]לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת ולאיחוד הדיון בו עם ערעורים אחרים התלויים ועומדים בבית משפט זה.
ההליך נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (מיום 18.2.2009) אשר הכריז על המערערת פושטת רגל, בהתאם להחלטה שהתקבלה באספת הנושים וחרף היתנגדותה של המערערת להכרזה זו. בבקשה שלפניי נטען כי מצבה הכלכלי של המערערת בכי רע. לטענתה, היא מתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי העומדות על כ-2,200 ₪, היא אלמנה החיה בצניעות, אינה עובדת ואין לה חיסכונות והשקעות.
...
גם אם יש ממש בטענת המשיבים כי המערערת לא פרשה תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבה הכלכלי, לא שוכנעתי כי יש בכך כדי לסתור את הראייה הלכאורית.
בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה בגביית הוצאותיו, ככל שתפסקנה ( ראו בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)).
מעיון בפסק הדין, בהודעת הערעור ובטיעוני הצדדים, לא שוכנעתי כי סיכויי ההליך טובים במידה המצדיקה פטור מלא מערבון.
יחד עם זאת, מעיון בחומר באתי לכלל מסקנה כי בין ערעור זה לבין ע"א 1146/08 וע"א 2340/08 קיימת זיקה הדוקה.
