לסיום הוטעם כי "במקרים בהם מתבקש בית המשפט להתיר לערוך ראיון עד לאחר תחילת חקירתו הראשית, שוקל בית המשפט מיגוון שיקולים, כאשר עקרם הוא השלב בו מתבקשת הבקשה ופרק הזמן שעתיד לחלוף בין הישיבות".
ביום 9.11.20 הגישו עו"ד אבי כהן ועו"ד נירה שגב, ב"כ נאשמים 3 ו-10 (בהתאמה), "בקשה דחופה לקביעת דיון ותגובת הסניגוריה לבקשת המאשימה להציג לעד המדינה פרוטוקולים וחקירותיו במישטרה". בפתח הבקשה צוין כי הסניגוריה "מיתנגדת להצגת כל חומר חקירה לעד המדינה א.א. לא זו אף זו הסניגוריה אף מתכבדת להודיע לבית המשפט הנכבד כי הנה מיתנגדת לעדותו של עד המדינה א.א. בחקירה ראשית". בנימוקי הבקשה נטען כי "שעה שהעד מצוי בעיצומה של חקירה נגדית, לא ניתן, על פי דין, להחזירו לחקירה ראשית. ניתן היה לחקור את העד בחקירה ראשית רק בתיק החדש שהוגש בפרשה, אך שעה שהמשיבה בחרה לעתור לאיחוד משפטים, ברי שלא ניתן על פי סדר הדין הפלילי להחזיר את העד לחקירה ראשית, שעה שהנו מצוי בעיצומה של חקירה נגדית... לאור הנימוקים המפורטים לעיל הסניגוריה עותרת לבית המשפט הנכבד להורות על המשך חקירתו הנגדית של עד המדינה ומתנגדת לעדותו של העד בחקירה ראשית. ברי כי לאור עמדת ההגנה... הרי שההגנה מיתנגדת לבקשתו של ב"כ המשיבה... אין היתנגדות לאור חלוף הזמן כי הפרוטוקולים של הדיונים בבית המשפט יועברו לעיונו של עד המדינה על ידי הרשות להגנת עדים בכדי לייעל את ההליך... הסניגוריה מיתנגדת לכל שיח של ב"כ המשיבה ו/או מי מטעמו ו/או גורם חקירתי אחר ו/או הצגת כל חומר אחר לעד המדינה".
כמו כן, עתרו באי כוח הנאשמים 3 ו-10 "להורות כי עדותו של ב.ב. אינה קבילה במשפט", וזאת כיוון ש"מדובר בהסכם חסר תקדים עם נאשם שהפך לעד מדינה במהלך משפטו.
...
עיקרי טענות הצדדים
בבקשת המאשימה, מיום 5.11.20, התבקש בית המשפט "לאפשר למאשימה להציג בפני עד המדינה א.א., באמצעות ב"כ, את הפרוטוקולים של עדותו במסגרת חקירתו הראשית ואת חקירותיו במשטרה, כפי שאלו נגבו במסגרת החקירה החדשה, כל זאת טרם ישיבת ההוכחות הבאה הקבועה ליום 9.12.2020".
באי כוח המאשימה ציינו בבקשה, בין היתר, כי "בחלוף 10 חודשים מאז העיד במסגרת חקירתו הראשית, נדרש עד המדינה א.א. לעלות לדוכן העדים ולהשלים עדותו במסגרת חקירה ראשית ביחס לעובדות החדשות אשר התגלו במסגרת כתב האישום הנוסף שהוגש... הצגת הפרוטוקולים של עדותו במסגרת חקירתו הראשית באמצעות ב"כ, תוך השחרת המקטעים בהם אסר בית המשפט הנכבד על א.א. להיות באולם וכן להציג בפניו את חקירותיו במשטרה כפי שאלו נגבו במסגרת החקירה החדשה – כל זאת מבלי לבצע רענון אקטיבי וקיום כל שיח נוסף עמו – אין בכך משום חשש ל'מקצה שיפורים' לקראת המשך חקירתו הנגדית, שכן אף מותב נכבד זה קבע... כי חקירתו הנגדית של א.א. נמצאת בתחילתה וכי טרם נחשף קו ההגנה של נאשם 2 ואף לא של יתר הנאשמים". הודגש כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בפרק זמן ארוך ביותר המהווה שיקול מרכזי להיעתר לבקשה זו". כמו כן, התבקש בית המשפט להביא בחשבון את היקף הפרשה.
עוד ציינה כי "... גם הבקשה של חבריי עכשיו לתת לו לעיין בפרוטוקולים של עדותו הראשית רק מחזקת את הטענה... אם הוא מעיד עכשיו על דברים חדשים, למה הוא צריך להיזכר במה שאמר שהיה בכלל ישן ולא קשור?". בהמשך הוסיפה הסניגורית: "אבקש למנוע את העדות שלו [של א.א.], ואם לא, אבקש מהמאשימה להצהיר שהעד א.א. נחקר רק על חומרים חדשים, היא לא תוכל להצהיר על זה, כי הסתבר שהוא נשאל 98 אחוזים על מה שנשאל כאן קרי על כ. האישום הישן".
כמו כן נטען כי "לעניין ב.ב. ... מדובר בנאשם שישב על ספסל הנאשמים וקיבל את כל החומר, שמע את העדות של עד המדינה הראשון, אין כל יכולת אפילו מדעית לדעת... מה עכשיו מזכרונו אותנטי ומה ממה ששמע בבית המשפט ומחומר החקירה שקיבל. בנוסף, לגבי נאשם 4 שאותו לא הכיר לפני... הוא מיום מעצרו ישב איתו ביחד באותו מקום בבית המעצר, במשך 15 חודשים, כאשר נאשם 4 מפרט בפניו את כל קו הגנתו".
ב"כ נאשם 6, עו"ד סאני שייקס, התנגדה אף היא לבקשת המאשימה וטענה, בין היתר, כי: "חברי עו"ד רוסו אומר שהוא לא רוצה לדבר איתו... אלא רק לראות את הפרוטוקולים זה בדיוק אותו הדבר... גם ההפניות להנחיית פרקליט המדינה, חברי הפנה לסעיף 28.4 לגבי ראיון עד, הכותרת של הסעיף הזה היא ראיון עם העד במהלך עדותו, אבל עד המדינה א.א. הוא לא במהלך עדותו, הוא סיים את עדותו בתיק הראשון, ועכשיו הוא צפוי לעלות ולהעיד בחומרים החדשים... אין שום סיבה שבעולם שאנחנו ניתן יד לזיהום העדות שלו ונראה לו את הפרוטוקולים של החקירה שהוא כבר ביצע, של העדות שכבר נתן... כשבית משפט קבע מה שקבע, לא עשה את זה לצורך הנראות. אסור שעד המדינה ייצור קשר עם הפרקליטות וייחשף לדברים שהוא כבר אמר, ירעננו את זכרונו לדברים שאמר, או יערכו מקצה שיפורים. זו התכלית של החלטת בית משפט, והתכלית נמחקת אם בית משפט יקבל את הבקשה להתיר לו לעיין בהודעות במשטרה ובפרוטוקולים, לא חושבת שחלף זמן רב מאז נתן עדות במשטרה".
