איזון משאבים פנסיית הבעל לאחר מועד הקרע

טענות אלו נטענו בעלמא בלי שום ביסוס ונשארו בגדר טענות, ותו לא. איזון משאבים - זכויות פנסיוניות, כלי רכב והלוואות בית הדין מקבל את עמדת האיש והסכמתו לבקשת האישה לחלוקת הרכוש ע"פ איזון משאבים מלא עד למועד הקרע.

ככל שעושים איזון משאבים יש לאזן ולקחת בחשבון את כל הסכומים המובאים בכתב טענות האיש וכפי שסיכם זאת בסעיף 87 בסכום הנ"ל העולה לסך 255,500 ש"ח. אמנם נכונה טענת האישה כי הבעל בתחילת חיי הנישואין ערב על הלוואות להוריה ואף הוכיחה זאת ע"י שטרות ערבות בבית הדין, אך משעה שראה שעסקם של הוריה מסתבך והודיע לה בעלה שאינו מוכן להיות ערב, לא היה עליה לשלם כספים ללא ידיעתו.

דיין ב אחרי העיון בדברי שני עמיתי, מצטרף אני לדברי הראשון, דיין א', כי ביחס לסוגייה הרכושית יש לקיים כאן את הסדר איזון המשאבים הנזכר בחוק יחסי ממון, ואוסיף קמעא.

...

איני מקבל את טענות הבעל להחזר הכספים ששילם כמזונות אשה בשל העובדה שהוא זה שהסכים לנסות הליך של שיקום הנישואים, ועל כן אין ספק שבזמן הזה זכאית האשה למזונותיה.

על כן נראה כי יש להפעיל גם במקרה בו אנו דנים את הסדר האיזון, שהרי כשבני הזוג שלפנינו נישאו בוודאי רקמו חלום משותף של חיי זוגיות ומשפחה איתנים ותקינים ולא ידעו את אשר יבוא עליהם, וממילא כיון שלא חתמו על הסכם ממון אחר יש לראותם כאילו הסכימו בשעה שנישאו להסדר האמור בחוק.

דיין ג סוף דבר: מזונות אשה: האשה אינה נדרשת להשיב את המזונות.

מניות ואופציות – אין לכלול מניות ואופציות שקבל הבעל לאחר מועד הקרע.

ונצטט אף מפסק הדין אליו הפניתה האשה בתיק 3514-13, מלשונו של כבוד השופט הנדל: כך או כך, קוי הפסיקה הרואה במענק פרישה וכן בפנסיה מוקדמת כמשאבים בני איזון עוברים גם דרך המקרה של המבקש.

לסיכום – אין לדמות הסדר מהסוג שנעשה בנידון דידן לפנסיה מוקדמת משלושה נימוקים: הזכות דנן נוצרה לאחר מועד הקרע ולפיכך אינה חלק מ"העתודה הכלכלית של בני הזוג" בעת הפירוד, וזאת בשונה מפנסיה מוקדמת המבוססת ומעוגנת בדין.

...

לסיכום – אין לדמות הסדר מהסוג שנעשה בנדון דידן לפנסיה מוקדמת משלושה נימוקים: הזכות דנן נוצרה לאחר מועד הקרע ולפיכך אינה חלק מ"העתודה הכלכלית של בני הזוג" בעת הפירוד, וזאת בשונה מפנסיה מוקדמת המבוססת ומעוגנת בדין.

למרות האמור, אנו סבורים שגם עצם קיומם של נכסים עתידיים, עשוי להוות "נסיבות מיוחדות המצדיקות". שכן, בעקבות הנכסים העתידיים, מתעצם הפער הכלכלי בין הצדדים, ואף לו ניתן לתת משקל.

גם למענק ההסתגלות לא מצאנו מקור חוקי או חוזי, אשר היה קיים בעת החיים המשותפים.

האם יש להוציא ממצבת הנכסים המשותפים של הצדדים במסגרת איזון משאבים את תוספת "העדר הקביעות" המשולמת לתובע וכן את הזכויות הפנסיוניות אשר משולמות לתובע בגין שרותו הצבאי הסדיר? אלו הן שתי השאלות העומדות להכרעה בפני במסגרת הליך זה. הרקע לתובענה הצדדים הנם בני זוג שנישאו בשנת 1975 והתגרשו בשנת 2005 .

