איחוד תביעות כספיות הנובעות משיתוף פעולה עסקי

באשר לדרישה לקבלת דוחות כספיים בעיניינו של שטרן והגב' אולגה גרסימציק, לטענת שטרן אין לה רלוואנטיות, משעה ששיתוף הפעולה בין שטרן לגב' גרסימציק נוצר מחמת סרובה של הגב' גרסימציק להמשיך לעבוד עם הסוכנות שעה ששטרן הודיע על עזיבתו, וממילא היא אינה זכאית לכספים שנבעו משיתוף פעולה זה. דיון והכרעה: נקודת המוצא היא, כי שותף המנהל את החשבונות חייב ביחסי נאמנות כלפי שותפיו.

שנית עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות..." (ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו(3) 570, 584).

אני ערה לכך שקיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה, מי היה אחראי על ניהול הרישומים בדבר הקף מכירות הפוליסות שבוצעו במהלך תקופת שתוף הפעולה העיסקי שבין הצדדים.

...

שטרן טוען מנגד, כי דין הבקשה להידחות ומשתית זאת על שלושה אדנים: (א) הסוכנות היא זו אשר ניהלה את החשבונות, (ב) היעדר הוכחה בדבר זכאות הסוכנות על הכספים אודותיהם נתבקש צו חשבונות (ג) היעדר רלוונטיות למסמכים אותם היא מבקשת.

סעיף 40(יא), דרישה לקבלת דוחות כספים ותקבולים של שטרן מחברות הביטוח לשנים הרלוונטיות לכתב התביעה: נדחה מהנימוקים הנ"ל. סעיף 40(יב), דרישה לקבלת דוחות כספים ותקבולים של הנתבעת מהסוכנת אולגה גרסימציק בתקופה הרלוונטית: לא ברור מהן "השנים הרלוונטיות לתביעה", ולכן אני דוחה את הבקשה כפי שהיא בסעיף זה. סעיף 40(יג), דרישה לקבלת חוזים והתקשרויות עם צדדים שלישיים נוספים שהעבירה הסוכנות לידי שטרן בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה: אף שהסוכנות טוענת כי מדובר בצדדים שהיא העבירה לשטרן, אין כל פירוט של שמות או סימני זיהוי אחרים.

לכן, גם כאן מדובר בבקשה לסעד גורף וחסר פירוט, ואני דוחה את הבקשה בעניין זה. סוף דבר - הבקשה מתקבלת באופן חלקי בלבד וכמפורט לעיל.

בשל הפער, בין ריבוי המסמכים שהתבקשו לאלה שהדרישה בעניינם אושרה בסופו של דבר, אני מחייבת בגין שלב זה את הסוכנות בהוצאות לטובת שטרן, בסכום של 3500 ₪.

ענייננו בשתי תביעות שהדיון בהן אוחד: האחת (ת"א 72182-01-19) בה חברת ציר הסעות ותיור (פסגות מינוף והובלה) בע"מ (להלן: "ציר הסעות") תבעה את מוניות סמדר החדשה בע"מ (להלן: "מוניות סמדר") ואת מנהלה מר יוסי ימין בתביעה כספית בסך של 532,025 ₪ בגין קנסות ואובדן רווחים; והשנייה (ת"א 9658-02-19) בה תבעה מוניות סמדר את אכיפת ההסכם שנחתם בין הצדדים והחיובים הנובעים ממנו בסך של 255,871 ₪.

הצדדים חלוקים לגבי השאלה האם מוניות סמדר הציעה את עצמה לבצע את ההסעות עבור ציר הסעות או שמדובר בעיסקה כוללת הנגזרת משיתוף פעולה בין הצדדים, אשר התחיל כתוצאה מעיסקת רכישה של זכויות ציבוריות ומוניות אשר במסגרתה התחייבה ציר הסעות להעביר למוניות סמדר את ביצוע הנסיעות כספק משנה.

...

בנסיבות אלה, אני מורה על חיובם של אוהד זקן, זוהר צדיק וכפיר צדיק בחובותיה של ציר הסעות והמונית השישית כפי שיפורט להלן.

אני מורה על קבלת התביעה של מוניות סמדר באופן הבא: אני מורה על חיוב הנתבעים באותה תביעה, ביחד ולחוד, לשלם למוניות סמדר את הסכומים האמורים אשר מסתכמים בסך של 198,381 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (05.02.19) עד ליום התשלום בפועל.

הנני קובע כי ההסכם מיום 29.11.16 עליו חתמו הצדדים הינו הסכם מכר של המוניות ושל הזכויות הציבוריות למוניות נגישות, ובתום 10 שנים מיום חתימת ההסכם (29.11.26) תועבר הבעלות בזכויות הציבוריות על שם מוניות סמדר, הכל כפוף לדינים החלים במשרד התחבורה.

הנני מורה על חיוב הנתבעים בתביעה זו, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 35,100 ₪, שאם לא כן הם יישאו הפרשי ריבית והצמדה מאותו מועד עד יום התשלום בפועל.

הרקע הצריך לעניין על פי האמור בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי, בשנת 2009 נוצרה הכרות בין המבקש 1, מר ראובן (רובי) חן, לבין המשיב 4, ד"ר אדו אלט (להלן: רובי ו-אדו, בהתאמה), שבעקבותיה החלו בשיתוף פעולה עסקי.

נוסף לסעדים אלה נתבקש בכתב התביעה סעד כספי על סך 5,213,000 ש"ח. על פי הנטען בסעיף 98 לכתב התביעה, בעקבות הפעולות שביצעו המבקשים שלא כדין בחברות וברכושן, ושבית המשפט התבקש להכריז על בטלותן, גרמו המבקשים לניזקי המשיבים החייבים בפצוי.

הליך זה אוחד עם תביעת המשיבים שבה עסקינן, אולם משסיגלית לא שילמה את האגרה כנדרש – ביום 6.8.2021 הורה בית המשפט על מחיקת תביעתה.

מרבית העיכובים נבעו מהתנהלות המבקשים, שהחליפו ייצוג מספר פעמים והגישו בקשות חוזרות לדחיית מועדים להגשת כתב הגנה ולמתן מענה לבקשות שונות.

...

ואולם במקרה דנן, על רקע "מקבילית הכוחות" הנוהגת בין סיכויי הערעור ובין מאזן הנוחות, אני סבורה שהכף נוטה לעבר עיכוב ביצועו של החיוב הכספי.

סוף דבר התוצאה היא שהבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית ככל שהיא נוגעת לשני הסעדים האחרים שעליהם הורה בית המשפט המחוזי, שעניינם בניהול והחזקה במניות מרבה מלונאות, וכן בנוגע לתשלום ההוצאות ושכר טרחת עורך דין.

רקע התובע, רפאל טל (להלן: טל), איש עסקים יזם נדל"ן, יצר שתוף פעולה עסקי עם הנתבעת 1 נכסי יחזקאל חי (1988) בע"מ (להלן: נכסי יחזקאל) - חברה משפחתית, שבעלי מניותיה הם שרה יחזקאל חי (51%), יורם סלח יחזקאל חי (להלן: יורם יחזקאל;40%) ומשה יחזקאל חי (להלן: משה יחזקאל, 9%; להלן: הנתבעים) בפרויקט לב קנדה, ועם יורם יחזקאל בפרויקט עין חמד.

בין השנים 2002-2004 הוגשו תביעות שנידונו במאוחד מטעם הרוכשים בסכום מיצטבר של עשרות מיליוני שקלים, ופינת החמד נכנסה בשנת 2003 להליך פירוק.

טענות הצדדים על פי הנטען בתביעה, לשם ניהול ההליכים המשפטיים, והיות והנתבעים באותה עת היו נעדרים יכולת כספית, הוסכם שהצדדים יפעלו בשיתוף פעולה מלא ביניהם באופן שיישאו במשותף בכל ההוצאות הכרוכות בניהול ההליכים, ובכלל זה תשלום שכ"ט עו"ד. בנוסף הוסכם שכל התקבולים שהצדדים יקבלו במסגרת אותם הליכים יתחלקו ביניהם באופן שווה (להלן: ההסכם).

דחיית תביעתו האישית של טל כלפי יעקב נבעה מהשתק עילה, אך בהנתן שטל פעל גם עבור נכסי יחזקאל ואין מחלוקת שזו האחרונה גם הישתתפה בהוצאות העירעור על פסק הדין (עדות משה יחזקאל, פרוט' מיום 7.03.23, עמ' 37 ש' 11-13), סביר שבזמן אמת נכסי יחזקאל סברה שעליה להישתתף עם טל בסכום שנפסק, כך גם סבר שלו שהעיד: "את הטענה הזאת שמעתי לראשונה באותו מועד ולא קודם לכן" (פרוט' מיום 23.06.20, עמ' 11 ש' 26-27).

...

בסוגיה זו לא נחקר וטענתו היחידה של טל במסגרת סיכומיו שחלה התיישנות על סכום זה. טענה זו דינה להידחות שכן עפ"י סע' 4 לחוק: "בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תשמע טענת ההתיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד". על כן, יש לקזז סך של 197,979 ₪ מחובו של יורם יחזקאל כלפי טל. בנוסף, יורם יחזקאל העיד שלהנדסה היו זכויות ברח' ששת הימים 58 אילת, והיא העבירה 50% מזכויותיה לטל, אשר התחייב לשלם להנדסה את חלקה במס שהוטל.

לפיכך, דין טענת הקיזוז בעניין זה להידחות.

סוף דבר אני מחייבת את נכסי יחזקאל לשלם לטל סך של 412,500 ₪, ואת יורם יחזקאל לשלם לטל סך של 315,605 ₪.

ברקע הבקשה, תביעת התובעים במסגרתה הם עותרים לחיוב הנתבעת בסעדים כספיים שונים, שמקורם בשיתוף הפעולה העיסקי ביניהם בתקופה הרלוואנטית לתביעה.

כמו כן, לא מתקיימת זהות עילות בעניינינו, שכן עילת התביעה בבית הדין האיזורי היתה מתחום דיני העבודה - קרי אי תשלום שכר עבודה, ותשלומים נוספים, שהחיוב לשלמם נובע מיחסי עובד - מעביד.

המסקנה המתבקשת מהשתלשלות הדיונית של ההליך המאוחד בבית הדין ותחילתם של ההליכים בבית משפט השלום, כמפורט לעיל, מצדיקה הכרה בקיומו של השתק עילה במקרה זה, שיש בו כדי להביא לדחיית התביעה.

...

משלא עשו כן, הפך פסק הדין לחלוט, ואין לאפשר לתובעים עתה, כשנתיים וחצי לאחר מתן פסק הדין, לתקוף את אותו פסק דין בדלת האחורית על-ידי פתיחת הליך סרק נוסף.

המסקנה המתבקשת מהשתלשלות הדיונית של ההליך המאוחד בבית הדין ותחילתם של ההליכים בבית משפט השלום, כמפורט לעיל, מצדיקה הכרה בקיומו של השתק עילה במקרה זה, שיש בו כדי להביא לדחיית התביעה.

יתירה מכך, האינטרס של התובעת כאן יוצג על ידי התובע דנן, כאשר התובע דנן הוא בעל מניות התובעת, וכאשר התובעת היתה צד להסכם, כפי שמצויין בראש ההסכם, נספח ה לכתב התביעה כאן: "STIFTER HK LTD באמצעות מנהלה מר שמואל דנן". סוף-דבר: לנוכח האמור לעיל, ובהתאם להוראות תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, התביעה נדחית.