איחוד רשויות מקומיות הצליח בבג"ץ

צו הביטול פורסם ברשומות ביום 16.11.09 וקבע בסעיף 9(א) שלו כך: "עובדי עריית שגור אשר התקבלו כדין לעבודה בעריית שגור ערב יום הביטול, יהיו לעובדי המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום , דיר-אל-אסד או ביענה לפי החלוקה המפורטת ברשימה ויחולו לגבי מעבר עובדים כאמור הוראות סעיף 9(א) לחוק". בסעיף 9 לחוק הביטול נקבע: "(א) השר יקבע הוראות לעניין עובדי הרשות המאוחדת, ובילבד שיתקיימו הוראות אלה:

מאחר שהתובע סבר, כי יש פסול בכך ששוייך למ. מ. מג'ד-אל-כרום - לדעתו, באופן שרירותי וכלאחר יד, בלי שמאן ישאל את דעתו, יתייעץ איתו או יתן לו היזדמנות להשמיע את טענותיו בעיניין - עתר התובע לבג"ץ, נגד ההחלטה הנ"ל, בדרישה להיות עובד מ. מ. דיר-אל-אסד; עתירתו לא צלחה והוא המשיך להיות משוייך כעובד של מ. מ. מג'ד-אל-כרום [בג"ץ 933/10 דבאח ואח' - שר הפנים ואח' (במאגר ממוחשב)].

התובע לא הצליח להראות הוראה אוטומאטית, המאפשרת להגדיל את שכר נושאי המשרה ברשות מקומית רק בהתאם לגודל האוכלוסייה, ואנו מקבלות את פרשנות הנתבעות, כי טבלאות השכר לפי החוזרים המשותפים למנכ"ל משרד הפנים והממונה על השכר, כפי שתוקנות במהלך השנים, מצביעות על התיקרה המיועדת לכל תפקיד.

...

משכך - גם התביעה ברכיב זה נדחית.

לטעמנו - טענה זו, בטעות יסודה.

אשר על כן - גם התביעה ברכיב זה נדחית.

מדובר בהחלטה מידתית וסבירה, שאין לבית המשפט עילה להתערב בה. ביטוי לכך הוא שהחלטתה להיתקשר עם חברת משכ"ל בחוזה ניהול ופקוח מותנית בבחירת קבלן פינוי אשפה על פי מיכרז שיעוצב על ידי משכ"ל, וככל שתהליך זה לא יצליח, המשך ההיתקשרות יהיה מבוטל מאליו.

או אז, אם החליטה הוועדה להיתקשר לפי תקנה 3 (8), "תערוך הועדה פנייה תחרותית לכמה מציעים מתוך רשימת המציעים". אפשרות נוספת שעמדה בפני הרשויות המקומיות להיתקשר בפטור ממכרז עם משכ"ל לצורך מתן שירותי הניהול והפיקוח, היא היתקשרות בהתאם לסעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972, לפיו רשאית רשות מקומית להיתקשר בפטור ממכרז, עם מי שזכה במיכרז שפורסם מטעם משרד ממשרדי הממשלה או מטעם ארגון או מוסד ציבור.

משכ"ל הוכרה כ"מוסד ציבור" לעניין זה על ידי בית המשפט העליון ב-בג"ץ 649/89 מפעלי פלדה מאוחדים בע"מ נ' משרד הכלכלה והתכנון, פ''ד מה(1) 485 (1991).

על פי ההלכה הפסוקה, יש לפרש בצמצום הוראות המאפשרות מתן פטור ממכרז - בג"צ 4672/90 אריאל הנדסת חשמל רמזורים נ' עריית חיפה, פ"ד מו(3), 267, 269 (1992)): "התקנות, שהותקנו מכוח סעיפים 198ו- 347 לפקודה, מפרטות מה הם סוגי החוזים בהם רשאית הערייה להיתקשר ללא מיכרז, אך כחריג יש לפרשן על דרך הצמצום, לאור הכלל הגדול המחייב עריכת מיכרז פומבי." (ראו גם: עע"מ 7027/07 אדגר נ' המועצה המקומית בנימינה [פורסם בנבו]; בג"צ 11088/05 הייב נ' מנהל מקרקעי ישראל [פורסם בנבו]).