ב"כ נאשם 7, עו"ד משה סוחמי, התנגד אף הוא לבקשת המאשימה והטעים, בין היתר, כי: "אנו מוצאים שוני מהותי בין אמרותיו של עד המדינה א.א. ... החקירה החדשה, לבין עדותו בבית משפט... לא רוצה לרמוז לכלום, אבל יהיה מי שיסבור שירצו ליישב את שני הדברים האלה... זה פוגע בטענת התביעה אם הדברים לא מתיישבים ביחד". עוד נטען כי "אין החלטה אחת שהתירה לתביעה לרענן עד לאחר שהחל בחקירה נגדית, אשמח לשמוע אם יש פס"ד אחד כזה". הסניגור הוסיף וטען כי המאשימה מבקשת לשנות את החלטתו של בית המשפט על איחוד המשפטים מיום 30.9.20, וכי אף בהנחיות פרקליט המדינה אין התייחסות לריענון עד לאחר שהחל את חקירתו הנגדית: "כל עוד לא החלה חקירה נגדית הוא צודק, 10 חודשים חלפו ורוצים לרענן – אבל ברגע שהתחלת חקירה נגדית... הוא נחקר שלוש חקירות ארוכות מהבוקר עד הערב, אנו קצת בבעיה עם זה". כמו כן, "החקירות של העד הזה נגבו האחרונה לפני פחות מ-4 חודשים, לא מדברים על 10 חודשים ולא על שנה... העד לא צריך להעיד כאשר מול העיניים שלו עומדת חקירתו במשטרה או מה שאמר קודם בבית משפט, הוא צריך להעיד לפי מיטב זכרונו ואם הוא לא זוכר הוא צריך להגיד לא זוכר, ואז לתובע יש חקירה חוזרת והוא יכול לרענן בחקירה חוזרת, העד עוד לא נתן ראשית על הדברים החדשים".
ב"כ נאשם 8, עו"ד גלאון קפלנסקי, ציין, בין היתר, כי "המטרה של עד מדינה, לבחון את מהימנותו, יש להם אינטרס מובהק לשקר, ואדוני יודע את זה ואנו צריכים לעזור לעשות משפט, הסיטואציה שיראה את כל הפרוטוקולים מאפשרת לו לתקן סתירות בין דברים שאמר – היעתרות לבקשה תהווה פגיעה גדולה בהגנה, לבחון את אמינותו, אני סבור שגם החקירות הנוספות במשטרה הן כשל ובוודאי הסיטואציה שבה יקרא את עדויותיו בחקירה ראשית".
ב"כ נאשם 9, עו"ד שחר חצרוני, טען, בין השאר, כי: "זה תקדימי, זה תקדים רע, בחיים לא היה שמישהו שיושב בספסל הנאשמים, גם במסגרת הליכים חסויים וגם במסגרת שיחות בצד אחד, בסופו של יום מגיע כעד מדינה והמדינה משלמת לו כסף".
ב"כ המאשימה, עו"ד גיא רוסו, הגיב על טענות הסניגורים וחזר על בקשתו.
אף על פי כן, החלטתי, לאחר שניתנה לבאי כוח הנאשמים האפשרות להגיב על הבקשה לאיחוד משפטים, להיעתר לבקשה וזאת לאחר ששוכנעתי כי התקיימו שני התנאים המצטברים אשר בסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (לעיל ולהלן: "חסד"פ") ובמיוחד לאחר שלא השתכנעתי כי איחוד המשפטים יגרום עיוות דין למי מהנאשמים, הגם שהוא יגרום להתארכות המשפט המאוחד ולקשיים להגנה.
הגם שכאמור החלטתי לדחות אף את בקשות הסניגורים, ובכלל זה בקשת חלק מהסניגורים למנוע העדתם של א.א. ושל ב.ב. – אין לקבל את הטרוניה שהעלו באי כוח המאשימה במהלך הדיון על כך שבית המשפט איפשר לסניגורים להעלות טענות חמורות נגד המשטרה והמאשימה, וזאת במיוחד בשים לב לכך שבית המשפט הבהיר מראש בתחילת הדיון כי בית המשפט יאפשר למאשימה להגיב על טענות ההגנה בסוף הדיון.
סוף דבר
כללו של דבר, כאמור, אני דוחה את בקשת המאשימה; כמו כן, אני דוחה את כל בקשות ההגנה, כפוף לאמור לעיל.
