על פי המפורט בכתב האישום ימים אחדים לאחר רצח שאירע במועדון "בר נוער" בתל אביב, שלח המערער שתי הודעות לפורום "גאוה" באתר האינטרנטי "תפוז" וכינה עצמו "הנוקם בחוסם". בהודעות אלה איים בפגיעה שלא כדין בגופם או בחירותם של אנשים המשתייכים לקהילה ההומוסקסואלית, במילים אלה: "היו מוכנים זה קרוב ביותר, לא תגידו לא ידענו", וכן "הומואים, הפעם משהו יותר גדול בקרוב".
ב"כ המערער הודה בעובדות המפורטות בכתב האישום ואולם טען כי עובדות אלה אינן מהוות עבירה מן הבחינה המשפטית.
עוד טוען הוא כי ההודעה לא נשלחה לאדם מסוים אלא לגוף אמורפי של אנשים המשתייכים לקהילה ההומוסקסואלית ולפיכך אינה יכולה להוות איום כלפי אדם כנדרש להבנתו בהוראת סעיף 192 הנ"ל.
אכן חופש הביטוי הוא ערך יסוד בחברה דמוקרטית אולם ככל הערכים אין המדובר בערך מוחלט והוא טעון איזון עם ערכים מתחרים.
...
נוכח כל אלה, דין הערעור על ההרשעה להידחות.
ככלל, אנו סבורים כי במצב דברים רגיל יש להרשיע אדם המבצע מעשה כזה, ולא ניתן להסתפק בעצם הקביעה שביצע את המעשה.
נוכח כל אלה, החלטנו לקבל את הערעור על גזר הדין, לבטל את ההרשעה ולקבוע תחת זאת כי המערער ביצע את העבירה נשוא כתב האישום.
