איזון משאבים בשל פערי השתכרות בין בני זוג

איזון המשאבים משמעו בחינת כלל נכסי בני הזוג ברי האיזון וככל הנידרש הערכת שוים, הפחתת החובות מהם וחלוקתם (בדרך כלל באופן שווה) בין בני הזוג.

בכל מקרה, כך או אחרת, משמצאתי, כפי שיפורט בהמשך, לעשות שימוש בגישה האקוויטבילית ולא לכלול את נכסי הקריירה במסת הנכסים לאיזון בסכום כזה או אחר (כפי גישת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שם), הרי שקביעת המומחה לעניין עודף נכסי הקריירה אינה כזה ראה וקדש, אלא שיש בה אך כדי להשפיע על האומדנא שמצאתי לערוך בעיניין איזון משאבי הצדדים באופן שייתן את התוצאה הצודקת והראויה בנסיבות העניין בעיקר לנוכח פערי ההישתכרות המשמעותיים מאד והיכולות של כל אחד מבני הזוג כיום, בעודם מצויים כבר בעשור הששי לחייהם, להישתכר בעתיד כמו גם לאור שיקולים אחרים שכפי שיפורטו.

...

לאור כל האמור לעיל מצאתי להעמיד את הכנסתו נטו של הנתבע על סך של 25,000 ₪ נטו לחודש לכל הפחות ועל כך יש להוסיף הטבות נוספות בעין בשווה ערך לסכומים נוספים לא מבוטלים אשר לאחר שמיעת הראיות מתרשמת אני כי הנתבע מקבלן מהחברה (חברת יחידים בבעלותו) בהתאם להחלטותיו הוא מעת לעת .

לאור כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את נסיבותיה של המשפחה שלפני, את זמני השהות ואת הכנסות הצדדים מכלל המקורות כמו גם את החלוקה הרכושית, מצאתי לקבוע כדלקמן:   האיש ישלם לידי האישה עבור מזונותיהם של הקטינים סך  של 1,600 בחודש לכל קטין.

סוף דבר  תביעת הנזיקין נדחית.

התובעת הגישה במסגרת תיק זה תביעה רכושית לאיזון משאבים, חלוקת רכוש, פצויי בגין מוניטין נכסי קריירה, הון אישי ופערי הישתכרות, מתן חשבונות וסעדים שונים עפ"י חוק יחסי ממון.

עוד מצאתי לציין ולהדגיש כי מרבית רואי החשבון שמגישים חוות דעת לביהמ"ש בסוגיית של איזון המשאבים, מגישים חוות דעת שהנם בגדר חוות דעת לאיזון משאבים ולא חוות דעת אקטוארית ולראייה כימעט בכל חוות הדעת שמוגשות ע"י המומחים שמתמנים בתיקי איזון המשאבים הנם חוות דעת לאיזון משאבים בין בני זוג והמומחים אף לא מכתירים את חוות הדעת כחוות דעת אקטוארית.

...

בטרם סיום החלטתי זו מצאתי להעיר ולהבהיר, בעיקר לתובעת, כי אין בהחלטתי זו, הדוחה את בקשתה, לפגוע בזכותה לטעון לטעויות ולפגמים שנפלו בחוות הדעת.

בשולי החלטתי זו, אולם לא בשולי חשיבותם של הדברים, אציין כי החלטת המינוי הינה החלטה סטנדרטית שניתנת בכל תיק שבו הצדדים מסכימים למנות מומחה לאיזון משאבים.

המזכירות תביא החלטתי זו בפני כבוד סגנית הנשיא השופטת אביבית נחמיאס.

