מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

איומים על עורך דין בעקבות תיק הוצל"פ

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

טענות התובעת התובעת הנה משרד עורכי דין המטפל, בין היתר, בתיקי הוצאה לפועל.
בשלב זה, החל הנתבע לאיים על התובעת בהגשת תביעות ובנקיטת הליכים משפטיים כנגדה ומידי יום שיגר התראות מטעמו (נספחים 11 א'-ד' לכתב התביעה).
...
יצוין כי בתצהיר עדותו הראשית, טוען הנתבע כי על התובעת לשלם לו סכום נוסף של 383.50 ₪, עבור מעקב שהוא ביצע לבקשתה אחר החייב אבו בנדורה במועד בו התקיים הדיון בחקירת יכולת של החייב, אלא שהנתבע לא הגיש תביעה נגד התובעת בקשר לסכום זה ואף לא ביקש לתקן את סכום התביעה השטרית ומשכך, דין טענה זו להידחות על הסף.
הדבר עולה במפורש גם מדו"ח החקירה של הנתבע המתייחס לחייב אבו בנדורה (נספח 3 לכתב התביעה), שם צוין בפרק המבוא: "לבקשתכם פעלנו בחקירה לבדיקת טענת הנדון בפרוטוקול מיום 9.4.13 בתיק איחוד ... בלשכת ההוצאה לפועל נצרת בפני הרשם ראמי נאסר". טענות התובעת החורגות מטענותיה בכתב התביעה ומן האמור לעיל ומבקשות להרחיב את גדר החקירה אותה היה על הנתבע לבצע עבורה, דינן להידחות.
מעבר לאמור לעיל, הטענה לפרסום לשון הרע נטענת ביחס לעו"ד מאיר מלכא, שכלל לא צורף כתובע בתביעה זו. משכך, דין התביעה להידחות גם ביחס לעילה זו. סיכום על יסוד האמור לעיל, הריני מורה כדלקמן: התביעה שהגישה התובעת נגד הנתבע (תא"מ 12372-10-13), נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לאחר שקבלה את הודעת התפטרותו של הנתבע, השיבה התובעת בהודעת דוא"ל מפורטת בתאריך 18.10.15 ודרשה מהנתבע למלא את ההסכם ביניהם, אולם הנתבע סרב לכך, ואף פתח תיק הוצל"פ כנגד התובעת בגין ארבעת ההמחאות שנותרו בידיו בגין יתרת שכר טירחתו.
נטען כי הנתבע, אשר בעקבות הפגישה המשותפת עם מר דגן היה "מזועזע" - הן מהדרישות של התובעת והן מאיומיו הנטענים של מר דגן - הגיש שאילתה ללישכת עורכי הדין במסגרתה ביקש לברר כיצד עליו לנהוג במצב הדברים שנוצר, ואף דיווח למשטרת ישראל בהתאם לחוק והתריע אודות איומים בנשק של מר דגן, תוך שמירה על חיסיון עו"ד לקוח (בנגוד לטענת התובעת כי הגיש תלונה למישטרה על מר דגן).
אין מדובר ביחסים חוזיים רגילים, אלא כאלה הכוללים יחסי אמון מיוחדים, כאשר בין החובות המוטלות על עורך הדין הנה חובת עריכת הסכם שכר טירחה בלשון ברורה ומסודרת (ע"א 9282/02, יכין דקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח(5) 20 [2004]).
הנתבע העיד כי הנו בעל ותק של יותר מ- 14 שנים במקצוע עריכת הדין, תחילה כפרקליט צבאי במחלקה הבינלאומית, ולאחר מכן כעצמאי אשר לוקח מספר תיקים מצומצם בשנה ועוסק בתחום הגישור בדיני מישפחה ובתחומים רבים ומגוונים נוספים, ומשמש נציג לישכת עורכי הדין בועדה בכנסת העוסקת בזכויות נשים (עמ' 40).
טענות הרשלנות בנוגע לייצוג בבית הדין הרבני באשר לייצוג בבית הדין הרבני, טענה התובעת, בין היתר, כי הנתבע: פעל בנגוד לדין בשל אי ידיעתו אותו במקרים רבים; הפגין חוסר בקיאות וידע מקצועי בטיפול בתיק והנחה אותה לא לעשות דבר ורק להמתין להחלטה של בית הדין הרבני; ולא הגיש עבורה שלל בקשות למרות שהיו כלולות בהסכם שכר הטירחה, לרבות בקשה להרחקת הבעל ובקשה למתן מזונות.
...
מצאתי כי הנתבע עשה כל שביכולתו על מנת לייצג את האינטרסים של התובעת נאמנה, תוך שמירה על יחסי האמון בהם הוא חב, ודין טענות התובעת בעניין קיומה של רשלנות מקצועית - להידחות.
בהקשר זה, ר' והשוו דברי בית המשפט העליון במסגרת רע"א 4253/14, יוגב חלפון, עו"ד נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ [29.12.2014]: "לבסוף, לא אוכל לסיים החלטתי זו בלא התייחסות ללשון הבוטה והמשתלחת שבה נוקט המבקש בכתבי הטענות מטעמו." ראוי היה כי התובעת ובא כוחה ידעו לרסן את הדברים הנכתבים, שחור על גבי לבן, בנוגע לנתבע, גם אם סבורים הם כי אמת בדבריהם.
סוף דבר התביעה נדחית, בחלקה הארי, ומתקבלת באשר להשבת מחצית שכר הטרחה שגבה הנתבע בגין הטיפול בתביעת הנזיקין, קרי סך של 20,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

טוען המבקש, שעקב תיק ההוצאה לפועל שניפתח כנגדו, ולרבות הגבלות המוטלות עליו, וחוסר יכולתו לנהל חיים נורמליים, נפגעה בריאותו, והוא מציין, שבאוקטובר 2018 עבר ניתוח כריתת כיס מרה ומאז הוא מאושפז מדי חודשיים לטפול רפואי.
עוד נטען מטעם המשיב, כי טענותיו של המבקש לסחיטה ואיומים, ארעו, לגירסתו בעת מסירת ההמחאה נשוא תיק ההוצאה לפועל בשנת 2011, משמע לפני 8 שנים (כעולה מסעיף 62 של בקשת רשות העירעור), ולפיכך חלה היתיישנות על טענות אלה.
אני מחייב את המבקש לשלם למשיב שכר טירחת עורך דין בגין הליך זה בסכום כולל של 4,000 ₪ (כולל מע"מ).
...
על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.
אני מחייב את המבקש לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בגין הליך זה בסכום כולל של 4,000 ₪ (כולל מע"מ).
אני מורה למזכירות בית המשפט להעביר לידי ב"כ המשיב, עו"ד גב' מיטל תורג'מן-כהן, עבור המשיב, את הסכום הנ"ל של 4,000 ₪ מתוך הפיקדון שהפקיד המבקש בבית משפט זה. יתרת הפיקדון, ככל שתישאר כזו, תוחזר על ידי מזכירות בית המשפט לידי ב"כ המבקש, עו"ד אהוד כספי, עבור המבקש (ככל שלא הוטל עליו עיקול).

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2021 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

