איחוד הדיון בתביעות העוסקות באותו נושא

בת"צ (ת"א) 32571-10-14 טייטלר נ' פריגו ישראל סוכנויות (פורסם בנבו, 22.7.15) (להלן: "עניין טייטלר") נקבע בין היתר כי "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבקשה כגון זו שלפניי הוא האופן הטוב והיעיל ביותר לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה; אם איחוד הדיון בבקשת האישור ישרת את טובתה של הקבוצה, כאשר לאחריו תהיה ירעת המחלוקת מקיפה יותר, תיכלול עילות תביעה שעוד לא נטענו ויתכן שאף תרחיב את מעגל המשיבות הנוגעות בדבר...". בנסיבות אותה בקשה מצא בית המשפט שאין מקום למחוק את התובענה השנייה, אלא ראוי לאחד את הדיון בשתיהן, כאשר המשמעות הנה בין היתר בהגדלת מספר המשיבות וכקביעתו "במקרה זה יש לומר 'טובות השתיים מן האחת'". ברע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם בנבו, 26.11.15) נקבע, תוך דחיית הבקשה לרשות ערעור, בין היתר כי: עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר (שם, פסקה 5).

...

בת"צ (ת"א) 32571-10-14 טייטלר נ' פריגו ישראל סוכנויות (פורסם בנבו, 22.7.15) (להלן: "עניין טייטלר") נקבע בין היתר כי "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבקשה כגון זו שלפניי הוא האופן הטוב והיעיל ביותר לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה; אם איחוד הדיון בבקשת האישור ישרת את טובתה של הקבוצה, כאשר לאחריו תהיה יריעת המחלוקת מקיפה יותר, תכלול עילות תביעה שעוד לא נטענו ויתכן שאף תרחיב את מעגל המשיבות הנוגעות בדבר...". בנסיבות אותה בקשה מצא בית המשפט שאין מקום למחוק את התובענה השנייה, אלא ראוי לאחד את הדיון בשתיהן, כאשר המשמעות הינה בין היתר בהגדלת מספר המשיבות וכקביעתו "במקרה זה יש לומר 'טובות השתיים מן האחת'". ברע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם בנבו, 26.11.15) נקבע, תוך דחיית הבקשה לרשות ערעור, בין היתר כי: עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר (שם, פסקה 5).

בע"א 5583/16 גולדשמידט נ' אסם השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 3.8.16) נקבע בין היתר כי לבית המשפט "הבוחן בקשות אישור העוסקות באותו נושא, נתון שיקול דעת רחב להחליט האם לאחד בהן את הדיון או למחוק איזו מהן, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בעניינים אלו (וראו לעניין זה: ע"א 5503/11 דבח נ' דנירי [...]; רע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר [...]". יישום האמור לעיל לענייננו מוביל למסקנה כי יש להורות על דחיית הבקשה ואפרט.

סוף דבר דין בקשת המבקשים בבקשת מינצברג ובקשת אביב להידחות במובן הזה שאין להורות על צירופם של שתי בקשות האישור לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות.

בת"צ (ת"א) 32571-10-14 טייטלר נ' פריגו ישראל סוכנויות (פורסם בנבו, 22.7.15) נקבע בין היתר כי "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבקשה כגון זו שלפניי הוא האופן הטוב והיעיל ביותר לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה; אם איחוד הדיון בבקשת האישור ישרת את טובתה של הקבוצה, כאשר לאחריו תהיה ירעת המחלוקת מקיפה יותר, תיכלול עילות תביעה שעוד לא נטענו ויתכן שאף תרחיב את מעגל המשיבות הנוגעות בדבר...". בנסיבות אותה בקשה מצא בית המשפט שאין מקום למחוק את התובענה השנייה, אלא ראוי לאחד את הדיון בשתיהן, כאשר המשמעות הנה בין היתר בהגדלת מספר המשיבות וכקביעתו "במקרה זה יש לומר 'טובות השתיים מן האחת'". ברע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם בנבו, 26.11.15) נקבע, תוך דחיית הבקשה לערעור, בין היתר כי: עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר (שם, פסקה 5).

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את כתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לדחות את הבקשה לאיחוד הדיון בשתי בקשות האישור, למחוק את העילה הראשונה בבקשת רשתי ולהורות על הפרדת הדיון בשתי הבקשות.

לא מצאתי לייחס משקל כלשהו לפער הזמנים בהגשת הבקשות לאישור והוא אינו מהווה שיקול בגדרי החלטה זו. אשר על כן ומשום שבקשת דלה עדיפה בכל הנוגע לחיוב בגין האריזה, הנני מורה כדלקמן: שתי בקשות האישור יידונו בנפרד, כל אחת במסגרת התיק שהוקצה לה. מבקשת רשתי תימחק הקבוצה הראשונה, כמצוטט בסעיף 16 רישה לעיל.

בגדרי החלטה נפרדת תיקבע ישיבת קדם משפט בתיק זה. סוף דבר בע"א 5583/16 גולדשמידט נ' אסם השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 3.8.16) נקבע בין היתר כי לבית המשפט "הבוחן בקשות אישור העוסקות באותו נושא, נתון שיקול דעת רחב להחליט האם לאחד בהן את הדיון או למחוק איזו מהן, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בעניינים אלו (וראו לעניין זה: ע"א 5503/11 דבח נ' דנירי [...]; רע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר [...]". אשר על כן ובהינתן כל המפורט מעלה, יפעלו הצדדים בהתאם לקבוע בסעיפים 22–24 לעיל.

