איזון משאבים מפנסיה מוקדמת

ונצטט אף מפסק הדין אליו הפניתה האשה בתיק 3514-13, מלשונו של כבוד השופט הנדל: כך או כך, קוי הפסיקה הרואה במענק פרישה וכן בפנסיה מוקדמת כמשאבים בני איזון עוברים גם דרך המקרה של המבקש.

לסיכום – אין לדמות הסדר מהסוג שנעשה בנידון דידן לפנסיה מוקדמת משלושה נימוקים: הזכות דנן נוצרה לאחר מועד הקרע ולפיכך אינה חלק מ"העתודה הכלכלית של בני הזוג" בעת הפירוד, וזאת בשונה מפנסיה מוקדמת המבוססת ומעוגנת בדין.

...

לסיכום – אין לדמות הסדר מהסוג שנעשה בנדון דידן לפנסיה מוקדמת משלושה נימוקים: הזכות דנן נוצרה לאחר מועד הקרע ולפיכך אינה חלק מ"העתודה הכלכלית של בני הזוג" בעת הפירוד, וזאת בשונה מפנסיה מוקדמת המבוססת ומעוגנת בדין.

למרות האמור, אנו סבורים שגם עצם קיומם של נכסים עתידיים, עשוי להוות "נסיבות מיוחדות המצדיקות". שכן, בעקבות הנכסים העתידיים, מתעצם הפער הכלכלי בין הצדדים, ואף לו ניתן לתת משקל.

גם למענק ההסתגלות לא מצאנו מקור חוקי או חוזי, אשר היה קיים בעת החיים המשותפים.

גם בתמ"ש (ת"א) 42338-03-10 צ' נ' צ' (16.3.2011) נפסק כי לעניין זכותו של בן זוג לאיזון משאבים דינה של פנסיה מוקדמת כדין פנסיה רגילה.

בית הדין מאמץ גישה זו וסבור כי גם בנדון זה יש להורות על תחשיב מפנסיה רעיונית של האשה מיום זכאותה לכך.

...

לנוכח כל האמור לעיל, וכי הזכות הצטברה במהלך חיי הנישואים, אינני מוצא לנכון להתערב בהכרעת בית המשפט המחוזי [.

] אם לצורך הדוגמא, חלקו של התובע בפנסיה הרעיונית של הנתבעת עומד על A, אזי התובע ישלם לנתבעת את ההפרש שבין חלקה של הנתבעת בפנסיה שלו (כ־1,600 ש"ח) לבין A. בדרך זו, אני מסלק מהמשוואה את שכרה של הנתבעת והופך אותו לבלתי רלוונטי לצורך התחשיב, להבדיל מהרלוונטיות שלו לעצם התחשיב.

יחד עם זאת, אם וככל שחלקו של התובע בפנסיה הרעיונית של הנתבעת גדול מחלקה של הנתבעת בפנסיה הממשית של התובע, אזי לא תשלם הנתבעת לתובע הפרשים כלשהם, והפרשים אלו ישולמו לתובע במועד קבלת כספי הפנסיה בפועל לידיה של הנתבעת.

גם בתמ"ש (ת"א) 42338-03-10 צ' נ' צ' ]פורסם בנבו[ ( 16.3.2011 ) נפסק, כי לעניין זכותו של בן זוג לאיזון משאבים דינה של פנסיה מוקדמת כדין פנסיה רגילה.

הינה כי-כן, בשל פערי השכר המשמעותיים אשר ייוצרו במידה ותיושם חוות הדעת 2) לחוק יחסי ממון באופן שנצא 32 ) במלואה, נכון יהיה במקרה דנן להחיל את סעיף מנקודת מוצא רעיונית לפיה האישה הייתה מקבלת במועד הקרע את תשלומי הפנסיה ולאחר חישוב הזכויות המגיעות לנתבע מפנסיה זו, יקוזזו הסכומים הללו מהסכום החודשי אותו אמור הנתבע להעביר לידי גרושתו.

...

3 ( יעקובי נ' יעקובי, מט( במקרה שלנו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך ביום 09.12.2019 , אותו קובע אני כיום הקרע (וראה 5 .

אשר על כן משעה שאני קובע כי סך 300,000 ₪ והדירה ב..

אני ממנה את רואה חשבון רונן קידר כמומחה כלכלי, אשר יחווה דעתו על דרך ביצוע האיזון בשווה וזאת בתוך 90 ימים מהיום.

התובענה לעניין תחילת מועד השיתוף והחלוקה בתקבולי פנסיה נדחית.

( או מפנסיה מוקדמת (עמ' 34 ש' 32-33 ההסכם בין הצדדים הנו מחודש 11/09 , כאשר החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני אושר ביום 6.8.14 וניכנס לתוקף ששה חדשים לאחר מכן (ראו סע' 30 לחוק).

. על כן, בפסקי דין רבים תוקן העיוות האמור בדרך יצירתית באמצעות שימוש 2) לחוק יחסי ממון שמטרתו להקנות לבית המשפט שיקול הדעת על 3 ) בסעיף מנת להביא לאיזון משאבים צודק בין בני הזוג, מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות, אם באמצעות עריכת "תחשיב רעיוני" של חלקו של הצד בעל הפנסיה המוקדמת בפנסיה של מישנהו אילו היה פורש ביום הקובע תוך קזוז מחלקו של אותו צד זכאי את החלק של מישנהו בפנסיה העתידית והרעיונית של אותו צד (ר', תמ"ש 48482/07 ש.מ נ' א.מ. לעיל ]פורסם בנבו[; ותמ"ש (נצ') 55595-02-12 ח.נ נ' ד.נ לעיל ]פורסם בנבו[) או הפחתה מסויים 10 בחלק היחסי לאיזון בהקף של "אומדנא דדיינא" (ר', תמ"ש (קריות) 16600- 02 ק.צ. נ' ק.י. לעיל ]פורסם בנבו[), והכל מתוך ראיית תמונת האיזון בכללותה ועל מנת לערוך הסדר איזון משאבים מהותי תוך היתחשבות בשיקולים של צדק, הגינות ושויון בחלוקת המשאבים בין הצדדים בשים לב לנסיבות העניין".

...

בבע"מ 4860/16 פלונית נ' פלוני התייחס בית המשפט העליון לסוגית הפרישה המוקדמת מחמת מצב בריאותי לקוי וקבע כי: "כשלעצמי סבורני, כי המחוקק לא ביקש לשנות מן הדין המהותי גם

תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בלשונו של סעיף 14 (א) הקבוע, כי 29 , "...ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני..., ונרשמה הערה לפי סעיף

עוד הבהירה התובעת כי הסעד שהתבקש בסעיפים 33 – 36 לכתב התביעה מבוסס על טענה להפרת חובות חקוקות, ובהן הוראות חוקת העבודה, הוראות ההסכם הקבוצי מיום 3.3.1999 בעיניין המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, ולחילופין – הוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.

עילת התביעה לזכות לפנסיה התגבשה לכל המוקדם במועד הפרישה (ע"ע (ארצי) 48964-12-16 עריית רעננה – ציפי לוי-דים (22.10.18), בסע' 32), כך שהתביעה לא היתיישנה במועד הגשתה.

תכליתו של מוסד ההתיישנות היא "לתחום גבולות של זמן להגשת תובענות תוך יצירת איזון בין אינטרס הנתבע הפוטנציאלי לאנטרס התובע הפוטנציאלי ושמירה על עניינו של הציבור" (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז(5) 433 (2003), וליצור שיווי משקל "בין פתיחת שערי בית המשפט בפני תובע לממש את זכותו המהותית, לבין הצורך החברתי לברר תביעות תוך זמן סביר ולהציב מחסום בפני תביעות שחלף זמנן" (ע"ע 393/05 זוהיר טהה - מקיאס בע"מ (10.1.05)).

כנגד זכותו המהותית של התובע עומדת זכותו של הנתבע שלא להיות חשוף לסיכון להיתבע ללא מיגבלת זמן לסיכון להיתבע, וזאת הן בשל שיקולים ראייתים הקשורים בקושי של הנתבע לשמור ראיות לאורך זמן, בשל הצורך להקנות לנתבע ודאות בדבר זכויותיו וחובותיו, כמו גם בשל ההנחה שתובע שנימנע תקופה ארוכה מלהגיש תביעה ויתר ומחל על זכותו – כל זאת בנוסף לאנטרס הצבורי להקדיש את משאבי מערכת המשפט לטפול "בבעיות ההווה" ((ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(2) 535 (2000); רע"א 901/07 מדינת ישראל, הועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, מיום 19.9.10).

...

לא שוכנענו שפיטורי התובעת בחודשי הקיץ במהלך חלק מתקופת העבודה עולה כדי הטעיה או העלמת עובדות.

לטעמנו, גם טענה זו דינה להידחות.

על יסוד האמור והמפורט עד כה, נדחית מחמת התיישנות התביעה בהתייחס לרכיבים הבאים: שכר עבודה בגין חודשי הקיץ בתקופה שבין השנים 1995 – 2001; דמי הבראה לשנים 1995 – 2001 ו- 2003; פיצוי חלף הפקדות לקרן השתלמות בגין התקופה שקדמה לחודש 6/12; דמי ביגוד לשנים 1995 – 2001; דמי חגים לשנים 1994 – 2001; פיצוי בגין הלנת שכר.