מבוא
שתי תביעות כספיות בדיון מאוחד.
יחזקאל ורעייתו יהודית חילו (להלן: "יהודית") הסכימו למסור לשאול המחאות לפי 4.8 ₪ לק"ג על יסוד המצג הנ"ל והופתעו לגלות ששאול נהג בחוסר תום לב, ולאחר קבלת ההמחאות חזר בו מההסדר ונמנע מהמשך עבודה משותפת; יש לחייב את האגודה לשלם לחילו סך של 235,488 בשל תשלומים ששולמו מבלי שהתקבלה סחורה בגינם, כפי שהתברר מבדיקת תעודות המשלוח; חילו החזיקה כמות גדולה של גרעינים מסוג שמש, מכיוון שהאגודה שינתה את תמהיל הזנים שעליו הוסכם עובר לחתימת ההסכם, וזאת על דעת עצמה, וכתוצאה מכך נגרם לה נזק כספי, על דרך האומדנה, בסך של 36,342 ₪; חילו נאלצה לאחסן את הסחורה במשך חודשים רבים בשל איכותה ונאלצה לשאת בעלות האחסנה, והנזק בעיניין זה הוערך בסך של 42,204 ₪; האגודה גבתה מחילו, בשנת 2013, כספים ביתר בסך של 31,298.40 ₪, ושאול הודיע במכתבו מיום 13.11.2016 כי אכן מדובר בחיוב ביתר; האגודה חייבה את חילו בתשלומי יתר בשנת 2011 בסך של 23,200 ₪, ובשנת 2014 בסך של 45,353 ₪; האגודה הפרה את ההסכם להספקת גרעיני אבטיח וגרמה לחילו להפסד כספי בסך של 82,000 ₪; סך כל הנזקים שנגרמו לחילו בשל היתנהלותה של האגודה הנם בסך של 1,822,046 ₪; חילו העמידה את תביעתה על סך של 500,000 ₪.
...
הנתבעים טענו, כאמור, שהתובעת סיפקה 33 טון יותר מהאומדן שצוין בהסכם לגבי כמות היבול, אך סבורני שאין בטענה זו כדי לסייע לה.
מעיון בתוכן ההסכם עולה בבירור שחילו התחייבה לרכוש את מלוא היבול בחלקות שפורטו בפתיח להסכם (סעיף 8), ולא מצאתי שהתחייבותה הוגבלה על פי לשון ההסכם לרכישת היבול על פי האומדן בלבד.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לקבל את טענת האגודה כי המדובר בתוספות תשלום שנעשו בהמשך להסכמות בין הצדדים, ולדחות את טענת חילו כי המדובר בחיובי יתר שנעשו שלא על דעתה או בהסכמתה.
בין הצדדים נוהלו מגעים לגבי שיעור ההנחה לאור טענותיה של חילו לגבי איכות הסחורה והירידה במחירי השיווק, אלא שאלה לא צלחו ובנסיבות העניין יכול שיש להצר על כך.
מהמקובץ לעיל ראיתי לנכון לדחות את התביעה שחילו הגישה נגד האגודה.
התוצאה
התוצאה היא שתביעת האגודה מתקבלת בחלקה, והתביעה הנגדית של חילו נדחית.
