איומים על מתלוננת בעקבות שיחה עם ארוסתו

בסיום השוד איים המשיב על המתלוננים שלא יצאו מהרכב, שלא יתקשרו לאף אחד ודרש מהמתלונן שייתן לו את המפתחות של הרכב כדי שלא יוכלו לרדוף אחריהם, והמתלונן בפחדו נתן לו את מפתחות הרכב.

בשיחה נשמע המשיב אומר שיש בלגן, המישטרה עצרה את האחיין שלו בשל פלאפון גנוב, ההם התלוננו, הוא הכניס משהו לפלפון וכך הגיעה המישטרה, הוא זרק את הפלאפונים להם קורא בשיחה בקוד שני שקלים; המשיב מאשר שזהו קולו בהקלטה וטוען ששוחח עם קונה פוטנציאלי של הפלאפונים והודיע לו שהעסקה תבוטל בשל הבלגן עם המישטרה.

ככל הנראה הביקור במקום היה הכנה לקראת השוד במטרה ללמוד פרטים על המתלוננים או רכבם; הודעת מאי דוברוסקין, ארוסתו של אליהו חביב, ממנה עולה שראתה את המשיב מכניס את כרטים הסים של אליהו לנייד שלו וכן שאל אותה איפה אפשר למכור פלפונים בטבריה; ממחקר תיקשורת של המשיב עולה כי בתאריך 5.3.15 שעה 11.49 הכניס את כרטיס הסים שלו לברזל אחר שלא מוכר שלא פעל ולכן במחקר מופיע מספר 0000000.

על כן, נטען כי המבקשת סבורה שאין בכך די כדי להביא להגשת כתב אישום ולכן השיחה אינה מפלילה או מהוה ראיה בעוצמה מספיקה להביא להרשעתו או מעצרו עד תום ההליכים.

...

על כן, לאור המפורט לעיל, סבורני כי יש מקום לבחון אפשרות שחרורו של המשיב למעצר בית בתנאים מגבילים ובפיקוח מפקחים.

אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המשיב עד ליום 30/4/15.

אני מורה לבטל את הדיון שנקבע למחר, 2/4/15, לצורך שימוע החלטה ולבט אל זימונו של המשיב למועד זה. ככל שיקדים שירות המבחן בהכנת התסקיר ניתן יהיה לבקש להקדים את הדיון.

מעובדת כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 30/07/17, בשעה 20:00 או בסמוך לכך, יצא הנאשם מהרכב בו ישב יחד עם ארוסתו, הגב' עדי שוקרון (להלן: "המתלוננת"), לאחר שזו יצאה ממנו, תפס בידה ואמר לה: "שאלוהים ישלם לך על כל מה שאת עושה לי". בהמשך, משנכנסה המתלוננת לרכב עם 3 אחרים, ניגש הנאשם לרכב ואיים על הנהג בכך שאמר לו: "אם תיקח אותה אני אזיין אותך". נוסף על המתואר, החל מיום 30/07/17 בשעה 22:11 ועד ליום 31/07/17 בשעה 17:25 או בסמוך לכך, איים הנאשם על המתלוננת במסרונים בכך שכתב לה: "עבר שעה 8 לא קבלתי כלום תשמרי על עצמך ובמיוחד תהיי זהירה אם אחד הידידים שלך צפי פגיעה", "מאחל לך מוות אני לא סולח ולא יסלח לך בחיים שלי, עוד תצטערי על הכל אני מבטיח לך", "את זבל בחיים שלך לא יהיה לך כלום אני מבטיח לך את עוד תבכי דמעות דם", "היום זה הסוף שלך אם אין ת'כסף הבנת יא כלבה מסריחה", "עוד תשלמי ביוקר כל מה שעושים את תמיד תחרבני מהיום אנחנו נראה מי יבכה בסופו של דבר". הסדר הטיעון במועד הדיון אשר היתקיים ביום 14/05/18, בו הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, עתרו הצדדים לשליחת הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן.

הנאשם שיתף כי על אף שהמתלוננת והוא היו עתידים להנשא, לאור היתנהגות המתלוננת ובשל מעשי העבירה – ניתק את הקשר הזוגי לאחר תקופה.

בשיחה עם המתלוננת שתפה כי אכן השניים בוחנים את אפשרות חזרתם לקשר זוגי, טענה כי לא חוששת מהנאשם, וכי סבורה ששינה היתנהגותו ולכן אין רלוואנטיות לקיום שיחה בנושא זה כיום.

...

מעובדת כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 30/07/17, בשעה 20:00 או בסמוך לכך, יצא הנאשם מהרכב בו ישב יחד עם ארוסתו, הגב' עדי שוקרון (להלן: "המתלוננת"), לאחר שזו יצאה ממנו, תפס בידה ואמר לה: "שאלוהים ישלם לך על כל מה שאת עושה לי". בהמשך, משנכנסה המתלוננת לרכב עם 3 אחרים, ניגש הנאשם לרכב ואיים על הנהג בכך שאמר לו: "אם תיקח אותה אני אזיין אותך". נוסף על המתואר, החל מיום 30/07/17 בשעה 22:11 ועד ליום 31/07/17 בשעה 17:25 או בסמוך לכך, איים הנאשם על המתלוננת במסרונים בכך שכתב לה: "עבר שעה 8 לא קיבלתי כלום תשמרי על עצמך ובמיוחד תהיי זהירה אם אחד הידידים שלך צפי פגיעה", "מאחל לך מוות אני לא סולח ולא יסלח לך בחיים שלי, עוד תצטערי על הכל אני מבטיח לך", "את זבל בחיים שלך לא יהיה לך כלום אני מבטיח לך את עוד תבכי דמעות דם", "היום זה הסוף שלך אם אין ת'כסף הבנת יא כלבה מסריחה", "עוד תשלמי ביוקר כל מה שעושים את תמיד תחרבני מהיום אנחנו נראה מי יבכה בסופו של דבר". הסדר הטיעון במועד הדיון אשר התקיים ביום 14/05/18, בו הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, עתרו הצדדים לשליחת הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן.