על זכאותה של הגב' ___ למחצית XXX כמו כן יוצא צו למקום עבודתו של הבעל ב מתשלומי הפנסיה של הבעל.

תוספת העדר הקביעות היא למעשה זכות, נכס פיזי, אשר ניתן לתובע לאחר מועד הקרע ואינה ברת איזון.

...

לפיכך החל משנת 2019 משולמת התוספת לשוטרים פעילים וגמלאים כאשר התשלום בגין תקופות העבר, לפני שנת 2019 , ישולם בשנת 2021 בהתאם להסדר התשלומים שנקבע בין הצדדים להליכים שם. מכל האמור לעיל עולה כי זכותם של השוטרים והסוהרים, וכן גמלאי השירות, לתוספת היעדר קביעות מקורה בהחלטת הממשלה ש/ 33 מיום 22.1.1979 .

אין בידי לקבל טענת התובע לפיה זכותו התגבשה בשנת 2006 לאחר גירושי הצדדים או כי הנתבעת אינה זכאית למחצית מהגמלה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל תביעת התובע בשתי הסוגיות נדחית.

הבעל טען שהוא מרויח כ 6,000 ש"ח ועוד 2,000 ש"ח מקיצבה, סך הכול כ 8,000 ש"ח. לאחר הדיון ביה"ד החליט בתאריך 17.11.21, בנושא הוצאות הבית החודשיות כי האישה תשלם סכום של 350 ש"ח לחודש, וכי האישה לא תנקה את הבית אלא הבעל ישכור מנקה לניקיון הבית לפחות פעם בשבוע , והאישה תשלם עבור עוזרת הבית סך של 250 ש"ח לחודש, בסך הכול תשלם האישה לבעל סך של 600 ש"ח לחודש, ב"כ הצדדים הגישו את סיכומיהם לביה"ד. עמדת ב"כ האישה כי היא זכאית לרכוש את חלקו של הבעל בדירה כזכות ראשונים.

האישה זכאית לאיזון משאבים בזכויותיו הפנסיוניות של הבעל.

אם האישה תצליח להוכיח שבתביעותיה בחלוקת הרכוש ואיזון המשאבים היא זכאית לסכום כספי העולה על הסכום הנ"ל, (של 15% משווי הדירה המשותפת), האישה תהיה זכאית לסכום הכספי שבגין חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים והיא לא תהיה זכאית לכספים נוספים בגין הכתובה והפיצוי הכספי הנ"ל. (לאור הנתונים שבפנינו, ובהיתחשב בכך שמועד הקרע הוא בסוף שנת 2008, ובהיתחשב בהקף שאר התביעות של האישה והתביעות הנגדיות של הבעל, לא סביר שהאישה תהיה זכאית בגין איזון המשאבים ושאר התביעות הרכושיות בסכום שמגיע ל-15% משווי הדירה.

...

" וכן בפד"ר (כרך י"ח עמ' 80-81) הרבניים הגאונים הרב ע. בצרי, הרב מ. שרם, הרב ז. נ. גולדברג, וכך מובא בפס"ד (תיק 1758, לא פורסם) בשם הרבנים הגאונים הראשון לציון הרב שלמה עמר, הרב שלמה דיכובסקי, הרב עזרא בר שלום, שפסקו במקרה דומה לחיוב בגט וכך כתבו: "מן החומר בתיק עולה שאכן יש מקום לחיוב בגט, שני הצדדים אינם רוצים זה את זה כפי שקבע בית הדין האזורי... אנו סבורים שאין להשתמש בגט כמנוף להישגים רכושניים בנושא שנדון בערכאה אחרת, הצדדים אינם חפצים זה בזה, והדיון נסב כולו על הרכוש בלבד..." וכן בפד"ר (כרך י"א עמ' 362) בשם הרבניים הגאונים הרב עובדיה יוסף הראשון לציון, הרב יוסף קפאח, הרב מרדכי אליהו, וכן בפס"ד בית הדין הגדול (תיק 82/נ"ד) כתבו הרבנים הגאונים: הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה דיכובסקי, הרב יוסף נדב: "בהעדר סיכוי לשלום בית אין לבית הדין ברירה אלא להטיל על שני הצדדים להתגרש, אין כאן אשמה לאחד הצדדים אלא קביעת עובדה, שחיי הנישואין הגיעו לקיצם ואין טעם לעסוק בהחייאה מלאכותית לפגרים מתים..." ומן הכלל אל הפרט, במקרה המונח לפנינו הצדדים מתגוררים בדירה אחת אך בחדרים נפרדים למעלה מעשר שנים , וכולי עלמא לא פליגי שלא היו יחסי אישות ביניהם למעלה מעשר שנים (פרט לפעם אחת), הצדדים מתקוטטים ורבים ביניהם מי וכמה ישלם את ההוצאות החודשיות בבית (חשמל ומים) הצדדים אינם מסכימים בנושא נקיון הבית, כשהאשה אינה יכולה לנקות מטעמים רפואיים, כיצד יעבור התשלומים מהאשה לבעל (מזומן ,חשבון בנק, על ידי קרובי משפחה), לצדדים יש מחלוקת על שטח השימוש בשטח המטבח, אפילו היכן יהיה מונח המקרר השני אין הסכמה.

כל האמור לעיל מתייחס לתביעת הבעל לחייב את אשתו להתגרש.

לסיכום, נראה שיש לפסוק כדלהלן: הבעל אינו יכול לחייב את אשתו להתגרש, ללא מתן פיצוי כספי בשווי של 15% משווי דירתם המשותפת.

פסק הדין: לאור כל האמור לעיל פוסק בית הדין: הבעל אינו יכול לחייב את אשתו להתגרש, ללא מתן פיצוי כספי בשווי של 15% משווי דירתם המשותפת.

בנגוד מוחלט לאיזון משאבים בשווי חברות ונכסי האיש, שבהם מעריכם את השווי נכון למועד הקרע, ואין לאשה חלק בנכסי האיש, וכפי שיתבאר להלן.

לאור האמור, המומחה ימציא לבית הדין פסיקתאות ביחס לארבעת קופות הגמל (מיטב דש) שעל שם האיש, שני בטוחי מנהלים ושתי קרנות פנסיה, וקרן הישתלמות שעל שם האיש, וכן ביחס לקרן ההשתלמות וביטוח מנהלים שעל שם האשה.

אולם במקרה שלפנינו כספים אלה שנשאו פירות לאחר מועד הקרע, אינם כספים משותפים אלא כספים ברי איזון, שיצרו חוב אותו חייב הבעל לשלם לאשה, בגין זכותה באיזון הנכסים.

...

ע"מ לעשות סדר בדברים, נביא את החלטת הרכב דנן מיום 2.1.2020: "בית הדין סבור כי לאישה זכות למזונות כל עוד לא חולק הרכוש. שהרי במקרה שלפנינו אין לחייב את האישה בגירושין, ואם הייתה מקבלת את חלקה ברכוש הרב, ודאי יכלה לכלכל עצמה. אין לאפשר מצב בו הרכוש יישאר בידי הבעל, והאישה לא תקבל מזונות עקב גירושין. שאם כן צודקת האישה שאין להתגרש קודם חלוקת הרכוש. ברם, עם חלוקת הרכוש יופסקו מזונות האישה לחלוטין. ובעניין הוצאות המדור ואחזקתו, יבחן בית הדין את חלקו של האב במרכיב זה בזמן המתאים.

חקירת המומחה ע"י ב"כ האישה בית הדין הבהיר במספר החלטות, שאין לאפשר חקירת מומחה מטעם בית הדין אלא במקרים חריגים, ואין כאן המקום לעשות זאת.

לאור כל האמור לעיל קובע בית הדין כדלהלן: המומחה ימציא לבית הדין פסיקתאות ביחס לנכסים ההוניים של האיש - ארבעת קופות הגמל (מיטב דש), שני ביטוחי מנהלים ושתי קרנות פנסיה, וקרן השתלמות.