...

העירייה עמדה על מדיניותה לרכז את אחריות עריכת המכרז לבחירת קבלן האשפה ואת אחריות ניהול ההתקשרות עם הזכיין ופיקוח עליו בידי גורם אחד, והפכה ההחלטה למותנית בבחירת זוכה במכרז שייערך על ידי משכ"ל. לעניין זה, אני דוחה את טענת העותרת כפי שעלתה בדיון, לפיה מדיניות זו אינה חוקית ויש בה כדי לכבול את שיקול הדעת של הרשות.

סיכום על פי כל האמור לעיל, החלטת העירייה לפטור ממכרז מקיימת את התנאים המנויים בתקנה 3(15), לאחר שקיבלה את אישור שר הפנים לתמורה שתשולם למשכ"ל, ושוכנעה, לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות בפטור ממכרז עונה לטעמי חיסכון ויעילות, ומיטיבה עם העירייה, תוך שמירה על עקרונות השוויון, השקיפות וטוהר המידות ומזעור הפגיעה בתחרות הקיימת ובאפשרות לפתח תחרות, על פי התחייבות משכ"ל שהתקשרויותיה עם צדדים נוספים הנובעות מההתקשרות עם העירייה, ייעשו במכרז לפי הדין החל על העירייה בשינויים המחויבים.

החלטת העירייה להתקשר עם משכ"ל בפטור ממכרז בהתאם לתקנה 3(15) אינה לוקה בפגמים המצדיקים את התערבותי בה. לפיכך, אני דוחה את העתירה לבטל את החלטת העירייה על התקשרות בפטור ממכרז מיום 4.3.2019.

בתמצית, טוענים העותרים בעתירה זו כי ההחלטה להוציא את הצוו בעיתוי בו הוצא, פגעה באנטרס ההסתמכות של העותרים, כאשר הערכותם למערכת הבחירות התבססה על מספר חברי המועצה המכהנים ואילו השר "החליף את קוביות המשחק באמצע המשחק". עוד טוענים העותרים כי היתנהלותו של השר מנוגדת לעמדת המחוקק, כאשר השר ניסה לשכנע את חברי ועדת הפנים של הכנסת להכניס תיקון בפקודת העיריות לפיו יצומצם מספר החברים במועצות הרשויות המקומיות, ללא הצלחה, וסופו של דבר סלל לעצמו "כביש עוקף" באמצעות הוצאת הצוו.

הואיל וכל ארבע העתירות נדונו בפנינו במאוחד, הואיל והעתירות מבוססות, רובן ככולן, על טענות אשר משותפות לכל העותרים והואיל והסעדים המבוקשים על ידי העותרים זהים במידה רבה, להלן נתייחס לכל העותרים במאוחד, ללא הבחנה בין העתירות השונות.

בבסיס הזכות הנתנת לתושביה של רשות מקומית לבחור להם הנהגה עומדת, איפוא, התכלית לאפשר ניהול של נושאים מקומיים באופן התואם את רצונם ואת שאיפותיהם של תושבי המקום (ראו אליהו וינוגרד דיני רשויות מקומיות 4 (כרך א' (1998)) מתוך הנחה כי בהסדירה תחומים שונים מתחשבת הרשות המקומית בהרכבה, בהרגליה ובדרכי חייה של האוכלוסייה המתגוררת בתחומה (ראו: ע"פ 858/79 לפיד נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 386, 391 (1980); בג"ץ 953/01 סולודקין נ' עריית בית-שמש, פ"ד נח(5) 595, 620 (2004)).

...

גם טענת המשיבים לפיה השינוי במספרם של חברי המועצה נע "סביב עשרה אחוזים" וכי במצב בו טרם התבררה זהותם של כלל המועמדים והמפלגות שיבקשו להתמודד בבחירות, ממילא לא ניתן להעריך את סיכוייו של כל מועמד להיבחר אינה מקובלת עלינו, בפרט נוכח התקופה הקצרה יחסית אשר חולפת בין מועד הגשת הרשימות לבין מועד הבחירות.