בת"צ (ת"א) 32571-10-14 טייטלר נ' פריגו ישראל סוכנויות (פורסם בנבו, 22.7.15) (להלן: "עניין טייטלר") נקבע בין היתר כי "השיקול המרכזי שעל בית המשפט לשקול בבקשה כגון זו שלפניי הוא האופן הטוב והיעיל ביותר לייצג ולנהל את עניינה של הקבוצה; אם איחוד הדיון בבקשת האישור ישרת את טובתה של הקבוצה, כאשר לאחריו תהיה ירעת המחלוקת מקיפה יותר, תיכלול עילות תביעה שעוד לא נטענו ויתכן שאף תרחיב את מעגל המשיבות הנוגעות בדבר...". בנסיבות אותה בקשה מצא בית המשפט שאין מקום למחוק את התובענה השנייה, אלא ראוי לאחד את הדיון בשתיהן, כאשר המשמעות הנה בין היתר בהגדלת מספר המשיבות וכקביעתו "במקרה זה יש לומר 'טובות השתיים מן האחת'". ברע"א 6208/15 באייר ישראל בע"מ נ' טייטלר (פורסם בנבו, 26.11.15) נקבע, תוך דחיית הבקשה לרשות ערעור, בין היתר כי: עיון בהוראות סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מעלה כי המחוקק לא ביקש לצמצם את גדר המקרים בהם יורה בית המשפט על איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענה ייצוגית העוסקות באותו נושא אך ורק לאותם מקרים בהם הבקשה המאוחרת מעניקה יתרון משמעותי לקבוצה המיוצגת, אלא העניק, כאמור, שיקול דעת רחב לבית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשות כל אימת שהוא סבור שיהיה בכך כדי לתרום לניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר (שם, פסקה 5).

...

דין טענות שמואלי לעניין זה להידחות.

יישום האמור לעיל לעניינו מוביל לכדי מסקנה כי ככל שיהיה בכך צורך ניתן יהיה להכשיר את ניהול התובענה הייצוגית באמצעות הפתרונות המופיעים בחוק גם לעניין הגדרת הקבוצה.

סוף דבר בהינתן כל האמור עולה כי בקשת המועצה הישראלית לצרכנות היא זו שהוגשה קודם לבקשת שמואלי.

התביעות הוגשו כנגד הגב' מסיקה לילה, אשר הייתה בעלת הזכויות ביחידה מס' 19 בבניין (ת.א 1243/85) וכנגד הגב' אביטל (ת.א 1244/85) והן נשמעו במאוחד.

תחולת סעיף 4 לחוק ההתיישנות תהיה במקרה בו התביעה שכנגד עוסקת באותו נושא או באותן נסיבות המתוארות בכתב התביעה העקרי.

ככל שהצדדים מבקשים לקיים דיון בנושא הקנייני בפניי, יש להגיש כתבי בי-דין חדשים שמתייחסים לנושא זה. כך גם, ככל שמי מהצדדים שחתומים על הסדר הגישור מעוניינים להגיש תביעה באשר לסעיף 10 סיפא שמדבר על המשך הבנייה והליך הבנייה מחדש וחלוקת הכספים, יוגשו כתבי בי-דין לעניין זה. כתבי תביעה, ככל שהצדדים יבקשו להגישם, יוגשו בתוך 30 ימים מהיום.

...

אין לי אלא להפנות להחלטתי מיום 10.8.20 בבקשת התובעים שכנגד, 25 בעלי הזכויות, לפיצול הסעדים, אשר האמור בה יפה גם לשתי התביעות שכנגד הנוספות, בה קבעתי: "לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה לתגובות, מצאתי להיעתר לבקשה ולהתיר לתובעים שכנגד 1- 25, לפצל את הסעדים.

מקובלת עליי הטענה כי במסגרת התובענה אשר מתנהלת בפניי, יש לדון בזכויות הקנייניות של כל אחד מבעלי הזכויות במקרקעין ולהכרעה זו השפעה על הנזק הכספי.

כתבי התביעה שכנגד הוגשו במסגרת ההסכמות שהושגו ולכן לא מצאתי כל טעם בטענה זו. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את שלושת הבקשות אשר הוגשו על ידי מר בן דוד, לסילוקן על הסף של התביעות שכנגד.

מאחר שטרם שובץ גורם שפוטי בהליך הנוסף, הבקשה הועברה לכב' סגנית הנשיא, השופטת רייך, אשר בהחלטתה מיום 28.6.22 קבעה כי "משמדובר בתביעות העוסקות באותו נושא ובין אותם צדדים, מטעמי יעילות ועל מנת להמנע מהחלטות סותרות, מזכירות תנתב את ת.א 7527-06-22 לכב' השופט דוד יצחק, אשר יבחן אפשרות לאיחוד הדיון בתיק זה עם הדיון בת.א 33673-01-22 הקבוע לדיון בפניו, בהתאם לשיקול דעתו...." דיון והכרעה תקנה 40 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן – התקנות החדשות) קובעת כי: "בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות; החל שופט אחר לידון בתובענה שמבקשים אחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו". תקנה 40 לתקנות החדשות היא תקנה בעלת תחולה והקף רחב יותר ממקבילתה - תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

...

די בכך שבית המשפט סבור כי איחד הדיונים יש בו כדי לייעל ולפשט את ההליכים, כדי להיעתר לבקשה לאיחוד כאמור.

סוף דבר אשר על כן, אני מורה על איחוד הדיון בהליך שבכותרת עם ת.א 7527-06-22.