מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איחוד תביעות להפרת הסכם מכירת משק חקלאי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 15/7/15, לאור בקשת התובעים, ולאחר שהצדדים טענו בפני לעניין זה, ניתנה החלטה בעיניין איחוד שמיעת תיקים/דיונים בין התיק נשוא התביעה ל- ת"א 46609-02-15, אשר היה קבוע בפני כבוד השופטת חת מקוב, ושעניינו הפרת הסכם שכירות בין הצדדים, לתיק דנא.
עיון בכתבי טענותיה של הנתבעת, בתצהיריה ובמסמכים שצורפו להם, וכן לנוכח עדותה בפני, כל אלו מעלים תמונה ברורה, וסבורתני כי דין התביעה כנגדה להיתקבל בכל הנוגע לפצוי המוסכם עקב הפרת החוזה, ולהלן אנמק: המיגבלה על מכירת הנכס הנתבעת היא כאמור בעלת הנכס נשוא התובענה, חברת אגודת המושב, ובת מייסדים אשר קבלה את הזכויות על המשק.
למרות הכרעתי זו, בשל הנסיבות הייחודיות של כריתת הסכם השכירות כפי שאבאר להלן, ובשל הנפקות והקונטקסט של כתיבתו ועריכתו, למרות שאני דוחה תובענה זו , ובכדי להמנע ממצב כי "חוטא ייצא נשכר", אינני משיתה לטובת הנתבעים כל החזר הוצאות, ולהלן נימוקי: עיון בכתבי טענות הצדדים, תצהיריהם, ושמיעת עדויותיהם שבפני מעלה כי אכן הסכם השכירות נועד לשרת את הסכם המכר, וסבורתני כי עסקינן בהסכם לכאורי אשר נוצר על מנת שהנתבעים יוכלו "לתפוס חזקה" במשק, ולהתחיל לעבוד בחקלאות, ככל הנראה, במשק אשר רכשו, ולא להמתין עד לסוף תשלום התמורה מצידם ולהעברת הבעלות באופן סופי.
...
נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעתה של הגב' שולטני לחייב את משפחת עזריה לשלם לה את דמי השכירות בגין 13 חודשי השכירות ואני קובעת כי מר עזריה לא הפר את חוזה השכירות בין הצדדים באי תשלום דמי השכירות המצויינים בחוזה ומשכך אני אף דוחה את התביעה של הגב' שולטני לתשלום פיצוי מוסכם בסך של 50,000 ₪.
על אף האמור לעיל, ובגלל הנסיבות הייחודיות להסכם שכירות זה, ולאור הצהרתו של מר עזריה כי חתם הוא על הסכם שכירות פיקטיבי שאינו משקף את אומד דעת הצדדים, אינני משיתה לטובת הנתבעים הוצאות משפט בגין תביעה זו. העובדה כי הנתבעים, ביודעין, היו שותפים להסכם ריק מתוכן אשר מהווה דרך מסוימת ליצור מציאות לא קיימת, הביאה אותי לכלל מסקנה כי אין כל מקום להשית הוצאות לטובתם בנסיבות אלו, ולפיכך איני עושה צו להוצאות בגין תובענה זו. בשולי הדברים ייאמר כי הנתבעים בהליך דנא הגישו כבר ביום 5/6/14, בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד ובו בקשו, בין היתר, להכריז על הסכם השכירות כמבוטל (ראו סעיף 3 לבקשתם מיום זה בתובענה העיקרית).
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לפניי שתי תביעות שאוחדו, שעילת כל אחת מהן בנפרד, הפרת הסכם למכירת משק חקלאי שבבעלות הנתבעים, המצוי במושב גיאה 89.
...
משכך, בין אם קבעתי, כי הסכם האופציה בהסכם השכירות מוגבל בזמן ובין אם קבעתי, כי בנקודה זו לא הגיעו הצדדים לגמירות דעת, הרי שלא ניתן לומר, כי מדובר באופציה שניתנת לאכיפה על ידי בית המשפט ומשכך, אין מקום לאכוף את הסכם האופציה, בין בחלוף הזמן למימוש האופציה ובין בשל הפגמים שבכוונת הצדדים, שאינם הופכים אותה להסכם מחייב ולפיכך תביעת התובעים לאכיפה נדחית.
לאור המסקנה אליה הגעתי, הרי שיש לדחות את תביעת הפיצויים של התובעים.
מנגד, במסגרת התביעה שכנגד, אני מורה לנתבעים שכנגד גיל בן דוד ודורית אור שלום לפנות את המשק נשוא התובענה, הוא הנכס הידוע כמשק מספר 89 במושב גיאה באשקלון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לטענת התובעים הנתבעים הפרו את חוזה המכר בשלושה עניינים עקריים: ההפקעה בחלקה ב': הנתבעים הסתירו מעיני התובעים את העובדה שחלק מחלקה ב' בנחלה הופקע מידיהם ושהתובעים יצטרכו להרוס את אחד הלולים המצויים בחלקה זו. דבר שיגרום לתובעים נזק כספי.
ביום 2.10.14 רשות מקרקעי ישראל (להלן: הרשות), אשר צורפה כצד שלישי, הודיעה כדלקמן: "הרשות לא תתנגד להעברת הזכויות במשק חקלאי מספר 2 במושב מגשימים (להלן: "הנחלה"), לא בין פלג לכרמי ולא בין כרמי לאחרים, רק בשל עצם קיומו של המבנה.
