איזון משאבים לפי המועד הקובע ופנסיה מוקדמת

אומנם נקבע בפסיקה כי פנסיה מוקדמת היא בגדר פנסיה, ואף הוצגה פסיקה לפיה פצויי פרישה המכונים פצויי היסתגלות הם ברי איזון.

ונצטט אף מפסק הדין אליו הפניתה האשה בתיק 3514-13, מלשונו של כבוד השופט הנדל: כך או כך, קוי הפסיקה הרואה במענק פרישה וכן בפנסיה מוקדמת כמשאבים בני איזון עוברים גם דרך המקרה של המבקש.

מכל הנימוקים האלה ברור מדוע הזכות לפנסיה במצב של פרישה מוקדמת קיימת בעת הפירוד, ויש לראותה כחלק מ"העתודה הכלכלית" שנצברה במהלך החיים המשותפים, וזאת בשונה ממענק שבעת הפירוד לא הייתה כל זכות בדין לקבלו, והמענק נוצר רק לאחר מועד הפירוד בשל אינטרסים של המעסיק.

...

לסיכום – אין לדמות הסדר מהסוג שנעשה בנדון דידן לפנסיה מוקדמת משלושה נימוקים: הזכות דנן נוצרה לאחר מועד הקרע ולפיכך אינה חלק מ"העתודה הכלכלית של בני הזוג" בעת הפירוד, וזאת בשונה מפנסיה מוקדמת המבוססת ומעוגנת בדין.

למרות האמור, אנו סבורים שגם עצם קיומם של נכסים עתידיים, עשוי להוות "נסיבות מיוחדות המצדיקות". שכן, בעקבות הנכסים העתידיים, מתעצם הפער הכלכלי בין הצדדים, ואף לו ניתן לתת משקל.

גם למענק ההסתגלות לא מצאנו מקור חוקי או חוזי, אשר היה קיים בעת החיים המשותפים.

זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים: )1( לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג; )2( לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהיתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההישתכרות של כל אחד מבני הזוג; )3( לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע; )4( לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע".

על פי הסכמת הצדדים בדיון מיום 10.9.2020 , מועד הקרע נקבע ליום 28.2.2017 איזון משאבים: לשם איזון המשאבים מונה רו"ח נתן שטרנפלד (להלן: "המומחה"), כמומחה מטעם בית המשפט, אשר הגיש ביום 8.2.2021 חוות דעת לאיזון משאבי הצדדים.

לטענת הנתבע, התובעת עיקלה זכויותיו לפנסיה ופגעה בכל משאביו הכלכליים במסגרת הליכי ההוצל"פ במטרה למוטט אותו מבחינה כלכלית.

...

למחירון לוי יצחק נכון למועד הקרע 28.2.2017 התביעה למזונות ומדור קטינים בתלה"מ - 03- 17- מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לידי התובעת מזונות הקטין א. בסך של 800 ₪ לחודש, ומזונות הקטין נ.י. בסך של 500 ₪ לחודש, ובסה"כ 1,300 ₪ לחודש עבור שני הקטינים כולל הוצאות מדור ואחזקתו.

בנסיבות המקרה, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

אחותה של התובעת XXX שהינה XXX היתה מעורבת בעריכת ההסכם ובמו"מ. אילו הצדדים היו מעוניינים לקבוע בהסכם כי האיזון בזכויות הפנסיוניות ייעשה "מחצה למחצה" ובחלוקה שויונית בין הצדדים ביחס לתקופת השתוף (ממועד הנישואין ועד למועד הקרע), הרי שהדבר היה נרשם בפשטות ובצורה מפורשת בהסכם הגירושין.

התובעת לא עתרה לתחולת חוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014 שכן חוק זה שינה את ההסדר הקיים וקבע בסעיף 14 (ב)(2) כי בכל הנוגע לפנסיה תקציבית – בן הזוג לשעבר לא יהיה זכאי לחלק מהפנסיה של החוסך במקרה בו יצא לפנסיה מוקדמת מטעמי מצב בריאות.

סעיף 3 (א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 מורה כי: "א. לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו – במידה וההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף...". סעיף 5 (א) לחוק הנ"ל קובע כבררת מחדל כי על פי הסדר איזון המשאבים: "עם התרת הנישואין ... זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוים של כלל נכסי בני הזוג...". הינה, אפוא, כי גם אם אקבל את עמדת הנתבע (וכאמור איני מקבל את עמדתו) כי הסכם הגירושין אינו מתייחס לסוגיית הפנסיות, ומשהסכם הגירושין לא החריג מפורשות זכויות אלו, הרי שבהתאם לסעיפים 3(א) ו-5(א) לחוק יחסי ממון זכאית התובעת לאיזון נכס זה ובחלוקה שווה.

...

סעיף 3 (א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 מורה כי: "א. לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו – במידה וההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף...". סעיף 5 (א) לחוק הנ"ל קובע כברירת מחדל כי על פי הסדר איזון המשאבים: "עם התרת הנישואין ... זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג...". הנה, איפוא, כי גם אם אקבל את עמדת הנתבע (וכאמור איני מקבל את עמדתו) כי הסכם הגירושין אינו מתייחס לסוגיית הפנסיות, ומשהסכם הגירושין לא החריג מפורשות זכויות אלו, הרי שבהתאם לסעיפים 3(א) ו-5(א) לחוק יחסי ממון זכאית התובעת לאיזון נכס זה ובחלוקה שווה.

לשם ביצוע פסק הדין הנני מורה למת"ש צה"ל להעביר לידי התובעת פירוט תשלומי הפנסיה ששולמו ושישולמו לנתבע החל ממועד פרישתו (30.04.12) ועד בכלל.

כמו כן, הנני מורה למשרד החינוך להעביר לידי הנתבע המסמכים הנדרשים לצורך חישוב חלקו של הנתבע בפנסיה של התובעת.

לאור ההלכה שנפסקה בעמ"ש 46860-11-15 הנ"ל, בהנתן כי אין חולק בין הצדדים כי פרישתו המוקדמת של האיש לפנסיה נבעה מטעמים בריאותיים ומשעה שלא עלה ביד האשה להוכיח טענותיה על כי ניתן לבודד מהפנסיה הרפואית של האיש רכיבים פנסיוניים טהורים, אני דוחה את טענת האשה וקובעת בהתאם להוראות החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, כי האשה אינה זכאית לחלק מהפנסיה של האיש וזאת עד הגיע האיש לגיל הפנסיה הקבוע בחוק.

בחוות הדעת הוצעו שתי שיטות של תחשיבים לבצוע איזון המשאבים ברכוש הצדדים, האחת, בהתאם לשיטה א', שיטת הוון זכויות והשניה, בהתאם לשיטה ב', חלוקת רכוש הצדדים בהתאם לחוק לחלוקת חסכון פנסיוני ומועדי מימוש, קרי, כי איזון המשאבים יעשה במועד גמילת הזכויות.

אשר על כן, בהיעדר מחלוקת בין הצדדים בעיניין זה; משעה שמצאתי כי מקרה זה אינו נימנה עם המקרים החריגים בגינם מוצדק יהיה לסטות מכלל חלוקת הזכויות במועד גמילתן ובהנתן כי האשה עצמה אף ביקשה את חתימת הפסיקתות שצורפו לחוות הדעת, נקבע בזאת כי חלוקת הזכויות הסוציאליות שנצברו ע"ש הצדדים ממועד הנישואין, 07.09.88 ועד למועד הקרע, 01.01.18, תבוצע בהתאם לשיטת חישוב ב', קרי לפי מועדי מימוש זכויות ובהתאם לחוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014, כמפורט בחוות דעת האקטואר.

...

עתירת האישה לזכויות בפנסיה הרפואית של האיש – נדחית.

עתירת האישה להשבת חובות להוריה – נדחית.

עתירת האיש לפירוק שיתוף במיטלטלין – נדחית.

בסעיף 3.2 להסכם הוסכם: "בכפוף ומבלי לגרוע מהאמור ו/או מהקבוע בס"ק 2.4 לעיל, הרכוש ו/או הנכסים, מכל מין וסוג שהם, אשר ירכשו על ידי הצדדים במהלך חיי הנישואין יהיו שייכים לפלונית ולאלמוני בחלקים שוים". לאחר עיון בבקשה ובטענות הצדדים, עולה כי אין מחלוקת לעצם הצורך בהערכת שווי הנכסים, וזאת כאמור על פי הסכם הממון, וכי חל הסדר איזון המשאבים על פי חוק יחסי ממון (סעיף 16 לתגובת הנתבע מיום 13.11.2023).

לבית המשפט שיקול דעת רחב אשר לקביעת מועד איזון המשאבים, וזאת על פי הוראות סעיפים 6 ו-8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 וכן ראו בע"מ 1681/04 פלוני נ' פלונית (18.1.2005): "אכן, בכל הנוגע להסדר איזון משאבים הותיר המחוקק שיקול-דעת נרחב לבית-המשפט (סעיפים 8-6 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973), אך למעשה – וכמסתבר – קיים מרחב שיקול-דעת גם באשר לחזקת השתוף". סעיף 8(3) לחוק יחסי ממון קובע, כי איזון שווי הנכסים שלא לפי שוים במועד איזון המשאבים הוא בגדר סמכות מיוחדת, המופעלת בנסיבות מיוחדות המצדיקות זו. הינה כי כן, איזון נכסים לפי שווי המוקדם למועד איזון המשאבים, שטרם נערך דה פאקטו, נערך בנסיבות המיוחדות שבהן מופעל סעיף 8 (3) לחוק יחסי ממון.

זרעיה של הלכה זו מצויים בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 5640/94 חסל נ' חסל פ"ד נ (4) 250 (1997), וכן ראו ביחס לפנסיות את מאמרו של כבוד השופט י' גייפמן "זכויות פנסיה ונכסי פרישה אחרים - כנכסים בני חלוקה" הפרקליט מא (א-ב) (תשנ"ג-1993) עמ' 125-124: "למרות שלבית המשפט יש שיקול דעת רחב לבחור, במסגרת הסדרי הבצוע, בין החלופות השונות: מימוש במועד הבשלת הזכויות, חיוב בסכום חד פעמי במועד חלוקת הרכוש בין בני הזוג על פי תחשיב של אקטואר, וחיוב בתשלומים ממועד חלוקת הרכוש - רצוי הוא שרק במקרה חריג ייקבע מועד אחר, שאינו מועד הבשלת הזכויות, למימוש הזכויות של בן הזוג התובע. חריג זה יש להחילו בהסכמת הצדדים או כאשר בן הזוג הנתבע הנו עתיר נכסים, בה בשעה שבן הזוג התובע נתון בקשיים כספיים חמורים או נזקק לכסף למחייתו". הינה כי כן, בתי המשפט קובעים מועדים שונים לאיזונם של נכסים שונים תוך היתחשבות במהות הנכס, המועד שבו תושג התמורה המרבית או המיטבית עבורו – זאת גם כאשר מועד חישוב שווי הזכות נעשה זמן ממושך לאחר מועד הקרע.

...

משכך אני קובעת כי נכסי המקרקעין המצוינים בנספח א לעדכון המומחה מיום 23.10.2023, יוערכו לפי שווים העדכני ולא במועד הקרע.