רבות הודגש בפסיקת בית המשפט העליון אודות החומרה היתרה הגלומה בעבירות אלימות במשפחה; ראו למשל את רע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל (28.1.2021):
"כפי שהודגש לא אחת, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה – ואלימות בין בני זוג בפרט – על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הבטחון של בני המשפחה – וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף (ראו והשוו רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.3.2019))".
מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנא היא בינונית.
· במסגרת רע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.4.2019) נדחתה בקשת המבקש אשר הורשע בבית משפט שלום בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש כלפי בן זוג; תקיפה כלפי בן זוג; ואיומים בכך שתקף את בת זוגו בארבע הזדמנויות שונות - היכה אותה, סטר לה, בעט בה, משך בשערה וחנק אותה באמצעות כבל חשמל ואיים להרוג אותה.
...
· במסגרת עפ"ג (מרכז-לוד) 28500-08-14 טלה נ' מדינת ישראל (9.12.2014), נדחה ערעורו של המערער אשר הורשע בבית משפט השלום בעבירות איומים בכך שאיים בשתי הזדמנויות על זוגתו לשעבר שיהרוג אותה, ובתוך כך הגיע לדירתה וסרב לעזוב עד להגעת המשטרה.
ערעורו נדחה תוך שבית המשפט לערעורים עמד על חשיבותה של ענישה מרתיעה בעבירות של אלימות בתוך המשפחה.
אשר על כן, נוכח מידת הפגיעה בערכים המגונים, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר בפועל.