לפיכך, סבורים אנו כי די בעיתוי המאוחר בו התקבלה ההחלטה והוצא הצו כדי להביא למסקנתנו לפיה קיים פגם בהחלתו של הצו על מערכת הבחירות הקרובה לרשויות המקומיות.

אולם, משעה שהגענו לכלל מסקנה לפיה יש מקום לקבל את העתירה בשל העיתוי בו התקבלה ההחלטה והוצא הצו, כאמור לעיל, איננו מוצאים לנכון לקבוע מסמרות בשאלה זו. כן יצויין כי על סמך החומר שהוצג לפנינו, מתקשים אנו לפקפק בכנות כוונותיו של השר הניצבות בבסיס החלטתו מיום 11.8.08, להקטין את כוחם של "רסיסי סיעות" במטרה לאפשר את היציבות הנדרשת לתפקודו של השלטון המקומי ויכולתו למלא את חובותיו ותפקידיו ברשויות המקומיות השונות, עם זאת, אין גם בכך כדי לשנות ממסקנתנו.

באותה היתנגדות נטען עוד, כי קידום מחצבה חדשה, באיזור יו"ש, אשר מטרתה לשווק חומרי חציבה לישראל, סותרת את הצהרת המדינה בבג"ץ 2164/09 יש דין - ארגון מתנדבים למען זכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (26.12.11, להלן: "בג"ץ המחצבות"), לפיה לא תוקמנה מחצבות חדשות באיו"ש. מחצבות שמטרתן להפיק חומרי חציבה למכירה בישראל.

בשנת 2007 התקבלה החלטה במשרד לשלטון מקומי ברשות הפלסטינאית לאחד את איגוד העיר בית לחם ואיגוד העיר חברון ומשיב 2 הוא גוף זה. מטרתו העיקרית היא מיגור תופעת ההטמנה הפירטית של פסולת, שריפתה והדרכת הציבור להתנהל נכון.

תועלת התיקון עולה על ניזקו, כאשר לעמדת משיב 2 העותרים לא הצליחו להוכיח כלל נזק.

...

איני מקבלת הנחה זו. אומנם קיימות התבטאויות ספורות המלמדות על חששות מכך.

בהמשך לכל האמור - העתירה אפוא נדחית.

העותרים ישלמו לכל אחד מן המשיבים בגין הוצאות ייצוגו סך של 15,000 ₪ (בסך הכול 30,000 ₪) וזאת בתוך 30 יום מהיום.

איחוד עריית יהוד עם עריית נווה מונסון לא יצר תפקיד חדש למשרת מנהל הרכש, כך שהמשיבה היא זו שהייתה צפויה להיות מועמדת יחידה לתפקיד זה, אלא שמר מיטרני דורבן על ידי מנכ"לית הערייה עו"ד חכם, להתמודד מול המשיבה במיכרז, כדי לסלקה ממשרה זו. חוסר ההצלחה של המשיבה במבחני ההתאמה אין בו כדי להצדיק את פיטוריה, והיה על הערייה להעבירה לתפקיד חילופי מתאים.

הלכה זו ודאי קיימת לגבי רשויות מקומיות שאוחדו לרשות מקומית אחת לפי פרק ב' לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 – 2004) תשס"ג – 2003 (מס' 2) הוא חוק האיחוד.

אין לפסול במקרה הנוכחי פירסום מיכרז פנימי נוסף, משום שמכרז פנימי אינו אסור במקרה בו מבקשים למנות למישרה עובד מעובדי הערייה הקיימים (בג"צ 1249/94 אריה צוקר ואח' – עריית תל אביב – יפו פ"ד מט(1) 139, 154, פס"ד בכרי).

...

הכרעה א. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי אשר חייבה את העירייה להשיב את המשיבה לעבודתה בתפקיד מנהלת הרכש.

נתון זה אין בו כדי לפסול את המכרז עצמו אלא את מועמדיו, אך באין מועמדים, אין מנוס מלפרסם מכרז פנימי חדש.

עיינו בה, ולא מצאנו לנכון לשנות את דעתנו בעקבות האמור בבקשה זו. סוף דבר – העירעור בעקרו של דבר-נדחה.