מן הראוי יהיה, כי עניינים אלו יידונו יחדיו, תחת אותו בית משפט.
...
אשר על כן, אני מורה על העברת התיק לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין זה, מצאתי כי מכלול המידע היה נתון בפני המבקשת עת החליטה להגיש התביעה דנן בבית משפט זה. מכתב התביעה עולה, כי כבר בעת הגשת התביעה דנן, ידעה המבקשת כי עתידה היא להגיש בזמן הקרוב תביעה בבית הדין לעבודה כנגד הקופה- בגין פיטורין שלא כדין, וכנגד מנהלת המחוז- בגין עילה של לשון הרע (ראו סעיף 40 לכתב התביעה).
אמנם טרם התקיימו דיונים בהליך זה, אך הבקשה דנן הוגשה כעבור כ- 8 לאחר הגשת התביעה בבית הדין לעבודה, כאשר בטווח זה התקיימו הליכים בתיק זה של הגשת בקשות ומתן תגובות על ידי הצדדים, בקשר לניהול תיק זה. אני סבורה כי היה על המבקשת להגיש התביעה דנן מלכתחילה לבית הדין לעבודה, ומשלא עשתה כן גרמה להוצאות מיותרות בגין הליך זה, ולכאורה, היה מקום לחייבה בהוצאות המשיב בהליך זה. ואולם, משהתקבלה הבקשה דנן, אשר הוגשה על ידי המבקשת, משהמשיב התנגד לבקשה זו, הרי היה מקום לחייב המשיב בהוצאות בקשה זו. מהטעמים האמורים לעיל, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין ההליך ובגין בקשה זו. המזכירות תעביר תיק זה לבית הדין לעבודה וכן תשלח ההחלטה לצדדים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי בית-הדין לעבודה הוא הפורום הנאות לצורך דיון בתביעת התובעים, בשים לב לזיקתם של הצדדים לערכאה השיפוטית בישראל ולמאפייניה הייחודיים של ערכאה זו. דיון והכרעה בראשית הדברים יובהר, כי ההחלטה שלהלן תדון בבקשת התובעים להיתר המצאה מחוץ לתחום והיא ניתנת בכלל התיקים המפורטים לעיל.
] "לא אחת נפסק כי בית המשפט בישראל מצוה לנקוט גישה זהירה בבואו לבחון אם להתיר המצאת כתב בי-דין לבעל דין המצוי מחוץ לתחומי המדינה. זהירות זו נידרשת בין היתר בשל העובדה שהמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט מקנה לבית המשפט סמכות לידון בתביעה שעל דרך הכלל אין לו סמכות לידון בה, וכן מן הטעם שמתן ההיתר האמור עשוי להוביל להיתנגשות סמכויות בין ערכאות השיפוט במדינות השונות ולפגיעה בכללי נימוס בנלאומיים... ...על המבקש את היתר ההמצאה מוטל איפוא הנטל להוכיח כי עניינו בא בגדר אחת החלופות הקבועות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי וזאת גם בשלב שבו נדונה, כבעניינינו, בקשה לביטולו של היתר המצאה שהוצא תחילה במעמד צד אחד... ...על מבקש ההיתר להוסיף ולהראות כי פרט ל"עילת המצאה" עומדת לו גם עילת תביעה לגופו של עניין המעוררת "שאלה רצינית שיש לידון בה", אם כי מדובר בהקשר זה ברמת הוכחה נמוכה יותר מהנדרש במסגרת ההליך עצמו ושאלה זו נועדה אך לוודא כי אין מדובר בתובענת סרק או בתובענה טורדני.
לצד האמור, ככל שהנתבעת 1 מיתנגדת לאיחוד כלל התיקים שבכותרת תודיע על כך לבית-הדין בתוך 7 ימים, אז יינתנו הוראות מתאימות אשר להמשך ניהול ההליך.
...
] סוף דבר בהתחשב באמור לעיל, הבקשה למתן היתר המצאה לחו"ל לנתבעים 2-3 מתקבלת.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור שהגיש מר סאמר אגבאריה (להלן: "המערער") על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן), מיום 29.07.2020, בתיק בצה"מ 26620-07-20, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לביטול צו הריסה מינהלי בנוגע לעבודות שבוצעו במקרקעין הנמצאים בכפר זלפה במעלה עירון והידועים כגוש 20398, חלקה 9 (להלן: "המקרקעין") וכן נדחתה בקשתו להורות על עיכוב ביצוע הצוו.
המערער הוסיף וטען, כי משמעות החלטת הערכאה הדיונית בדבר הוצאת הצוו המינהלי היא, למעשה, ביטול החלטת בית המשפט בהליך הפלילי, בו ניתן צו ההריסה השפוטי וכי מדובר בחוסר כבוד הדדי בין הערכאות השיפוטיות השונות.
אין עדיפות לאחד על פני האחֵר אם כי, כמובן, על שלושת הגופים לקבוע סדרי עבודה אשר יבטיחו שאין מוציאים יותר מצו אחד לכל מבנה בלתי חוקי.
...
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

ביטול הליך חדל"פ עקב מחדלי החייב (בין על-ידי אי תשלום או אי שתוף פעולה), וכניסתו להליך אחר באופן מיידי, בדמות תיק איחוד "זמני", תביא לפגיעה בנושים, ותגרום לכך שחייבים לא יירתעו להפר חובות שונות בהליכי חדל"פ, ובכך ייגרמו נזקים לאינטרסים של הנושם.
זו ותו לא. הטעם הששי, כעניין של מדיניות משפטית ראויה, יש לחתור לסיום הליך הבראת החייב הכלכלית במהירות האפשרית, באמצעות מסלול אחד, ולא על-ידי הגשת בקשות רבות ללא הגבלה בין ערכאות שונות תוך ביזבוז זמן שפוטי יקר ומשאבים צבוריים.
...
כל הטעמים הנ"ל מובילים למסקנה כי בנסיבות העניין, אין לאשר הקמת תיק איחוד "זמני". כפי שציינתי בפסק דיני בעניין בדארנה, ער אני לתוצאה הקשה ולסיטואציה אליה נקלעים חייבים שאין באפשרותם לפתוח (או לחדש) הליכי חדלות פרעון, ואין באפשרותם לבקש הכרזתם כחייבים מוגבלים באמצעים ואף לא לבקש איחוד תיקים.
סוף דבר במקרה שלפנינו, החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל, הן החלטות נכונות, אשר מתיישבות עם סעיפי החוק הרלוונטיים, שכן אין בהן כל סטייה או חריגה מהוראות החוק או מפסיקתו של בית המשפט העליון.
לאור האמור, שוכנעתי כי אין להתערב בהחלטות של כב' הרשמת, ואני דוחה את בקשת הרשות לערעור.

בהליך רשות ערעור על רשם ההוצאה לפועל (רער"צ) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

ביטול הליך חדל"פ עקב מחדלי החייב (בין על-ידי אי תשלום או אי שתוף פעולה), וכניסתו להליך אחר באופן מיידי, בדמות תיק איחוד "זמני", תביא לפגיעה בנושים, ותגרום לכך שחייבים לא יירתעו להפר חובות שונות בהליכי חדל"פ, ובכך ייגרמו נזקים לאינטרסים של הנושם.
זו ותו לא. הטעם הששי, כעניין של מדיניות משפטית ראויה, יש לחתור לסיום הליך הבראת החייב הכלכלית במהירות האפשרית, באמצעות מסלול אחד, ולא על-ידי הגשת בקשות רבות ללא הגבלה בין ערכאות שונות תוך ביזבוז זמן שפוטי יקר ומשאבים צבוריים.
...
כל הטעמים הנ"ל מובילים למסקנה כי בנסיבות העניין, אין לאשר הקמת תיק איחוד "זמני". לפני סיום ראיתי לציין, כי בפסיקה קודמת של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עודד מאור), ניתנה אפשרות ל"מצב ביניים" של צו זמני מיוחד לאיחוד תיקים למשך פרק זמן מוגבל שבמהלכו ישקול החייב את המשך צעדיו, כאשר כנגד חייב מתנהלים מספר תיקי הוצל"פ, ואינו מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, כדי למנוע היחשפותו לנקיטת הליכים בכל התיקים כנגדו (ראו: רע"צ (ת"א) 15743-03-12 אבי פוני נ' בנק אוצר החייל בע"מ (12/03/2012)).
סוף דבר במקרה שלפנינו, החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל, הן החלטות נכונות, אשר מתיישבות עם סעיפי החוק הרלוונטיים, שכן אין בהן כל סטייה או חריגה מהוראות החוק או מפסיקתו של בית המשפט העליון.
לאור האמור, שוכנעתי כי אין להתערב בהחלטות של כב' הרשמת, ואני דוחה את בקשת הרשות לערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו