ביום 22.2.18 הוגשה חוות דעת המומחה (נושאת תאריך 31.1.18) במסגרתה קבע שתי חלופות לאיזון זכויות הצדדים שנצברו בתקופת החיים המשותפים, החל מתאריך הנישואין 17.10.1979 ועד ליום 31.12.1998 (המועד הקובע) בהתאם להוראות החוק (להלן: "חוות דעת"), כדלקמן:
· חלופה ראשונה הקובעת איזון זכויות בסכום חד פעמי (מהוון) במועד חוות הדעת; הנתבע יעביר לתובעת סך של 1,606,966 ₪ הכולל את חלקה בזכויות אגב פרישתו מעבודתו בסך של 293,928 ₪ וכן את חלקה בפנסיה תקציבית שיקבל בגין עבודתו ב*****, החל ממועד פרישתו בחודש 12/18 בסך של 1,313,038 ₪.
כמו כן, לעניין זה טען ב"כ: "נימקנו את זה בפרוטוקול. המומחה לא משנה דינים, לא קובע אם זה פרישה או מועד קרע. אין לנו מחלוקת תחשיבית או מתמטית, יש לנו מחלוקת שקבע לפי מועד הפרישה. (ראה דבריו בעמוד 32 שורות 32-22).
וכך נקבע שם :
"לא מצאנו להתערב בקביעות בתי המשפט הקודמים, לפיהן חישוב זכאותה של המערערת בקיצבת הפנסיה של המערער ייעשה על בסיס משכורתו בעת פרישתו ולא במועד הפירוד בין הצדדים, וכן שהמערערת תהא זכאית לפירות שיצטברו בכספי ביטוח המנהלים של המערער עד למועד גמילת הזכות. אכן, רק הזכויות הפנסיוניות שהן פרי המאמץ המשותף של בני הזוג, אשר נצברו מיום הנישואין ועד הפירוד, באות בגדרם של הנכסים ברי האיזון במסגרת איזון המשאבים. ואולם, אין משמעות הדבר כי חישוב הזכאות לחלק בזכויות הפנסיוניות ייערך על סמך גובה השתכרותם של הצדדים בעת הפירוד, ולא יושפע מקידום או העלאה בשכר שהתרחשו לאחר מכן, הכל בהתאם לנסיבות (ראו גם סעיף 6ג לחוק יחסי ממון). נוכח תקופת הנישואין הממושכת של הצדדים נותנת הדעת, כי למערערת חלק בלתי מבוטל בהתפתחותו המקצועית של המערער, וגם זו תקבל את ביטויה לאחר הפירוד ובסמוך למועד הפרישה...משכך, בדין נקבע אפוא חישוב שיעור זכאותה של המערערת בפנסיית המערער, ואף – על דרך אותו עקרון – בכספי ביטוח המנהלים שלו."
עוד קבע בית המשפט באותו מקרה שנסיבות ספציפיות יכתיבו את התוצאה, באם חישוב הזכאות לחלקה של התובעת בזכויות הפנסיוניות של הנתבע יערך על סמך גובה ההישתכרות בעת הפירוד או בעת הפרישה.
...
סוף דבר;
מכל האמור לעיל מצאתי לקבל את התביעה בחלקה ולקבוע שהוראות החוק חלות בעניינו, ויש ליישמן באופן בו התובעת תהא זכאית לקבל את חלקה ממשכורת הנתבע ביום הפרישה.
מכאן, הנני מורה, כדלקמן:
אני מאמצת את קביעות המומחה כאמור בחלופה שנייה בחוות דעתו מיום 31.1.18 (שהוגשה לתיק ביום 22.2.18) והפסיקתא המתוקנת מיום 18.3.19, ונותנת להן תוקף של פס"ד. המומחה יעדכן את הפסיקתאות, וניתן להגישן לחתימתי.
טענות התובעת בשאלת חיוב הנתבע בתשלום קופות הגמל, נדחית.
