המסגרת הנורמאטיבית
הלכה מושרשת היא כי בבואו של בית המשפט לבקר הליכי מיכרז, בוחן הוא את סבירות הפעלת שיקול דעתה של ועדת המכרזים ואת תקינות הליכי המיכרז ואין הוא מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשקול דעתו משל היה "ועדת מכרזים עליונה". החלטתה של ועדת המכרזים תבוטל רק מקום בו הוכחו פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין דוגמאת חוסר סבירות, פגיעה בשיווין בין המשתתפים במיכרז, הפלייה, פגם בטוהר המידות של הוועדה או מי מחבריה וכיוצ"ב, ראה לעניין זה, בג"צ 3050/84 אלקו בע"מ נ' איגוד ערים אזור דן (ביוב) פ"ד לח (4) 660 (1984), עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח (1) 590 (2003), עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח נ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים - עירית עפולה (2009)
שאלת סבירות שיקול דעתה של ועדת המכרזים ותקינות פעולותיה, נבחנות על בסיס נתוני המידע והמצב העובדתי אשר היו בפני ועדת המכרזים, בעת קבלת ההחלטה, ראה לעניין זה, עע"מ 4753/07 חן המקום בע"מ נ' המועצה האזורית חבל מודיעין (2008).
לטענת המבקשת, המיכרז נושא התובענה עוסק בעקרו בטיפול באשפה ביתית שלה מאפיינים ייחודיים המבדילים אותה מפסולת ביניין ודורשים ניסיון וידע בפרויקטים מסוג זה. המבקשת מפנה בהקשר זה לעדותו של טל כי אם מדובר באתר בו כ- 60% מהפסולת הנה אשפה ביתית כהגדרתה בחוק שמירת הניקיון, ניתן להגדירו כפרויקט של פינוי אשפה ביתית.
...
בא כוח ח.ל.ת, ביקש להגיש את יומני העבודה של פרויקט טייבה ובעניין זה קיבלתי את התנגדותו של בא כוח המבקשת, עו"ד שרעבי, מהטעמים המפורטים בהחלטתי ועיקרם: "לו רצתה המשיבה 2 להגיש מסמכים נוספים על אלה שהוגשו על ידה במסגרת התגובה לבקשה לצו מניעה זמני ניתנה לה אפשרות לעשות כן במסגרת תגובה להמרצת הפתיחה אשר המועד שנקצב להגשתה חל אף לאחר הגשת הבקשה הנוספת לצו מניעה זמני אליה צורפו אישורי המשרד לאיכות הסביבה אשר יומני העבודה שמבקשים להגיש עכשיו נועדו לסתור את האמור בהם. המשיבה 2 לא ראתה להגיש תצהיר משלים של המצהיר מטעמה על מנת לסתור או להגיב על האמור בבקשה הנוספת לצו מניעה זמני או בנספחים שצורפו לה. זאת ועוד, ב"כ המשיבה 2 מודה כי המשיבה 2 לא נענתה לבקשה להמצאת מסמכים אשר התבקשה על ידי המבקשת ביום 27.9.12. בנסיבות אלה, כאשר המסמכים שמבוקש להגישם כעת, לא גולו ולא הועברו לב"כ המבקשת ולא הוגשו מבעוד מועד במסגרת תצהיר משלים של מנהל המשיבה 2, לא ראיתי להתיר הגשתם כעת במסגרת חקירה נגדית לב"כ המשיבה 1. מעבר לכך, שיש לנהל את הדיון ב"קלפים פתוחים", הרי שהמסמכים האמורים אף לא גולו כאשר התבקשה בקשה ספציפית לגילויים ולא ניתן לצפות כעת כי ב"כ המבקשת יהיה ערוך לבדוק אותם או לחקור חקירה נגדית לגבי מסמכים המוגשים כעת מבלי שגולו קודם לכן" (עמ' 49 לפרוטוקול).
מהמקובץ עולה כי המבקשת עמדה בנטל הראיה המוטל עליה להוכיח טענתה כי כמויות הפסולת אשר פורטו על ידי אולניק, לצורך עמידה בתנאי הסף הכמותי, בכל הנוגע למכרזי טייבה קלאנסווה, אינם אמת.
בפסק הדין בפרשת חופרי השרון,התייחס כב' השופט רובינשטיין לסוגיית החזרת הערבות למציע שהצעתו נדחתה וציין: "כמותי כבית המשפט המחוזי סבורני, כי יש מקום להבחנה בין מקרה שבו ביקש המציע מיוזמתו את השבת הערבות, לבין מקרה בו הושבה לו זו באורח חד צדדי. כאשר מושבת למציע הערבות שלא מיוזמתו, לא ניתן לומר כי גילה דעתו בדרך זו או אחרת שאין בכוונתו לתקוף את החלטת הועדה. המלומד דקל מגיע למסקנה זו בהתבסס על הנמקתה של דעת הרוב בפרשת טמג"ש, לפיה מציע הדורש להחזיר לו את כתב הערבות מגלה את דעתו כי השלים עם תוצאת המכרז, עובדה היוצרת הסתמכות על ועדת המכרזים; נהיר שלא כך כאשר הערבות מושבת למציע באורח חד צדדי. כן מציין דקל שכל פרשנות אחרת תוביל לתוצאה אבסורדית, לפיה תוכל הרשות להשתיק את המציעים המפסידים מטענה לזכייתם במכרז, על ידי כך שתשלח להם את כתב הערבות חזרה (דקל ב', 382)); לשיטתו, מציע התוקף את תוצאות המכרז אינו חייב להותיר את ערבותו בידי עורך המכרז, ואף אינו חייב להמציא לידי עורך המכרז כתב ערבות חדש, כל עוד מתנהלת תביעה וטרם התקבלה הכרעה. לגישתו, משדחה בית המשפט את העתירה ואישר את החלטתה של ועדת המכרזים, ממילא הסתיים העניין והמצאת הערבות אינה רלבנטית; ועל כן, אם קיבל בית המשפט את העתירה, רשאית ועדת המכרזים לבקש מהמציע כי ימציא לה ערבות כתנאי להמשך ההליכים".באותו ענין, איחרה המשיבה בהגשת ערבות חליפית והחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים להכשיר את ההצעה חרף הפגם האמור, אושרה על ידי בית המשפט העליון.