הנתבעים הוסיפו כי בעקבות הסכמת הרשות להעביר את הזכויות בנחלה והסכמת התובעים להצטרף לאיחוד עוסקים (לאחרונה), התובעים הגישו בקשה לעידכון שומת דמי הסכמה לפי מחיר המכירה.
התובעים טוענים, כי עד למועד זה, וחרף דרישות חוזרות ונישנות מצד המנהל, הנתבעים לא מלאו אחר התנאי הבסיסי של מילוי בקשה להעברת זכויות ולא המציאו לידי התובעים את כל האישורים הנדרשים לשם כך. לטענתם, עילת התביעה נבחנת במועד הגשת התביעה ולא לאחר מכן, כך שלמעשה הפרת ההסכם, הן ביחס להפקעה והן ביחס למבנים הבלתי חוקיים, התרחשה קודם להגשת התביעה ובעת שהצדדים ניהלו מו"מ. הכרעה לאחר שעיינתי במלוא החומר אשר הונח בפניי, אני קובעת כי דין הבקשה להדחות.
...
התובעים טוענים, כי עד למועד זה, וחרף דרישות חוזרות ונשנות מצד המנהל, הנתבעים לא מלאו אחר התנאי הבסיסי של מילוי בקשה להעברת זכויות ולא המציאו לידי התובעים את כל האישורים הנדרשים לשם כך. לטענתם, עילת התביעה נבחנת במועד הגשת התביעה ולא לאחר מכן, כך שלמעשה הפרת ההסכם, הן ביחס להפקעה והן ביחס למבנים הבלתי חוקיים, התרחשה קודם להגשת התביעה ובעת שהצדדים ניהלו מו"מ. הכרעה לאחר שעיינתי במלוא החומר אשר הונח בפניי, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

שתי תובענות הנדונות במאוחד למתן פסקי דין הצהרתיים נוגדים, הראשונה עותרת לאכיפתו של הסכם למכירת משק חקלאי במושב בני ראם, והשנייה - לביטולו.
באופן דומה, בתוספת השנייה נכתב כי הארכת מועד קיום הסכם המכר ניתנת על מנת לאפשר לחדד להשלים את התחייבויותיו וחובותיו על פי הסכם המכר שכן "העיכוב בין הצדדים נוצר כתוצאה מוועדת חריגים בה נמצא מר חדד ומחכה לתשובה לגבי דמי ההסכמה". כמו כן, במכתב אשר נשלח לחדד על ידי באת כוחו של בן טל, עוד בשנת 2011 (נספח 8 להמרצת חדד), דהיינו כשלוש שנים עובר להגשת התובענה נגד חדד, צוין כי בן טל רואים באי תשלום דמי ההסכמה והמשכנתא על המשק כמו גם בקיומו של עיקול לטובת מס שבח, כהפרת ההסכם על ידי חדד.
...
יוצא אפוא, כי חבותם של בן טל להעברת 284,620 ₪ לחדד טרם התגבשה, ומכאן, שאף אם לא שילמו לחדד סך של 240,000 ₪ כטענתו, אין בסכום זה כדי להוות הפרה של הסכם המכר מצדם בשלב זה, כל אימת שחדד לא מילא אחר התחייבויותיו על פי סעיף 4ב' להסכם.
יוצא אפוא, כי הקשר הסיבתי הנדרש איננו מתקיים בענייננו.
סוף דבר אשר על כן, ה"פ 41775-06-14 נדחית וה"פ 38430-03-14 מתקבלת בזאת, ובהתאם הנני קובע כי הסכם המכר אשר נכרת ביום 13.4.2007 בין המבקשים בה"פ 38430-03-14 לבין המשיב 1 שריר וקיים ויש לאוכפו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

השתלשלות העניינים האמורה הולידה מספר הליכים משפטיים, לרבות שתי התביעות שלפניי, אשר הדיון בהן אוחד: ת"א 67066-11-16: תביעה כספית על סך 700,000 ש"ח שהגישו אבלה נגד רוזנצוויג בגין הפרות יסודיות של הסכם המכר.
רמי קיבל מהוריו מעמד של "בן ממשיך" במשק חקלאי ברחוב התמר 74 במושב סתריה ("הנכס" או "המשק").
בתביעה נטען, כי אבלה, עו"ד אבלה וקריחלי פעלו במסגרת קנוניה משותפת להפחתת המחיר של הנכס כך שהוא נמכר מתחת למחירו הראוי, העומד על לפחות 5,950,000 ש"ח. לתביעה צורפה כנספח חוות דעת לפיה שווי המשק עמד נכון למועד חתימת הסכם המכר על סך 5.6 מיליון ש"ח, אולם חוות הדעת לא הוגשה בשלב הראיות במשפט כחוות דעת מומחה.
...
בנסיבות העניין, בהתחשב בסכום התביעה, בהיקף הדיון בתיק ובקביעה לעיל לגבי הפרת חובת הנאמנות על ידי קריחלי, יישא קריחלי בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין לזכות אלון בסך כולל של 30,000 ש"ח. סוף דבר זו תוצאת פסק הדין: ת"א 67066-11-16: התביעה העיקרית נגד הנתבע 1 (עו"ד אבלה) מתקבלת בחלקה, ועליו לשלם לרוזנצוויג סך של 20,000 ש"ח, כאשר סכום זה נושא הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.
התביעה נגד יתר הנתבעים נדחית ללא צו להוצאות.
התביעה שכנגד נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו