מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איומים על שוטרים – עבירה פלילית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים) קובע כך: "(א)  היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום המצאו.
זאת, שכן אף אם מדובר בעבירה פלילית של איומים, אין מדובר באיום על שלומו או ביטחונו של אדם, כאמור בסעיף 67(א) לחוק המעצרים.
...
הצגת שלוש גרסאות שונות לסיבת העיכוב מלמדת לא רק על חוסר מהימנותו של השוטר כליף אלא גם על כך שהחלטתו על עיכובה – בשל נגיעה בו – כאשר מתברר כי הסיבה לעיכוב הינה אחרת בתכלית מבחינתו, היתה נגועה בחוסר תום לב. השני: החלטה לעכב את התובעת מסיבה אישית, התגוננות מפני תלונה עתידית אפשרית נגדו ("לכן החלטתי שהיא מסכנת את המצב שלי בכך שהיא יכולה להעליל עלי; עמ' 19 לפרוטוקול ש' 12) – איננה מעשה בתום לב.
כך גם עמדו לעיני פסקי הדין שפורטו בענין גליק בכל הקשור לגובה הפיצוי במקרים שונים (פסקאות יג'-טו' לפסק הדין), אך גם דברי בית המשפט באותו מקרה כי "והרי אין לדבר סוף, כי אף את היום ניתן לחלק למספר השעות, מקום שאין המדובר בעיכוב שארכו יממה שלמה, ובהתחשב בעובדה שמדובר בעיכוב ולא במעצר מאחורי סורג ובריח, יימצא כי ישולם סכום כסף מזערי שאינו מצדיק הגשת התביעה מעיקרא. כפי שציין לעניין זה המשנה לנשיא מנחם אלון, "אין מידה ואין שיעור לערכה ולאורכה של חירות אדם" (בג"ץ 5304/92 פר"ח נ' שר המשפטים, פ"ד מז (4) 715, 765 (1993)), ולכן לעצם המעצר או העיכוב" (פיסקה יד').
סיכומו של דבר, נפסק כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כתב אישום מייחס למשיב עבירות היתחזות לאדם אחר במטרה להונות, נהיגה פוחזת של רכב, איומים (2 עבירות), תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו (2 עבירות), שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, נהיגה בזמן פסילה מטעם בימ"ש ואיסור שימוש ברכב ללא ביטוח.
העבירות (בהתאמה) בנגוד לסעיפים 441 רישא, 338(א)(1), 192 ו-273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], תשכ"ט-1969, סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 וסעיף 2(ב) לצוו בדבר ביטוח כלי רכב מנועיים (יהודה ושומרון) (מס' 215), תשכ"ח-1968.
כך למשל פקד שירה בוכריס ציינה כי המשיב הישתולל, בעט וקילל את השוטרים, כך מאשר רס"ר קנן אבשלומוב כי המשיב איים על השוטר אדגה בכך שיירה בו, וגם השוטר אדגה ציין מפורשות בדוח הפעולה כי המשיב ירק בפניו והשמיע איום לפיו הוא מגיע ממשפחת מערוף, וכי לדבריו, מדובר במשפחה שהחברים בה מבצעים ירי על שוטרים.
...
כידוע, בחינה של עילת המעצר מביאה במקרים מסוימים למסקנה כי העצור לא עובר את השלב הראשון במבחן הדו-שלבי של בחינת חלופת מעצר.
במצב דברים זה, סבורני כי המשיב לא צולח את המבחן הראשון במבחן הדו-שלבי, ומשכך, לא מצאתי צורך להעמיס על שירות המבחן בחינת עניינו, היות ולא ניתן לתת בו אמון בסיסי ונראה כי שום חלופה לא תיתן מענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב לציבור.
סוף דבר מורה על מעצר המשיב עד לתום ההליכים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

בעוד הכלב מסתכל לעבר השוטרים וחושף את שיניו, איים הנאשם על השוטר באומרו: "עכשיו אתה גבר בוא נראה אותך". בהמשך לכך, הנאשם התבקש להחליף בגדים, וכשהשוטר ניכנס איתו למקלחת דחף אותו הנאשם ואמר לו "תצא מפה". בהמשך הנאשם צעק ואיים על השוטר בפגיעה בו ובאישתו באומרו: "י'בן זונה שרמוטה שכמוך, אל תידאג אותך ואת אשתך אני אזיין, אתה כבר פעם אחת התעסקת איתי ושילמת על זה". בהמשך הנאשם קלל את השוטרת באומרו: "הזונה הזו כנראה לא קיבלה זין בחג בגלל זה היא מתנהגת כך" ועשה לעברה אצבע משולשת.
איום באמצעות הכלב הנאשם מואשם בעבירת איומים אחת, אף שבכתב האישום מתוארים שלושה עניינים נפרדים: סימון הנאשם לכלב בדירה שיתקוף את השוטרים, תוך שהכלב חושף את שיניו ובמקביל הנאשם אומר לשוטר ****: "גבר בוא נראה אותך" (פסקה 4).
ההתרשמות הכוללת היא, שהקללות והגידופים כלפי השוטרים (לאחר שלא נקבע כממצא כי המלל בפסקות 4, 6, 7, 8 אכן נאמר), הגם שיש לגנותם, לא מקימים במקרה זה ארוע פלילי המצדיק הרשעה בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
...
בנסיבות האמורות לעיל, ובנוסף גם בשים לב לקביעותיי שנוסחו באופן מתון בנוגע לאמינות עדויות הורי הנאשם בפניי, לא מצאתי לנכון גם להידרש לפרטי הודעות הנאשם ואביו במסגרת תיק המח"ש. בכל הנוגע למשמעות המשפטית של תקיפת החלטת מח"ש בתקיפה עקיפה בהליך שבפניי כבר ניתנה החלטתי המפורטת בחודש נובמבר.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
ואולם בסופו של דבר המסקנה המתחייבת לאור ההתרשמות הכוללת וכן בשים לב לעמימות שנותרה בתום פרשת התביעה בנוגע לפרטי האירוע היא, שמדובר באירוע שאיננו פלילי באופיו ושיכול היה להימנע כליל בהפעלת יתר שיקול דעת מצד השוטר ****, שניהל את האירוע.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אז החל הנאשם לידפוק על מכסה המנוע של הניידת ואיים על השוטרים באומרו: "מי אתם בכלל, אנחנו נראה לכם מה יקרה". השוטרים ביקשו מן הנאשם לעזוב את המקום ואולם הוא איים שוב ואמר: "אני אזיין אתכם". משביקשו השוטרים לעצור את הנאשם, נימלט מן המקום.
הוא ביקש להתגייס לצבא, אך בשל עבירות פליליות שיוחסו לו (התיק ניסגר) לא גויס לשירות.
שירות המבחן יפקח על ביצוע השל"ץ והנאשם הוזהר מפני השלכות הפרת הצוו, לרבות אפשרות גזירת דינו מחדש והטלת כל עונש אחר; חודשיים מאסר שלא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות, לרבות איומים, וכן כל עבירה כלפי שוטרים, מתוך שנתיים מהיום; קנס בסך 500 ₪ או 2 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם.
...
התיק הסתיים בסופו של דבר בעונש של של"ץ, מאסר על-תנאי קנס פיצוי.
מתחם הענישה – נוכח כל האמור, יש לקבוע מתחם ענישה שבין של"ץ ומאסר מותנה ועד 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בסיכומיו, צימצם ב"כ התובעים את התביעה בנוגע לפירסום זה לאמירה לפיה "איתי בר נביא ניסה להעלים ראיות וזרק את גופת החתולה לכביש כדי שיחשבו שהיא נדרסה". אמירה זו, המייחסת לאיתי, שהוא שוטר, עבירות פליליות, בדבר ניסיון להעלים ראיות ולביים דריסה של החתולה, מהוה לשון הרע.
אמירות לשון הרע במכתב הנוגעות לאיתי צוטטו, כדלקמן: "מכתב פנייתי למפכ"ל המישטרה, הצגתי תופעות חמורות, שמתרחשות במחוז חוף של משטרת ישראל ואת העובדה שחיי וחיי משפחתי נתונים בסכנה, משום ששוטר אלים ופורע חוק, איתי בר נביא, מאיים עלינו, תוקף אותנו ונעזר בחבריו למחוז בכדי לא להחקר". ובהמשך: אני ומשפחתי נתונים בסכנת חיים כל העת בגלל שוטר עבריין שמסיבות מובנות מסתיר את זהותו כשוטר אך מנצל את תפקידו וקשריו ומשתולל ומאיים על חיינו.
...
לא הוכח מי החל בעימות, אולם שוכנעתי, כי בעת ששהו בקומת המחסנים החל ביניהן עימות מילולי שכלל גידופים משני הצדדים.
סיכום לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 (איתי) סך של 4,500 ₪, לתובעת מס' 2 (רעיה) סך של 750 ₪ ולתובעת מס' 3 (ימית) סך של 12,000 ₪ ובסה"כ - 17,250 ₪.
בנסיבות העניין, תשלם הנתבעת לתובעים מחצית מאגרת המשפט (1,865 ₪) ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו