איומים לחתום על מסמכים משפטיים

אילו נערכה לו בדיקת הערכה קוגניטיבית ושיפוט, כמומלץ על פי חוק טרם חתימה על מיסמך משפטי בגיל המבוגר, סביר להניח שהוא לא היה עומד במבחן, הואיל וקיים תעוד בירידה בתובנה כבר משנת 2014 (מיסמך מס' 2).

מבחינה ראייתית, המנוח מתבסס על כך שהמנוח סיפר לו לפני פטירתו כי העביר את הדירה על שמה של הנתבעת כיוון שדורין ורפאל איימו עליו שיחדלו לבקרו ולטפל בו אם לא יעביר את הדירה לנתבעת.

...

יישומם של המבחנים אינו מוביל למסקנה כי התקיימה תלות מקיפה של המנוח בהוריה של הנתבעת, תלות שניתן באופן סביר להניח שהיא שוללת את רצונו החופשי של המנוח מבחן העצמאות – האם בתקופה הרלוונטית היה המנוח עצמאי מן הבחינה הפיזית ומהבחינה השכלית-הכרתית ועד כמה.

סוף דבר – התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת סך של 15,000 ₪ בעבור הוצאות משפט ושכ"ט. ניתן היום, י' שבט תשפ"ב, 12 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

ביום 27/3/18 הגישה המומחית את חוות דעתה לתיק ביהמ"ש. המומחית בחוות דעתה פירטה את השכלתה, מקום עבודתה, המסמכים הרפואים אשר עמדו לרשותה, סקרה את הספרות המשפטית, התייחסה לשיחה שניהלה עם התובעת בעת שביקרה את המנוח בביתו לקראת הכנת חוות הדעת ובמסקנותיה קבעה כדלקמן: "לאור כל האמור לעיל, לדעתי המקצועית במועדי החתימה על

לעניין טענת התובעת כי המנוח חתם על ביטול הסכם המתנה, טוענת הנתבעת, כי זה נעשה רק לאחר איומים, חרמות, התנכלויות, הצקות וניצול חולשתו ומצוקתו של המנוח ע"י התובעת וילדיה, ואין למסמכים עליהם חתם המנוח כל תוקף בכלל, ובודאי לא לגבי הנתבעת.

...

הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו, כי טענת התובעת כי המנוח לא היה כשיר בעת חתימת הסכם המתנה היא טענה סותרת לטענות עובדתיות קודמות שהעלו במסגרת ההליך שהיה בין בעלי הדין במסגרת התביעה לפס"ד ההצהרתי שהגישה התובעת, ואשר במסגרתה הגיעו הצדדים להסכם אשר קיבל תוקף של פס"ד. ביהמ"ש בהחלטתו מיום 8/12/17 נעתר לבקשת התובעת והתיר לה לתקן את כתב התביעה וכן נעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה לצורך בדיקת מצבו של המנוח בעת החתימה על הסכם המתנה.

אני מורה על דחיית תביעת הפינוי כנגד הנתבעת.

אני מקבל את תביעת הפינוי כנגד הנתבע.

אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

אשר על כן, ניתן לקבוע כי לגישת התובע, הנתבע מעולם לא איים עליו או הפעיל עליו לחץ כלשהוא, בעוצמה כזו שלא יכול היה לברוח מפניו בנסיבות העניין, למען יחתום על ייפוי הכוח – בנגוד לרצונו האמתי (השוו ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פסק דינו של השופט חשין, פס' 4 לפסק דינו .

משעה שנקבע כי התובע חפץ מרצונו החופשי ועל דעתו המלאה, להקנות לנתבע את ביתו ללא תמורה עת חתם על ייפוי הכוח, ובשים לב לחזקת ההסכמה מצד המקבל, יש לידון בשאלת מעמדו המשפטי של המסמך: בעוד שהנתבע טוען שהמדובר במתנה שהושלמה (ועל כן: אין התובע רשאי לחזור בו ממנה), טוען התובע כי מדובר בצוואה, בהתחייבות לתת מתנה או במתנה לאחר מיתה.

...

( עד עמ' 31 , שורה במצב דברים זה, אין מנוס מהקביעה לפיה הטענות לפיהן הנתבע נהג באופן מחפיר כלפי אחיו או אביו התובע דינן להידחות.

לסיכום – עסקינן בתביעה לביטול ייפוי כוח בלתי חוזר החתום ע"י התובע, במסגרתו העביר מרצונו ובגמירות דעת מלאה, במתנה את זכויותיו האובליגטוריות בנכס (מקרקעין שאינם רשומים ומוסדרים), ללא אפשרות לחזור בו, ולא מדובר בהתחייבות עתידית לתת מתנה או בצוואה.

סוף דבר – התביעה נדחית.

מיטרד שני – מכתב מיום 16.12.20 לטענת התובע במכתב זה יוחסה לתובע עבירה של סחיטה באיומים לחתום על מיסמך לא חוקי לטענת התובע ביום 16.12.20 נתלה מכתב בצורה רשלנית על שער ביתו הפרטי של התובע ברחוב זינגר 29 (שער חצוני הפונה לרחוב) ועל דלת דירתו הלא מאוישת ברחוב זינגר 7 מכתב התראה שתוכנו עשוי להיחשף בו צויין, כי התובע ביצע פעולות שנועדו : "...לאלצה בדרך של הטלת מורא פחד ואיומים לחתום על מיסמך לא חוקי..." נספח 8 לכתב התביעה.

על כן יש לדחות התביעה בעיניין זה. מיטרד 3 (מיטרד שביעי בסיכומיו) – שימוש לרעה בהליך משפטי לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת– ה"ט 45383-12-20 פינטו נ' חיקי בעיניין זה טוען התובע כי ביום 21.12.20, חרף התראה טלפונית של התובע בשליח שישם את המכתב עם החלטת בית משפט בתוך תיבה בביתו, נתלה הצוו למניעת הטרדה מאיימת שניתן במעמד צד אחד לבקשת הנתבעת בניילון שקוף, באופן שתוכנו עלול היה להיחשף לעיני שכניו על השער החצוני בביתו של התובע בזינגר 29, ובכך לפגוע בשמו.

...

לאור כל האמור יש לדחות את התביעה גם ביחס לארוע זה משלא הוכח לשון הרע או מטרד ליחיד.

התוצאה: אני מורה על דחיית שתי התביעות, אשר לא היה מקום להגישן.

התובע ישלם לנתבעות (באמצעות בא כוחן) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 35,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

מסמכים אלה מעידים כי המתנגדת בזמן אמת סברה כי אמה יכולה לחתום על מסמכים משפטיים.

טענת המתנגדים להשפעה בלתי הוגנת סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת – בטלה: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה.". פסיקת בתי המשפט ואף הספרות, פירשו את ההוראה שלעיל באופן הבא: "עניין לנו בהשפעה הבלתי הוגנת, שאינה השפעה שגרתית מעשה יום יום, אלא השפעה שיש בה מרכיב של אי-הגינות על פי המושגים החברתיים והמוסריים שלנו (ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום פ"ד מט(1) 318; ע"א 3828/98 מיכקשווילי נ' מיכקשווילי פ"ד נד(2) 337).

...

ת"ע 44965-05-21 – התנגדות הנתבעים 1-3 לבקשה לקיום צוואה – נדחית.

ת"ע 46069-07-21 – התנגדותו של המתנגד 4 לבקשה לקיום צוואה – נדחית.

ת"ע 44956-05-21 – בקשת המתנגדת 1 לקיום צוואה בעדים מיום 2.8.2005 – נדחית.