ובהתייחס לטענת האישה לחלק בין ירושה עצמה לתמורתה - יופנה לע"א 686/85 מערבי נ' מערבי, פ"ד מ(2) 631 (1986), נקבע כי אפילו במקרה שנקנה נכס לאחר נישואין באמצעות מימון בלעדי של תמורת נכס אחר שנרכש לפני הנישואין (בנגוד למקרים בהם חלק מהמימון נעשה באמצעות כספים משותפים), בהיעדר הוכחה לכוונת שתוף בנכס, לא תחול חזקת השתוף: "ההלכה, כי חזקת השתוף, לא חלה על נכסים שרכש אחד מבני הזוג לפני נישואין וללא קשר עימם, אלא אם הוכחה כוונת שתוף בראיה פוזיטיבית של ממש, יפה גם לגבי נכסים שנרכשו במקומם מתוך כספים שאינם אלא תוצאה ממימוש זכויות שהיו קיימות בידי אחד מהצדדים לפני הנישואין". עוד ראה תלה"מ 39884-06-18 : "כאשר מדובר בדירת ירושה, הרי שעסקינן בנכס חצוני שלא חל עליו הסדר איזון המשאבים בחוק יחסי הממון, כל עוד לא הוכח אחרת ע"י התובעת. עניין זה קבוע בסעיף 5(א)(1) לחוק  יחסי ממון בין בני זוג, המחריג מכלל הנכסים בהם ייעשה איזון, נכסים שאחד מבני הזוג קיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.

הפסיקה האזרחית קבעה כללים ותנאים מתי וכיצד יעשה שימוש בסמכות לאיזון לא שיווני בגין פערי כושר הישתכרות.ראו בהקשר זה עמ"ש (חי') 31035-09-16 ש.ג נ' ד.ג [פורסם בנבו] מיום 20.4.17.

על מנת לעמוד על הפער, יהיה על בית המשפט לשקול בין היתר את השיקולים הבאים: פערי השכר במבחן אובייקטיבי ופשוט, ההכשרה המקצועית, כישוריו האישיים של בן הזוג, השפעתו וזיקתו של כושר ההישתכרות שנצבר לפני הנישואין לכושר ההישתכרות שנצבר בתוך תקופת הנישואין, כושר הישתכרות של בן-הזוג "שכיר" לעומת עצמאי במובן של הבטחון והאופק התעסוקתי, תוצאת איזון המשאבים החשבונאי, משמורת הילדים וחלוקת זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים , תשלומי מזונות, יכולת השקום של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושין ועוד.

...

. אינה נכס ישיר שירש הנתבע מאמו המנוחה, אולם שוכנעתי כי הדירה ב..

דעתנו כי החוק נתן לגורם השיפוטי שיקול דעת רחב בפסיקה זו. כבר מצאנו שופטים בבתי המשפט שחישבו כל אחד לפי דרכו, הבנתו והשקפתו.

וראה בענין זה פס"ד ביה"ד הרבני נתניה 824780:"לאור האמור, מאחר שהוראת החוק הפשוטה, התואמת גם את גישתו של המשפט העברי איננה מכירה במוניטין אישי כנכס לצורך עריכת איזון המשאבים – לפיכך תביעת התובעת נדחית." על נדון היוון הזכויות אם לשלמם כעת או במועד מימושן ראה לרה"ג מיכאל עמוס שליט"א בספר שורת הדין חי"ז עמ' שעב שמסיק:" מכל האמור עולה שיש לדחות את תביעת הבעל לחייב את האשה בתשלום מיידי של מחצית זכויותיה העתידיות". לאור האמור ביה"ד פוסק כי: ביה"ד דוחה את בקשתה של האשה לאיזון הדירה בנתיבות.

עיכוב פירוק השתוף בדירת המגורים יעשה במקרי הכרח, במשורה ובאיזון המתבקש בין זכותו הקניינית של בן הזוג, אל מול זכות הקטינים למדור ראוי.

משכנתא: כפי שאף נקבע בהחלטה מיום 21.6.18, תשלום המשכנתא הנו תשלום הוני, ולפיכך ובהיעדר מחלוקת כי נכס המקרקעין שייך לצדדים בחלקים שוים הרי שהסכום ששולם על ידי האיש עבור חלקה של האשה בחוב המשכנתא, יושב אליו בעת איזון המשאבים.

בצד זה ניתן למצוא אמירות לכאן ולכאן בפסיקות בתי המשפט הנוגעות לחיוב דמי שימוש בין בני זוג (ראו: עמ"ש 10884-03-16 מ. נ' מ. (21.07.17)).

עוד נקבע, כי נוכח פערי ההישתכרות בין הצדדים, האב ישלם 70 אחוז מהוצאות החינוך והרפואה החריגות והאם 30 אחוז מההוצאות (ראו החלטת כב' השופטת מירית פולוס מיום 23.6.20).

...

ואולם, להשלמת התמונה יצוין כי העובדה שהאישה מתגוררת בבית הצדדים עם הקטינים ללא תשלום דמי שימוש נלקחה בחשבון במסגרת החלטתי לעניין מזונות האישה והקטינים, כמפורט בהמשך.

עם זאת, ונוכח החלטתי לפירוק השיתוף בבית הצדדים, החל מהמועד שבו האישה תעזוב את בית הצדדים, וככל שתשכור דירה למגוריה ומגורי הקטינים או תרכוש דירה למגוריה, יישא האיש בתוספת תשלום עבור רכיב המדור בסך 50% מדמי השכירות או תשלום המשכנתא החודשי, וזאת עד לסכום מקסימלי של 2,000 ₪ לחודש (כאשר אף בקביעת סכום זה לקחתי בחשבון בין היתר, את פוטנציאל ההשתכרות של הצדדים ואת מגורי האישה בבית הצדדים במהלך ניהול ההליכים המשפטיים).

לסיכום, בנסיבות אלו החיוב במזונות יהא כדלקמן: האב יישא בתשלום מזונות הקטינה ק' בסך 1,900 ₪ לחודש, וזאת עד הגיעה לגיל 6.

על פי הפסיקה, אין הכרח בהוכחת ויתור או הקרבה מצד אחד מבני הזוג לשם פסיקת פיצוי בגין פערי כושר הישתכרות, היות שתכלית איזון המשאבים היא להביא את שני הצדדים למצב כלכלי דומה בסמוך למועד פירוק התא המשפחתי (עמ"ש (חי') 56634-06-20 פלוני נ' פלונית (15.2.2021); עמ"ש (חי') 64867-06-20 פלונית נ' אלמוני (11.5.2021); עמ"ש (חי') 31035-09-16 ש.ג נ' ד.ג (20.4.2017)); בעיניינו, ישנו פער ניכר בהכנסות הצדדים.

כפי שפורט לעיל, פיצוי בגין פערי הישתכרות נועד לצמצם את הפערים שבין בני הזוג.

...

לפניי ארבע תובענות שהגישו הצדדים, ושבהן אדון במאוחד: תלה"מ 66756-01-18 – תובענה למזונות אשה, מזונות קטינים ומדור שהגישה האשה (להלן – "תביעת המזונות") – עמ' 36-1 לפסק הדין; תלה"מ 63643-01-18 – תובענה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה שהגישה האשה (להלן – "תביעת הרכוש מטעם האשה") – עמ' 90-36 לפסק הדין; סוגיית מיסוי החברות – עמ' 73-65 לפסק הדין; תלה"מ 25932-06-20 – תובענה למתן פסק דין הצהרתי ואיזון משאבים שהגיש האיש שלפיו גם נכסים הרשומים על שם הנתבעת הם נכסים משותפים (להלן – "התביעה לשיתוף ספציפי"/"תביעת הרכוש מטעם האיש") – עמ' 99-90 לפסק הדין; תלה"מ 60346-12-22 – תובענה לדמי שימוש שהגיש האיש (להלן – "התביעה לדמי שימוש") עמ' 107-99 לפסק הדין; סוף דבר והוראות ביצוע – עמ' 111-107 לפסק הדין.

סוף דבר והוראות ביצוע עתה, משתמה המלאכה וניתנה הכרעה בכל התובענות שלפניי יש להתכנס ולהדרש לשם מתן הוראות כמפורט להלן: אשר לתביעת המזונות התובענה למזונות ולמדור אשה – נדחתה.

חברות ההזנק – מצאתי לאמץ את המלצות המומחה אשר לאופן חלוקת זכויות האיש בחברות ההזנק, ואני מורה על חלוקתן בעין, בחלקים שווים, בין הצדדים.

אשר לתובענה לשיתוף ספציפי תביעת האיש לשיתוף ספציפי נדחית, כקבוע בסעיף 394 לפסק הדין.