אי תשלום פיצויי פיטורים בגין טעות בחשבון בנק

לעניין פצויי הלנת פצויי פיטורים נטען כי כתוצאה מאי תשלום זכויותיה הוגבל חשבון הבנק שלה ולכן נאלצה לפדות את כספי הפנסיה בתשלום מס[footnoteRef:53].

בשל הטעות לא שילמה הנתבעת לתובעת את הפרש פצויי הפיטורים להם היא זכאית.

הוכח כי בשלוש השנים האחרונות לעבודה נטלה התובעת מפרעות בסכום כולל של 35,100 ₪ (8,000 + 9,000 + 7,000 + 9,100), עובדה המצביעה על כך שההגבלה בבנק אינה קשורה בהכרח לאי תשלום פצויי הפיטורים במועד.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

תביעות התובעת לפיצוי בגין הפרת הסכם לתקופה קצובה, להשלמת הפרשות לקרן פנסיה ולהפרש פדיון חופשה בגין רכיב ה"רכב" - נדחות.

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסכום של 7,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.10.2016 ועד לתשלום בפועל.

בהתאם לסיכום, ביום 27.2.2000 נימסר לבנק טופס "הצטרפות עובדים לקופה", שבו סומנו הפרשות וניכויים "בגין תגמולים ניכוי מהעובד" ו"בגין תגמולי הפרשות מעביד" בלבד ולא סומנו הפרשות וניכויים "בגין פיצויים הפרשות מעביד". כלומר, התחייבות הנתבע הייתה לבצוע הפרשות לתגמולי עובד ולתגמולי מעסיק בלבד ולא לבצוע הפרשות לפצויי פיטורים[footnoteRef:7].

לאחר שהבאנו בחשבון את הפגמים המהותיים שנפלו בהליך פיטורי התובעת בשל אי ביצוע הליך שימוע כדין, את תקופת העבודה הארוכה ואת העובדה שהנתבע הוא עורך דין שמתוקף תפקידו אמור לפעול על פי הדין אנו סבורים שיש להעמיד את הפצוי בגין אי עריכת שימוע כדין על סכום של 30,000 ₪.

ג) האם התובעת זכאית לתשלום פצויי פיטורים? טענות הצדדים התובעת טענה שהיא זכאית לפצויי פיטורים בעקבות פיטוריה ושלא קיימת עילה שלא לשלמם.

כמו כן, נפלה טעות בחישוב הסכום שנתבע עבור פצויי פיטורים, שכן השכר הקובע הוא 11,775 ₪ ולא 12,005 ₪[footnoteRef:67].

...

סוף דבר תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, פיצוי בגין הפרת חוק מתן הודעה לעובד ופיצוי בגין העסקה פוגענית - נדחות.

תביעות הנתבע לקיזוז בגין הפרשות של חלק העובד לקרנות, בגין ימי חופשה שלא הופחתו בתקופת העבודה ובגין תשלום שכר ביתר – נדחות.

הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: 135.1.

המערער ציין, כי נוכח טעות זו, ביקש לשחרר את בא כוחו מייצוג.

עוד טוענת המשיבה, כי תיקון כתב העירעור יהווה פגיעה בזכויותיה, הואיל וטענתו של המערער כי לא שולמו לו פצויי פיטורים בשיעור 120% היתיישנה במועד הגשת הבקשה לתיקון כתב העירעור.

לטענת המערער, מעת שהוגשה תביעה, שומה היה על המשיבה לשמור את המסמכים, ומכל מקום, המשיבה יכולה להנפיק גם היום תדפיסי חשבון בנק לתקופה הרלוואנטית.

נוכח טענתו של המערער כי טעות חישובית היא שעמדה ביסוד הודאתו בקבלת סכום של 163,693 על חשבון פצויי הפיטורים, ובשים לב לכך שמהמסמכים שהוצגו לבית הדין לא ניתן ללמוד על תשלום סכום של 163,693 ש"ח למערער, הרי שדחיית הבקשה לתיקון כתב העירעור עלולה לגרום עוות דין, ומכל מקום יש ליתן למערער את יומו בפני בית הדין גם בסוגיה זו ולא למנוע את בירורה לגופהּ מטעמים פרוצדוראליים.

...

זאת, בשים לב לכך, שהמערער הגיש נגד המשיבה תביעה שעילתה תשלום הפרש פיצויי פיטורים במסגרת תקופת ההתיישנות ומאחר שטענתו בעניין גובה הסכומים ששולמו לו ברכיב זה, חוסה בצילה של עילה זו. וכך פסק בית המשפט העליון לעניין זה: "כלל יסודי הוא שאם בעל דין מבקש להוסיף לתובענתו, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה – "שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי" (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 131 (1980)).

לאור האמור, מתקבלת הבקשה לתיקון כתב הערעור, באופן בו יוּתר למערער להוסיף לכתב הערעור עתירה להשבת הדיון לבית הדין האזורי לצורך בירור גובה התשלומים אשר שולמו לו ברכיב פיצויי הפיטורים.

המערער ישלם למשיבה בתוך 30 יום הוצאות הבקשה בסך 1,500 ש"ח. ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ח (23 נובמבר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

העובד הגיש תביעה לחייב את המעסיקה בתשלום פצויי הלנת שכר; גמול שעות נוספות; דמי הבראה; פיצוי בגין אי הפקדת תשלומים לקופת גמל; פצויי פיטורים והלנתם; פיצויים בגין פיטורים ללא עריכת שימוע; פדיון חופשה שנתית; ופצוי בגין פגיעה בשמו הטוב בשל השמצתו בפני עובדי החברה ולקוחותיה.

מעבר לכך, סברה המעסיקה כי תחשיב החיוב בגין שעות נוספות שערך בית הדין שגוי, משום שנערך על בסיס גמול בשיעור של 150% ולא בשיעור 125%, וכן הוא נערך בהתייחס לתקופת העסקה שאורכה שבע שנים.

כפי שנראה בהמשך, כאשר העובד וגב' אילנית יצחק העלו את שכרם ללא הסכמת מר ג'אן הם נדרשו להשיב את השכר לשיעורו המקורי, וזאת בשל העידר הסכמת מר ג'אן. לצד אלה יש לציין כי למעסיקה היו שני חשבונות בנק בשנת 2015, כשבאחד מהם היתה לעובד זכות חתימה, אך לטענתו הוא לא השתמש בה מעולם.

לענין זה הציגה המעסיקה מסמכים התומכים בגירסתה לפיה מדובר ביתרת חובה שנוצרה לעובד לאחר שהתברר כי יתרת פיצויים בחברת כלל בסך 37,848 ₪ לא נילקחה בחשבון בעת תשלום הפיצויים לעובד בחודש אוקטובר 2016.

...

לנוכח התוצאה אליה הגענו לפיה מרבית התביעה נדחתה, אין עוד צידוק לחיוב המעסיקה בשכר טרחת עו"ד והוצאות ועל כן אנו מורים על ביטולו.

לא מצאנו מקום להתערב בחיוב זה שעה שנדחתה התביעה כנגד המשיבים שכנגד ולא מדובר בסכום החורג מהמקובל.

סוף דבר ערעור המעסיקה מתקבל כך שהחיובים בגין שעות נוספות, דמי הבראה, הפרשי הודעה מוקדמת והוצאות ושכר טרחת עו"ד בטלים.

על כן עתרו המשיבים לחייב את המבקשים (מכוח הרמת מסך), לצד החברה, בתשלום פצויי פיטורים, פיצוי בגין אי קיום חובת שימוע, פדיון חופשה ודמי הבראה, פצויי הלנת שכר, הלנת פצויי פיטורים, אי ביצוע הפקדות לקרן פנסיה והשתלמות, וכן קבלת כתבי שיחרור.

בית הדין פירט כי בכתב התביעה נטען כי החברה נכנסה לקשיים כלכליים בעקבות פעולות בלתי מקצועית ובלתי חוקיות של המבקשים שכללו ניסיון לגיוס הון בלתי חוקי ופתיחת חשבונות בנק בגיברלטר על מנת להיתחמק מתשלום מס ולהלבנת הון; כי המבקשים "בזזו" את החברה והוציאו ממנה מאות אלפי דולרים לצרכיהם האישיים, היתנערו מהסכמי ההעסקה שנחתמו עם המבקשים, לא שילמו להם שכר, לא הפקידו בגינם לפנסיה ופיטרו אותם שלא כדין.

עוד נטען כי שגה בית הדין בקביעתו לפיה דחיית בקשת התיקון תחסום את טענות המשיבים נגד המבקשים, שכן למשיבים פתוחה הדרך לפתוח בהליכים מתאימים נגד המבקשים בערכאה שיפוטית מוסמכת ואין לאשר בקשה מלאכותית לתיקון כתבי בי-דין כשמובן שכל מטרת התיקון היא להקנות לערכאה שיפוטית סמכות עניינית שאין לה (ת"פ (מחוזי תל אביב) 479/90 מדינת ישראל נ' רוט, פ"מ תשנ"ב(1) 421 (1991)).

...

בית הדין מצא לפיכך שניסוחם של הדברים בשנית כפי שנעשה בכתב התביעה המתוקן יש בו כדי לסייע להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים; שנית, הבקשה הוגשה בתום לב; שלישית, נוכח החלטת בית הדין הארצי ברי כי ללא התיקון המבוקש תיחסם טענתם של המשיבים כלפי המבקשים; רביעית, ההליך עדיין מצוי בשלב מוקדם.

למרות זאת סבר בית הדין האזורי שיש להטות אוזן לטענות המשיבים בהקשר של משפט העבודה, ומששוכנע כי כתב התביעה המתוקן יסייע להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת - הגעתי כאמור לכלל מסקנה שאין להתערב בשיקול דעתו.

סוף דבר - על אף הקשיים עליהם הצביעו המבקשים, שוכנעתי כי אין להתערב בהחלטתו הדיונית של בית הדין האזורי.

משכך, בקשת רשות הערעור נדחית.