איזון משאבים עקב ניכור בגיר

כתב הגנה הוגש ביום 15.07.18 רקע בקצרה: 13 התובעת, ילידת שנת 1963 והאיש יליד שנת 1957 , יהודים, אשר נישאו כדמו"י ב 10/85- ולהם 3 ילדים משותפים: ג.ש. ילידת 22.05.90 – בגירה, ל.ש. ילידת 28.10.97 - בגירה (הבנות תקראנה כל אחת בשמה הפרטי או ביחד: "הבנות") וט.ש. יליד 05.12.02 - קטין (להלן: "הקטין" או "הבן").

לא נעלמו מעיני טענות הנתבע בנוגע להסתה ולניכור הורי, אך לאור גיל הקטין והעובדה כי הדברים לא הוכחו ולא הובאו בפני קודם לכן, איני סבורה כי יש ליתן לעניין זה הוראות נוספות.

קיימת בעייתיות אינהרנטית בטענה של שתוף כספי מתנה שניתנו במהלך הנישואין על-ידי הורי הצד השני, בה בעת שהצד הטוען בעצמו לא שיתף והחריג את כספי המתנה והירושה שלו, בעייתיות אשר מקשה לקבל טענה מסוג זה. טענת התובעת כי יש להפריד ולהחריג את הכספי שבחשבונה מאיזון המשאבים - פועלת לשני הכיוונים וסותרת כוונת שתוף, הנתבע לא שיתף את התובעת, כפי שהתובעת לא שתפה הנתבע.

...

אשר למזונות אישה, החלטתי מיום 28.03.19 דינה כפסק דין.

בתלה"מ 35042-06-18 התביעה הרכושית: אני מאשרת את הסכם המכר מיום 20.09.19 ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני מורה למומחה לבצע עדכון לחוות דעתו על פי המפורט בפסק דין זה בסעיפים 7 .

בית המשפט נידרש להכריע בשמונה תביעות; תביעות שהגישה התובעת כנגד הנתבע: תה"ס 63501-03-18 תביעה לאכיפת הסכם גירושין; תלה"מ 37382-01-19 תביעה כספית לקבלת משכורות שהוסתרו; תלה"מ 44948-11-19 בקשה למתן טפול פסיכולוגי לקטין; תמ"ש 38206-12-20 תביעה להגדלת מזונות ילדים; תמ"ש 38324-12-20 תביעה כספית בגין לשון הרע; תביעות שהגיש התובע כנגד הנתבעת: תמ"ש 52970-07-18 תביעה לביטול הסכם הגירושין וחלוקת רכוש; תלה"מ 16146-11-19 תביעה נזיקית בגין ניכור הורי; תלה"מ 46061-07-20 תביעה לביטול מזונות ילדים.

מתוך סכום זה יש לטענתה להפחית את הסכומים הבאים: 40,500 ₪ בגין מחצית כספי פיצוי מהתביעה הנזיקית שקבל; 52,254 ₪ בגין איזון משאבים בקרן הפנסיה בהתאם למימצאי האקטואר ובנכוי 15,000 ₪ על חשבון חלק האיש ברכב; 51,160.96 ₪ בגין הסתרת כספי משכורות האיש מהאשה; 2,925 ₪ בגין החזר הוצאות אקטואר של האשה; 50,000 ₪ בגין שכ"ט והוצאות בתביעת האיש לביטול ההסכם; 50,000 ₪ בגין שכ"ט והוצאות בתביעת האשה לקבלת משכורות; 100,000 ₪ בגין שכ"ט והוצאות בתביעת האשה לאכיפת ההסכם, כולל העברת הקניין בבית והטיפול בו. בסה"כ לשיטתה יש להפחית סך של 346,839.96 ₪.

כלומר אחד בגיר ואחת כפסע מבגרות.

...

טענת המשיבה שבמשך השנים המערער נתן לה מזונות במסגרת הסכם הגירושין אינה מקובלת עליי.

לפיכך אני מורה כי הטיפול המשפחתי יתקיים כפי שנקבע אצל הגב' ל' ג', ויפה שעת אחת קודם.

שתי התביעות ההדדיות של הצדדים לביטול המזונות ולהגדלת המזונות נדחות.

התביעה הכספית בגין לשון הרע שהגישה האישה נדחית, לאחר שנמצא כי האישה לא הוכיחה כי האיש עוול בעוולת לשון הרע ומנגד האיש הוכיח, כי קיימת לו הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות ודין התביעה להידחות.

התובע אינו מקיים ניכור הורי.

הישתתפות ילדי התובע ופלונית בהליך הייתה החלטה של אנשים בגירים, למעט הקטינה אשר הצטרפה להליך לאחר שראתה איך פלונית גוזרת חוטי חשמל ועומדת להיתחשמל למוות לנגד עיניה.

אי לכך, באיזון בין חובתו של בית המשפט לעשות צדק המחייבת פתיחתם של שערי משפט, לבין מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט, נראה כי במקרה הנידון יש מקום למנוע נהולו של הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים.

...

טענות התובעים: לטענת התובעים, יש לדחות את בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף לאור הנימוקים כדלקמן: אין עסקינן בסיפורם של התובע ופלונית אלא בנזקים שנגרמו על ידי הנתבעים לתובעים בכך שהנתבעים מנעו מפלונית לגשת לטיפול הפסיכיאטרי שיכול היה להביא לריפויה או לפחות להקלת מצבה הקשה ולמניעה או הקטנה משמעותית של הנזק לתובעים.

נוכח כל האמור והמפורט, אני מוצאת בנסיבות ענייננו יש הצדקה להיעתר לבקשה ולהורות על דחיית התובענה על הסף וכך הנני מורה.

סוף דבר: על כן, הנני דוחה את התביעה על הסף.

נוכח התוצאה, הנני מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבעים בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד למועד התשלום המלא בפועל.

** (בגירה כיום) , א' א' יליד 2006.

טענות הצדדים: טענות האיש/התובע: האיש סולק מביתו בשנת 2017, ומאותו המועד נאלץ להתגורר מחוץ לביתו ולנוע בין ***** ל****, תוך שהוא ישן אצל קרובי משפחתו ומנוכר מילדיו.

עם זאת, האיש לא טען בכל שלב שהוא, כי לולא צירוף אבי האשה להליך ו/או ללא תצהירו, תשלל סמכותו של בית הדין לידון בנושא ההלוואה, המהוה למעשה חלק מהחובות המשותפים של הצדדים במסגרת איזון המשאבים (ולא רק לזכויות).

...

סוף דבר: יש לנכות מחלקו של האיש בדירה המשותפת את הרכיבים הבאים: הסכום אשר נפסק לחובתו בחוות הדעת האקטוארית בסך 62,313 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.3.2018 ועד היום; סך של 10,000 ₪ מתוך פיצויי הנזיקין שנפסקו לטובת האיש בגדרי הסכם הפשרה; חלקו של האיש בהלוואה שניתנה על-ידי אבי האישה (מחצית הסכום), בכפוף להערות ביחס למתווה מוסכם.

לא שוכנעתי כי יש להמתין עם פירוק השיתוף בדירה עד למתן ההכרעה בתביעת הכתובה של האישה.

היות והאישה מיוצגת על-ידי הסיוע המשפטי ונוכח התוצאה אליה הגעתי וכל המפורט דלעיל, הנני מחייבת את האיש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

לטענת המשיב, המבקשת רואה עצמה פרודה מבעלה והגישה תביעה לאיזון משאבים בין הצדדים, לפני הגירושין.

אולם לאחר שהמבקשת סילקה את המשיב מהבית ואיימה עליו בתלונות שוא, החלה להסית את בתם נגד המשיב עד כדי ניכור קשה, וכיום הקטינה אינה מעוניינת לראות את אביה.

המשיב טען כי הוצאות אחזקת הבית לחמש נפשות (כולל בנה הבגיר של המבקשת) עמדו בשעתו על סך של 2,046 ₪.

...

מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלק מהרכיבים.

סוף דבר – הערעור מתקבל.

המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של 5,000 ₪.