איחוד התנגדויות לביצוע שיקים והארכת מועד להגשת התנגדות

הנתבעת הגישה ביום 28.6.21 להוצל"פ בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע השיק הנ"ל וכן היתנגדות לבצוע השיק.

לגבי שני התיקים המאוחדים לאחר שהתקבלה ההיתנגדות (ניתנה רשות להיתגונן), על הצדדים לפעול עפ"י ההוראות הבאות, שהן שילוב/תיכלול של דיני ההוצל"פ, של הוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, של הוראות תקנה 20 ותקנה 79 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, ושל שקולי יעילות ונוחות: מיסמכי פתיחת תיק ההוצל"פ (כל מיסמכי "בקשה לבצוע שטרות ושיקים") ייחשבו וייסרקו ע"י המזכירות בתיקיית "כתבי טענות" בתיק כ"כתב תביעה".

...

הכרעה בקשת הנתבעת בתיק הראשון להארכת מועד – מתקבלת שני הצדדים התעלמו לחלוטין בסיכומיהם מהבקשה להארכת מועד, וגם בחקירת הנתבעת בדיון היא לא נשאלה דבר על כך. בנסיבות אלה, אצא מהנחה סבירה שהתובעת אינה מתנגדת לבקשה, ולפיכך הבקשה מתקבלת.

לשלב הדיוני הראשוני הזה, שבו כל שעל הנתבעת להראות הוא קיומה של הגנה לכאורה ולו דחוקה, סבורני שהנתבעת עוברת רף נמוך מאוד זה. שמתי לב כי שני הצדדים גם יחד הרשו לעצמם בסיכומיהם לכלול, באופן אסור, עובדות רבות שכלל לא הוצגו כדין לפני כן, ולא הגבילו עצמם למסמכי התיק ולפרוטוקול הדיון.

אני קובע בפניי קדם משפט ביום 15.2.22 בשעה 12:00.

לפניי בקשה מטעם הנתבעת להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר (שני שיקים שנמשכו ע"י הנתבעת לטובת התובעת ע"ס קרן כולל של 19,656 ₪) בתיק הוצל"פ 533137-08-20 בלישכת ההוצל"פ בת"א, וכן היתנגדות לבצוע השטר.

ובמקרה אחר נאמרו גם הדברים הבאים, שמחדדים את הדרישות מהתצהיר המצורף לבקשת הרשות להיתגונן: " כפי שנפסק פעמים רבות, אף שהמבקש רשות להיתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להיתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו (ראו לדוגמה ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41, 46-47; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, 1.5.2006) [פורסם בנבו] . משמע, התצהיר חייב לכלול בגופו את פירוט הטענות. יתר על כן, אין די בהפניה למסמך אחר תוך קביעה כי כל האמור בו נכון (ראו בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172, 175; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט) 407-409). כללים אלה יוצרים איזון באשר לנטל המוטל על המבקש רשות להיתגונן. מצד אחד, הנטל אינו רב, ודי להוכיח כי ההגנה אינה הגנת בדים. מצד אחר, כדי לעמוד בנטל מינימלי זה, על המבקש להגיש תצהיר, המגובה במסמכים במידת הצורך, המבסס בצורה קונקרטית וברורה את מהות הגנתו." [ע"א 5063/08 מ.ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 21.12.11)].

...

ביום 21.1.21 החלטתי בנסיבות לאפשר לנתבעת להשיב לתגובה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי היטב בכל מסמכי וטענות הצדדים, אני מוצא להיעתר לבקשת הארכה ולקבל ההתנגדות (לתת רשות להתגונן).

אני קובע בפניי קדם משפט ביום 4.4.21 בשעה 10:00.

בבית משפט קמא נדונו במאוחד שתי התנגדויות לבצוע שטר ובקשות להארכת מועד להגשתן.

בתיק 31537-03-20: היתנגדות לבצוע צ'ק על סך 40,000 ₪ בחתימת דורון רוזנברג (להלן גם: "דורון") שמועד פירעונו 10/11/18 אשר סורב ביום 20/10/19 מהסיבה "חשבון מוגבל". אציין כי בעירעור מתייחס המערער לצ'ק על סך 45,000 ₪ וגם בית משפט קמא היתייחס בהחלטתו מיום 9/8/20 לצ'ק זה כצ'ק על סך 45,000 ₪ (סעיף 2 להחלטה).

...

לכן, אני דוחה את הבקשה גם ללא צורך בתגובה".

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

המבקשים הגישו היתנגדות לבצוע שיק בסך 61,500 ₪, מ.פ. 30.11.18 משוך למשיבה 2; שטר חוב בסך 85,000 ₪ למשיבה 2; שיק בסך 46,770 ₪ מ.פ. 30.11.18 משוך למשיבה 1 ושטר חוב בסך 52,620 ₪ למשיבה 1.

עיון בדו"ח תיקי ההוצאה לפועל שצורף להתנגדות, מעלה כי ייתכן שתיקי ההוצאה לפועל או חלקם, נימנו על תיקים באיחוד תיקים טרם הגשת ההיתנגדות, שכן נרשמו בהן תנועות מסוג "כניסת תקבול לתיק מחייב בתיק אחר". המבקש אישר כי תיקיו נימצאו בעבר באיחוד.

בהתאמה, ועל יסוד מכלול האמור לעיל, בהיעדר כל נימוק וטעם, וודאי טעם מיוחד, להגשת ההיתנגדות באיחור, לא נמצאה כל הצדקה להעתר לבקשה להארכת המועד ודין ההיתנגדות להדחות מטעם זה בלבד כשלעצמו.

...

על יסוד מכלול האמור לעיל, לא שוכנעתי כי בפי המבקשים טענת הגנה ראויה לבירור ולא נמצא במה תועיל להם הרשות להתגונן.

לכך יש להוסיף את העדר הצדקה, כמפורט לעיל, להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

אשר על כן, הבקשה להארכת המועד וההתנגדות, נדחות בזאת.

בפני בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבקשה לבצוע שטר (שיק) שהוגשה במסגרת תיק הוצל"פ 512116-10-22 עד למועד הגשתה בפועל (להלן: "תיק ההוצל"פ").

במקרה שלנו, בתצהירו הקצר העלה המבקש טענות כלליות וסתמיות בלבד, שעל פיהן מדובר בשיק לבטחון וכי אינו חייב למשיבה את הסכום הנתבע, אך אין בתצהיר פירוט כלשהו ואין בו היתייחסות למכלול היחסים החשבונאיים שבין הצדדים כדי שיהיה ניתן ללמוד מהם על העדרו של חוב [ראו והשוו: ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(1) 66 (1990), בעמ' 71], כאשר טענתו הכללית והסתמית כי "לא היה כל חוב כלפי המשיבה" (סעיף 5 לתצהיר) אין בה, בהתאם לפסיקה שהובאה לעיל, די ואין היא מצדיקה מתן רשות להיתגונן.

...

אשר לבקשת הארכה, המשיבה טענה כי ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר מבלי שניתן הסבר לאיחור ועל כן יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר בסופו של יום התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיבה, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 4,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים ותסגור את התיק.