אשר לנתבע מס' 3 – כפי שציינתי בהחלטתי, שמעתי מפי התובע כי ניתן צו במסגרת תיק פש"ר כנגד נתבע זה ועל כן יצאתי מנקודת הנחה כי ההליכים נגדו עוכבו על ידי בית המשפט המחוזי ומשכך ההליכים כנגד הנתבע מס' 3 עוכבו בתיק זה. עוד יצוין, כי התובע בתיק זה בחר לנהל את התיק בעצמו ושלא להיות מיוצג על ידי עורך דין, למרות המלצת בית המשפט, שניתנה הן בדיון שהתקיים לפני ביום 29.06.20 (ראו עמוד 4 שורות 11-12 לפרוטוקול) והן בדיון שהתקיים לפני ביום 22.11.20 (ראו עמוד 9 שורות 1-3 לפרוטוקול).
משכך, ביום 20.12.02, שלח התובע למנוח דרישה לפינוי המושכר ולסילוק החוב, אך הלה איים על התובע כי ימשיך להתגורר במושכר מבלי לשלם לו דמי שכירות ולאחר מכן "יביא בולדוזר ויפרק לו את הבית". התובע טוען כי לאחר ששכנים סיפרו לו שהמנוח מקושר לגורמים עבריינים, הוא פנה למישטרה ביום 04.04.03 והגיש תלונה על איומים מצד המנוח אך לצערו המישטרה סירבה להתערב בסכסוך בין השניים.
הסכם השכירות נחתם ביום 02.06.02, כאשר אף לטענת התובע כבר השיק השני בגין דמי השכירות לחודש אוגוסט 2002 לא נפרע על ידי הנתבעת והמנוח, ואילו תיק ההוצל"פ ניפתח בחודש דצמבר 2010 (דהיינו למעלה מ-8 שנים לאחר מכן) והליכי הגבייה ננקטו לראשונה רק בחודש פברואר 2020 עם הטלת עיקול על חשבונה של הנתבעת (דהיינו כ-18 שנים לאחר המועד שבו הנתבעת והמנוח לא עמדו לכאורה, בפעם הראשונה, בהתחייבויותיהם כלפי התובע).
...
לאור המקובץ לעיל, אף אם התביעה לא הייתה מתיישנת, שוכנעתי כי סכום השטר שנחתם להבטחת התחייבויות הנתבעת והמנוח לפי הסכם השכירות (50,000 ₪) אינו תואם את סכום חובם של השניים (12,500 ₪ קרן).
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
כפועל יוצא מכך, אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ מס' 12-12490-10-4 בלשכת ההוצל"פ בחדרה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בהקשר זה קבעתי בהחלטתי ממועד הדיון ביום 8.9.22 כדלקמן: "ענייננו בראיה חדשה שהוגשה על ידי הנתבעת במסגרת הליך העירעור על פסק הדין שניתן על ידי. במסגרת העירעור ובהסכמת הצדדים ובאי כוחם סוכם כי הצדדים יחזרו אל בית המשפט קמא לצורך שמיעת הראיה החדשה, היא תצהירו של מר עוז גולן, כאשר המשיב יהיה רשאי להביא ראיות לסתור. התצהיר אכן הוגש על ידי הנתבעת, ואכן נאמר בו במפורש כי הוא תצהיר מטעם הנתבעת. בנסיבות העניין, ענייננו אכן, בתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת ולכן דינו כתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת על כל המשמעויות הנובעות מכך ובכלל זה ביחס לכללי החקירה, החקירה הנגדית, ומניעת חקירה ראשית. משכך, אני מורה על ביצוע של חקירה נגדית כעת, כאשר במסגרת החקירה החוזרת יתאפשר לבאי כוח הנתבעת לשאול שאלות הנובעות מהחקירה הנגדית, אבל מצד שאני אני לא אדקדק בכך." (עמ' 48, ש' 13-21).
גולן ממשיך ומאיים על התובע בניהול הליכים משפטיים נגדו בגין יתרת התמורה כלפיו וכלפי עו"ד ארנפלד, כל זאת, תוך העברה של הודעה הנחזית להיות הודעתו של עו"ד ארנפלד (כאשר לא ברור האם מדובר אכן בהודעה מטעמו של עו"ד ארנפלד עצמו) המאיימת בניהול הליכים משפטיים נגד התובע, ותוך אזכור כי גולן ערב להתחייבויות התובע כלפי עו"ד ארנפלד.
וכאן עולה וצפה השאלה: ומה גרם כעת לגולן לשנות את טעמו? אין זאת, אלא שהכסף סינוורו! לקראת סוף עדותו בחקירה החוזרת מרחיב גולן שוב את היריעה וטוען כי עו"ד ארנפלד סגר את תיק ההוצל"פ כנגד התובע (כטענת התובע עצמו), נוכח איומים של עורכי דין על עו"ד ארנפלד (ר' למשל, עמ' 140, ש' 1-6).
...
] [2: https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99#.Y12fY7BBTIU] סוף דבר לאחר שמיעתו של גולן נחה דעתי כי אין מקום לקבל את גרסתו.
משכך, אני מורה על פסיקת הוצאות כדלקמן: הנתבעת תישא בשכר טרחת עו"ד של התובע בסך של 17,500 ₪, וכן בהוצאות התובע בגין התייצבותו לדיונים ויתר הוצאותיו המשפטיות, ובכלל זה, אלו שנגרמו בשל ניהול ההליך ע"י הנתבעת תוך שימוש לרעה בהליכי משפט בניגוד להוראות תקנות 3(ב) ו-4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ובהתאם לתקנה 151(ג) לתקנות, בסך של 7,500 ₪.
הפקדון בסך של 1,200 ₪, שהופקד ע"י התובע לשם הבטחת שכרו של עו"ד ארנפלד, שבסופו של דבר לא הגיע להעיד לפניי, יוחזר לידי התובע באמצעות ב"כ. לעניין עדות השקר של גולן והסחיטה שהפעיל כלפי התובע - אם גרסת התובע נכונה, כפי שקבעתי לצורך הכרעה בתיק דנן, הרי שגולן שיקר במצח נחושה לאורך התצהיר שהוגש מטעמו ועדותו במסגרת ההליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו