מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי תשלום מס על ידי חברת שמירה ואבטחה ומנהלה

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה מטעם 57 עובדי חברת שחק אבטחה שמירה ניקיון ושרותי משרד בע"מ (בפרוק) (להלן: "החברה") לסילוק על הסף של ערעורי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), על הכרעות שניתנו על ידי המנהל המיוחד לבדיקות תביעות חוב עובדים (להלן: "המנהל המיוחד") בתביעות החוב שהגישו העובדים בגין אי תשלום שכר כדין.
...
בעניין זה הגעתי לכלל מסקנה כי גם אם המל"ל היה מחויב להגיש את הערעורים תוך 45 ימים וגם אם המל"ל איחר בהגשת אותם ערעורים, יש מקום להאריך את המועד להגשת הערעורים.
התוצאה היא כי הבקשה לסילוק על הסף של ערעורי המל"ל מחמת הגשתם באיחור – נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 14304-12-17 קופרשטיין ואח' נ' שור אבטחה בע"מ ואח' בקשה 21 לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין בעיניין: ובעניין: פקודת החברות (נוסח חדש), התש"ג-1983 הפקודה שור אבטחה בע"מ (בפרוק) החברה ובעניין: עו"ד משה רביזאדה המנהל המיוחד ובעניין: מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ על ידי עו"ד גלעד בכר ושות' קופת הגמל ובעניין: כונס הנכסים הרישמי על ידי עו"ד נעמה גור-מס כנ"ר החלטה
רקע לחברה, שעסקה בשרותי אבטחה ושמירה, ניתן צו פירוק ביום 17.1.18 ועו"ד משה רביזאדה מונה למנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב של העובדים ושל קופות הגמל שלהם (להלן: "העובדים").
ביום 2.4.18 הגישה קופת הגמל תביעת חוב אחת על סך של 1,315,883.5 ₪ בגין אי תשלום ההפרשות שמגיעות מהחברה ל-61 עובדים, עמיתים של קופת הגמל.
לחילופין, עותרת קופת הגמל לחייב את העובדים לשאת באופן אישי בשכר הטירחה הנוסף ולחילופי חילופין, לאפשר לה למשוך את תביעת החוב לאור העלות הכבדה של ההכרעה בה. הכונס הרישמי הכנ"ר סבור שראוי שבית המשפט יבהיר האם ההכרעה בעיניין אונגר צופה פני עתיד או שמא יש להחילה באופן רטרואקטיבי, בשים לב שעשויה להיות לכך השלכה רוחבית אף לגבי תיקים רבים נוספים שבגינם שולמה אגרה אחת על ידי קופות הגמל ביחס למספר עובדים וכפי שהיה מקובל בעבר.
...
האמנם יש להוסיף ולנהוג בדרך זו? סבורני שהתשובה לכך הינה בשלילה.
מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד שלפיה "נוהל תשלום אגרת תביעה אחת בעבור בדיקת מס' תביעות חוב מהווה קיפוח ופגיעה משמעותית במנהל המיוחד המקדיש ממיטב זמנו וכוחו לבדיקת תביעות קופות הגמל הכוללת בענייננו תביעה בת 61 עובדים..." (סעיף 3.1 לתגובה לתשובות) אוסיף ששכר בדיקת תביעת חוב של עובד לשכר וזכויות נוספות שמגיעות לו עולה על בדיקת תביעת קופת גמל, בהינתן שהעבודה הדרושה מבעל התפקיד פחותה, אך עדיין אין בכך כדי להגיע למסקנה שבעל התפקיד זכאי לשכר עבוד בדיקת חוב אחת של קופת הגמל אם נדרש ליותר מזה.
יפים לעניין זה דברי כב' השופט ברנר בעניין אונגר: " אכן, מקובלת עלי טענתן של חברות הביטוח לפיה מלאכת הבדיקה המוטלת על המנהל המיוחד ביחס לתביעותיהן, פחותה בהרבה ביחס לזו המוטלת על בעל תפקיד הנדרש לבדוק תביעת חוב של עובד, אך עדיין, חישוב שכרו של בעל התפקיד בגין בדיקת עניינם של 14 עובדים, כאילו היה מדובר בתביעות חוב של שלושה עובדים בלבד, מקפחת את בעל התפקיד ואין לכך כל הצדקה." משכך, האבחנה בין להשקפתי, בעל התפקיד זכאי לקבל שכר עבור טרחתו בפועל, קרי בהתאם למספר תביעות החוב.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בתיק 65862-06-16: "הנאשמת מס' 1 הנה חברה פרטית אשר בין היתר בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום, ניהלה עסקיה בענף השמירה, אבטחה, ניקיון וניהול מבנים (להלן: "החברה").
הנאשם איבד את כל רכושו רק כדי לכסות חובות, אשר יכל שלא לשלמם היות והחברה הייתה מחויבת בהם.
המחאות של החברה שחזרו ללא כסוי שולמו על ידי הנאשם לספקים ולנותני שירות.
...
לאחר עיון בנימוקי הצדדים, נקבע בהחלטה מיום 26.7.2020 כי יש לדחות את בקשת המאשימה לקבלת תסקיר משלים.
לסיכום טענה המאשימה, כי אין מדובר במקרה בו ניתן שלא להרשיע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 16845-06-17 א. הפלמ"ח אבטחה, שמירה ונקיון בע"מ ואח' נ' יגל פרויקטים עוסק מורשה ואח' לפני כבוד השופטת בכירה חנה קלוגמן התובעת/הנתבעת שכנגד: א. הפלמ"ח אבטחה, שמירה ונקיון בע"מ ח.פ 515756609 ע"י ב"כ עו"ד ליאת ביטון הנתבע/ התובע שכנגד: יגל פרויקטים ע.מ 032381287 ע"י ב"כ עו"ד יהודה אלייה פסק דין
מלכתחילה הוגשה התביעה על ידי א. הפלמ"ח אבטחה וניקיון ח.פ 515161719.
עוד טוען הנתבע, כי התובעת פעלה בחוסר ניסיון ובחוסר מיומנות הנדרשת וזאת בנגוד לסעיף 2.1 לנספח ה.11 להסכם הקובע כי :"2.1 הקבלן מצהיר בזאת כי ברשותו כוח אדם מקצועי מיומן הנדרשים לבצוע עבודה מושלמת וברמה מעולה!". בעקבות כך נאלץ הנתבע לשכור את שירותיו של מנהל עבודה, מר רוני רוסטוב (שהוזמן לעדות על ידי התובעת ולא הגיע להעיד).
ההסכם שבין הצדדים: בהתאם לחוזה שבין הצדדים שנחתם ביום 20.2.17 (נספח א' לכתב התביעה) נשכרה התובעת על ידי הנתבע לבצוע עבודות ניקיון והמסירות לדיירים (להלן: "עבודות הגמר") בפרויקט בו נשכר הנתבע על ידי חברת עץ השקד.
הפרת ההסכם: לשיטת התובעת, אי תשלום שכרה מהוה הפרת החוזה על ידי הנתבע.
...
בנוסף, התלושים הוצאו על ידי חברה בשם "יגל פרוייקטים" בעוד התביעה הוגשה על ידי עוסק מורשה בעל אותו שם. בנסיבות אלו אני קובעת שהתובע שכנגד לא עמד בנטל ההוכחה.
סוף דבר: לאור האמור לעיל הנתבע ישלם לתובעת תוך 30 יום, סך של 85,738.8 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה המקורי ועד התשלום בפועל.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כתב האישום המתוקן על פי עובדות החלק הכללי של כתב האישום המתוקן חברת "לי- עוז שמש ומתן שמירה ואבטחה בע"מ" (להלן : "החברה") היא חברה העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה לאתרי בנייה אשר הוקמה בשנת 2014, על ידי יניב ששון, דפנה ששון, ומשה ששון (להלן: "יניב, "דפנה" ו-"משה").
כדי שיוכלו להעסיק תושבי איזור פלסטינאים בעבודות שמירה בתחום ישראל בלי להדרש להליכי הסדרת רישיונותיהם מול מנהל האוכלוסין, וכדי שיוכלו לשלם את שכר העובדים ולהנות מקיזוז הוצאות השכר כהוצאה המוכרת לצרכי מס בהתאם לפקודה, השתמשו הנאשם והאחרים בחשבוניות מזויפות וחשבוניות פיקטיביות.
תחת ההמחאות שנפרעו, הוציא הנאשם, יחד עם יניב דפנה ומשה חשבוניות מזויפות של חברת פיראס והאחרונים דיווחו עליהן לרשויות המס כהוצאה מוכרת וזאת במטרה להקטין את ריווחי החברה, להונות את רשויות המס ולהתחמק מתשלום מס. באופן זה דיווחה החברה על 6 חשבוניות כוזבות בהקף של 2,124,544 ₪.
אם לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל סכום הקנס לפרעון מידי ויישא הפרישי הצמדה וריבית מיום התשלום המיועד ועד ליום התשלום המלא בפועל.
...
ובלשון פסק הדין נאמרו הדברים כך: "אנו סבורים כי סטייה מהסדר טיעון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, וזוהי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה [...] בבוא בית המשפט קמא לבחון את הסדר הטיעון עליו לשקול, בין היתר, את מידת הפגיעה שתיגרם לנאשם נוכח החלטתו להודות במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון ושלא להמשיך בניהול הליך מלא בעניינו" בבואי לבחון את סבירותו של הסדר הטיעון, זקפתי לחובת הנאשם את אשמו, את מידת הפגיעה בערכים המוגנים, ואת הנזק שגרמו העבירות לקופה הציבורית.
בהמשך לכך, בחנתי את נימוקי הסדר הטיעון ואת העונש המוצע בו, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה, מצאתי שהסדר הטיעון בכללותו, סביר, מבוסס על שיקולים ראויים ומקיים את נוסחת האיזון דלעיל ועל כן החלטתי לאמצו.
סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן 4 חודשים שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו