איחוד תביעות: שטר חוב ותביעה כספית

לפניי הליך שבמסגרתו אוחדו שש תביעות לבצוע שטרות חוב שעילתם בהסכם שנערך בין התובעת, חברת ע.כ. אשראי ופתוח (1994) בע"מ (להלן: "התובעת") ובין מר אבנר אלוק (להלן: "הנתבע" או "אלוק").

חלק מן השיקים שמסר אלוק לתובעת להחזר הכספים חוללו באין פרעון, ושטרי החוב שניתנו להבטחת הכספים הם נושא ההליכים שלפניי.

...

אין בידי לקבל טענה זו. ההלכה הפסוקה הבחינה בין שני מצבים בהסכם למראית עין: "המאפיין המרכזי בחוזה למראית עין הוא דבר קיומה של הסכמה סמויה בין הצדדים, בעניין מסוים או בעניינים אחדים, אשר באה במקום ההסכמה הגלויה ביניהם באותו נושא או נושאים, שהיא אך למראית עין. משמע, באותם עניינים הצדדים אינם מעוניינים לתת תוקף להסדר הגלוי ביניהם, אלא אחד משניים: הם אינם מעוניינים בכל עיסקה משפטית, או שהם מעוניינים בעיסקה משפטית אחרת." (ע"א 53/86 עמיחי סולל נ' מתתיהו צוקרמן פ"ד מב (2) 625, 631 (1988), להלן: "עניין סולל") ועוד נקבע באותו עניין כי: "הדין מורה, כי במקרה זה, שבו חזות פני הדברים אינה מקדפת את רצונם האמיתי של הצדדים, יינתן תקף לאותו רצון אמיתי, ולכן נקבע, כי ההסכם שהצדדים אינם מעוניינים בו ואשר ערכו אותו אך למראית עין – הוא בטל. בכך מקיים הדין את רצונם של הצדדים אשר מבקשים שלא לתת רוח חיים באות המתה שערכו ביניהם מטעמים השמורים עמם." (עניין סולל, 630).

דומני, כי הדרך הארוכה אותה עברה דרישת הכתב מאז נחקק חוק המקרקעין והפרשנות ה"מרככת" שניתנה לדרישה מאז ועד היום, אינן מחייבות עוד מסקנה קשה זו." (פסקה 5 לחוות דעתו של כב' השופט גולדברג, ההדגשה הוספה – ע"י)

דין טענה זו להידחות.

לטענת התובעת בכתב התביעה, ניר קצירי והנתבעים נוספים פעלו כזרועו הארוכה וכשלוחיו של נתבע 2 (אביו של ניר קצירי) לשם ביצוע תרגיל "עוקץ" ממנו נזוקה התובעת, כאשר נתבע 2 הציע לתובעת, בעקבות קשיים כלכליים אליהם היא נקלעה, למכור דירה בבעלות התובעת לאחר שיירשם מישכון לטובת צד שלישי, אותו רשם על שם בנו, ניר קצירי, אליו הציע נתבע 2 יועברו כספי תמורת מכר הדירה מעבר למשכנתא הרשומה לטובת הבנק, ומהם יחולקו כספים לנושי התובעת באופן שהתובעת תופטר מכלל החובות.

לאור החלטת בית המשפט העליון על איחוד התביעה השטרית עם תביעת התובעת, בה נרשם עו"ד וייג כמיצגם של ניר קצירי והנתבע 2, וכן בהיות עו"ד וייג מייצג את אחד הנתבעים (הנתבע 2 ואביו של ניר קצירי) בתביעה שהגישה התובעת, ברור כי עו"ד וייג מצוי בקשר עם ניר קצירי ומסירת כתב התביעה בתיק ת.א. 37670-10-15 לידי עו"ד וייג, כמוה כמסירה לניר קצירי.

לא ניתן לקבל את טענתה (בתשובה שהגישה) לכך שצו ההפטר שניתן בתיק פשיטת הרגל במסגרת הסדר נושים אינו רלבאנטי כלפי ניר קצירי, התובע בתביעה השטרית וכי התובעת לא הייתה מחויבת ליידע אותו על כך. הפסיקתא שאושרה ביום 8.3.2017 בהליך הפש"ר קובע שכל חוב בר תביעה שעילתו לפני מתן צו עיכוב ההליכים (28.7.2016) בטל ולא ניתן לפעול לגבייתו וכן כל ההליכים המשפטיים שניפתחו וננקטו כנגד החייבת עד מתן צו עיכוב ההליכים (28.7.16) בטלים.

...

מכל האמור, דין הבקשה לראות במסירת כתב התביעה בתיק ת.א. 37670-10-15 לעו"ד וויג כהמצאה לנתבע 1, ניר קצירי, להידחות.

כפועל יוצא מסקנתי היא כי התביעה השטרית נדחית, חלף הבקשה למחיקתה.

לאור החלטתי לעיל טרם בוצעה מסירה של כתב התביעה לניר קצירי ודינה להימחק מטעם זה, וזאת מבלי להמתין לתגובה ולתשובה.

ענייננו בשתי תביעות שאוחדו: תביעה כספית לתשלום פיצוי על סך 150,000 ₪ אשר נגזלו מהתובע לגירסתו במירמה, ותביעה שטרית למימוש שטר חוב מס' 0252 על סך 140,000 ₪.

...

על רקע האמור אוסיף כי לא ניתן להתעלם מהנתונים העולים מההקלטה של השיחה אשר התנהלה בין רשיד ובין נאיל מסאלחה בביתו של הנ"ל אשר מכרסמת בגרסת חברת גלקסי וגרסת רשיד כפי שהובאה לעיל (תמליל השיחה צורף על ידי נאיל מסאלחה כך גם קובץ ההקלטה, הקלטה 13 במוצג ת/1 להלן: "ההקלטה").

סיכומם של דברים – התביעה השטרית נדחית גם היא.

סוף דבר: התביעות נדחות.

נתונים רלוואנטיים: לפניי שלוש תביעות המתינהלות בשני תיקים נפרדים שאוחדו: תביעה שטרית (להלן: "התביעה השטרית"), תביעה כספית על סך של 25,000 ₪ המתנהלת בסדר דין מהיר ותביעה שכנגד (כספית) על סך של 60,000 ₪ (להלן: "התביעה העיקרית" ו "התביעה שכנגד"), שעניינם ביחסי שוכר משכיר שבין התובעים לנתבעים.

ביום 19.11.20 היתנהלה ישיבה מקדמית נוספת בתביעה העיקרית במהלכה העיד הנתבע 1 כי התובעים שילמו החוב בגין דמי השכירות עד למועד עזיבתם את הדירה, אך לטענתו היה עליהם לשלם דמי שכירות בגין חודשיים נוספים מאחר ולא הודיעו בזמן אמת על עזיבתם הדירה ועל כן הנתבע לא השכיר את הדירה במשך ארבעה חודשים.

...

סיכום: התביעה העיקרית נדחית ואילו התביעה שכנגד מתקבלת, באופן חלקי.

התובעים ישלמו, ביחד ולחודש, לתובעים סך כולל של 4,000 ₪.

התובעים ישלמו את הסכום האמור בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מדובר בשתי תביעות שהדיון בהן אוחד: ת"א 8575-10-19 - תביעה שטרית בה הנתבע 1 היתנגד למימוש בהוצל"פ של שטרי חוב שהוא חתום עליהם לטובת התובע בסכום כולל של 1,386,358 ₪ קרן (תיק הוצל"פ מס' 522497-09-19).

ת.א 67194-02-20 - תביעה כספית על סך 2,178,151 ₪, המורכבת מסכום שטרי החוב – 1,386,358 ₪ בתיק ההוצל"פ, דמי שכירות ראויים בסך 289,800 ₪, בשל החזקה בדירת התובעת שהועברה לטענת התובע כחלק מהתמורה לעסקה במקרקעין ו-500,000 ₪ עוגמת נפש.

...

סוף דבר ניתן בזאת סעד הצהרתי לפיו יפוי הכח הבלתי חוזר שמסרה תובעת 2 לנתבע 2, בנוגע לדירה ברח' אל מאמון בבית חנינא - יפוי כח מיום 2.4.13 שמספרו ג.א./2091 מ.ע. 2013 – בטל בזאת.

אני מורה לנתבעים 1-2 לפנות הדירה המצויה בקומה רביעית בבנין הבנוי על מקרקעין הידועים כחלקה מס' 284, גוש 30615, אשקרייה בית חנינה, מכל אדם וחפץ, וזאת בתוך 60 ימים מהיום.

אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ שמספרו 52-2497-08-19 .