זאת לאור השיקולים הרבים לחומרה בעניינו של נאשם זה שהובילו אותי למסקנה שיש להטיל ענישה ברף הבינוני של הנאשם וכן אי התאמת הנאשם לעבודות השירות שלא נובעת ממצב רפואי אלא בשל התנהלותו וגישתו כיום.

לאור הפגיעה הצפויה בעסקו של הנאשם והעובדה כי לא נגרם נזק פיזי למתלוננת וזו נמצאת כיום בקשר זוגי עמו ואף טענה כי מעוניינת בביטול ההליך – שוכנעתי שלא להטיל רכיב כלכלי ממשי בשלב זה ולהסתפק בחתימה על התחייבות בלבד.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 91 ימי מאסר בפועל.

לטענתו, על רקע ניהול ההליך ארוסתו נפרדה ממנו.

באשר לבצוע העבירות עליהן נותן את הדין– הנאשם לא הודה בבצוע המעשים, טען כי באותו יום סירב לקחת את המתלונן מאחר וגילה כי אין לו אישור שהייה בארץ, וכאשר הגיע לעבודה – זה החל לנהוג כלפיו באלימות מילולית ופיזית, אשר גרמה לו לעזוב את העבודה ולחזור לביתו.

בעיניין זה אעיר כי מרבית גירסתו של הנאשם לשירות המבחן היא גרסה שעלתה רק בשיח עם שירות המבחן ואיננה עולה בקנה אחד עם קביעות בית המשפט במסגרת הכרעת הדין.

כמו כן, הגם שהעבירות בוצעו בצוותא חדא, כעולה מקביעות הכרעתי דין, אשקול את חלקו הדומינאנטי של הנאשם בבצוע העבירות, שבא לידי ביטוי בעובדה כי הרקע לארוע הוא סיכסוך שנוצר בינו לבין המתלונן על דבר של מה בכך, היות הארוע מימוש איומו של הנאשם, וכן בשים לב למעשיו במהלך הארוע – שימוש בקרש העץ לצורך הכאת המתלונן בגופו ובראשו, תוך רדיפה אחרי המתלונן בעת שניסה להמלט מתוקפיו ואמירת דברי האיום הנוספים אף במהלך התקיפה.

...

לאור האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין מעשיו של הנאשם נע בין 20-40 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר, לאחר ששקלתי מלוא השיקולים, בשים לב להיעדר עבר פלילי אך גם בהיעדר כל הליך שיקומי או עדות לכך שהנאשם נטל אחריות על מעשיו - באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על הנאשם ענישה בחלקו הנמוך של המתחם אם כי לא בתחתיתו.

סוף דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

למחרת בבוקר, לאחר שהנאשמים הותירו את המתלונן כפות ברכב למשך הלילה, התקשר המתלונן, לדרישת הנאשמים, לארוסתו וביקש ממנה לגייס כסף לצורך שחרורו.

במהלך שיחת הטלפון, נטל נאשם 1 את המכשיר ודרש מהארוסה להעביר לנאשמים סכומי כסף בתמורה לשחרורו.

הוא שלל תכנון מוקדם ומסר כי לא התכוון לאיים על ארוסתו של המתלונן אלא אך להשתמש בה כגורם לחץ בכדי שזה ישיב לו את כספו אותו שילם על מנת שיסייע בידו להשיג רישיון נהיגה.

...

לאחר ששקלתי את הדברים ולקחתי בחשבון את הנסיבות לקולא הנוגעות לנאשם 2, ובהן העובדה כי אין לחובתו הרשעות קודמות, כי הוא פעל בצילו של הנאשם 1 ומתוך רצון לסייע לו ובהיתחשב בכל יתר הנסיבות אותן הזכרתי, כולל הקשיים הראייתיים, החלטתי ליטות עימו חסד.

בהתאם לכך סבור אני, כי מותר לקבל את עתירת ההגנה ולהסתפק בחיובו במאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

הענישה על בסיס הדברים שפירטתי, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על נאשם 1 1.

בארוע הראשון, תקף הנאשם את ארוסתו בכך שסטר לה בלחי, משך בשערה ונשך אותה בלחי ובגב; בארוע השני, דחף את ארוסתו, הפילה למיטה ונתן לה אגרוף באוזן ימין אשר גרמה לדימום.

הנאשם הפר את ההוראה החוקית בכך ששוחח עם המתלוננת ושיכנע אותה לגשת לתחנת המישטרה ולבטל את תלונתה.

הנאשם הורשע באיומים כלפי בת זוגו לשעבר ובן זוגה הנוכחי בכך שבמהלך שיחה טלפונית עם המתלוננת כאשר אימה ובן זוגה הנוכחי היו "חלק מהשיחה" איים על המתלוננת בכך שאמר לה שידקור אותה ואת בן זוגה ויותיר אותם נכים.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 י"ג), ולאחר שקלול מכלול הנסיבות והשיקולים במקרה זה, אני סבורה שמתחם העונש ההולם את המעשה נע בין 4 חודשי מאסר, אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים - סיכום לאחר שנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הגעתי למסקנה שיש למקם את הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו ולגזור על הנאשם עונש של 7 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי לנפגע העבירה.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בן שבעה חודשים, שיכול ויבוצעו בעבודות שירות ככל שהנאשם יימצא מתאים לכך.