אי תשלום לקבלן על עבודה

קיומו של משא ומתן עם קבלן כזה או אחר, בתקופה בה היו מחלוקות בין הצדדים, בין ביחס להתנהלות ולאיכות העבודה מצידה של חב' גרין, ובין ביחס לטענה לאי תשלום מלוא התמורה המגיעה מצידה של חב' שאדי איטום, גם אם יכול שיש בו טעם לפגם, הוא איננו מהוה הפרה של ההסכם בין הצדדים, וזאת כל עוד לא הבשיל לכדי הסכם הגורע מן הזכויות שניתנו לחב' שאדי איטום בהסכם שבין הצדדים.

...

אין לך שום מסמך משמעון או מהתובעת באשר לנתונים ששאדי מסר לך? בטח שיש, הפגישות שלו עם שמעון בסופו של דבר הסתיימו בהסכם כלשהו שהתשלום עבור מה שהוא ביצע באתר לפי הכמויות ומה שהם סיכמו וזה .

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ₪.

מאשר שזו חתימה שלי ויותר מזה זה גם תשבוחות שלי לקבלן תמם על העבודה הטובה שנעשתה בארוע הגלישה שהיה ב- 25.5.2011 אם שיבחתי את הקבלן על העבודה ופירטתי בעצמה מה סוג העבודה שבוצעה יותר סביר לי מלהניח שגם שלמתי לו עליה כלומר שאישרתי לו לתשלום.

אם אני משבח אותו ומודה לו על העבודה אני לא רואה סיבה לא לאשר תשלום או לא לשלם במלואה את הדרישה.

...

מנגד, טוען הנתבע, כי מדובר בתובענה חסרת בסיס ובניסיון פסול לקבלת כספים שלא כדין, אשר דינה להידחות.

לאחר עיון במסמכים שהוצגו (לרבות נספח ה' לתצהיר התובעת), ולאחר שמיעת העדים, אני מקבלת את הטענה, כי מס' הצוותים, שהוצגו במסגרת החשבון המפורט, הינו לא סביר.

לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי גובה התשלום בגין העבודה שבוצעה יחושב על דרך האומדנה.

ראו בעניין זה ע"א 3400/03 רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע"מ, פ"ד נט(6) 490, 502-504: "פסיקת פיצויים על דרך של חישוב אריתמטי המבוסס על נתונים מדויקים היא בוודאי רצויה, אולם גם פסיקת פיצויים על דרך של אומדן היא דרך מקובלת בתחומים משפטיים שונים". ראו גם החלטה מיום 30.1.18 של השופט ניל הנדל ברע"א 10124/17, שם מציין בית המשפט העליון, כי: "אכן, במצבים שבהם קיים קושי – מובנה או פרטני – בהוכחה מלאה ומדויקת של שיעור הנזק, ניתן יהיה להסתמך על התשתית הראייתית החלקית שהוצגה בפני בית המשפט לצורך עריכת אומדנה". סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה.

במצב דברים זה, אף כי ניתן לתמוה מדוע שולמה לפילוס התמורה בגין עבודה זו רק כשנתיים וחצי מאוחר יותר, תמוהה עוד יותר הגרסה כי לא שולמה לו תמורה כלל.

גיל הטעים כי הטענה כי מדובר בחיוב בדבר עבודות תיקון היא טענה חדשה שנטענה לראשונה כעת, אינה עולה מתוך החשבונית, ולא הובא כל הסבר מדוע יש לשלם לקבלן איטום על עבודות תיקון.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי יש מקום להכיר בחשבונית כחלק מהוצאות הפרוייקט.

טענת גיל בסיכומים כי מטעם זה יש לזכות את החשבונית רק בשיעור של 75% (כשיעור הזיכוי) נדחית על ידי, ומעבר לכך עובדה זו מחזקת את גרסת רייגן הנדסה כי מדובר בסחורה שסופקה לאתר, וכי סירובו של גיל להכיר בה היה שרירותי.

רייגן הנדסה לא ערערה על פסק הדין, ובמסגרת הערעור כמפורט לעיל הוחזר לדיון בערכאה זו רק "נושא החשבוניות שנידון בסעיף 28 והלאה בפסק הדין". מכאן, שעניין התשלום לשעבן אינו אחד מן העניינים אשר לשמם הוחזר הדיון לערכאה זו, ולפיכך אין בידי לדון בעניין זה. סיכום סוף דבר, בכל הנוגע לעניינים אשר הוחזרו לדיון בערכאה זו, מצאתי להכיר בסכומים הבאים כהוצאות שהוצאו הפרוייקט שאותן יש לנכות מהכנסותיו במסגרת ההתחשבנות בין הצדדים: תשלום לקבלן פילוס 295,000 ₪ חשבונית מוחמד מסרי 6,025.5 ₪ לפני מע"מ חשבוניות ישראבטון 40,739 ₪ לפני מע"מ חשבונית מאיר המהיר 290 ₪ חשבוניות בן לאומן 8,800 ₪ לפני מע"מ חשבוניות רונן אל 123,499 ₪ לפני מע"מ חשבונית שרלי חומרי בניין 2,393 ₪ לפני מע"מ חשבונית שי אדרי 8,500 ₪ לפני מע"מ גנרטור בר גל 2,800 ₪ לפני מע"מ חשבונית אלבורג' 12,500 ₪ לפני מע"מ הצדדים יערכו התחשבנות ביניהם בהתאם לאמור לעיל, ויגישו פסיקתא לחתימתי, בתוך 7 ימים מהיום.

לאור האמור, עתרו התובעים לפצוי בסך של 7,000 ₪ בגין השלמת התשלום עבור בניית החומה ושיש וסך של 5,000 ₪ בגין הלנת תשלום, עוגמת נפש, ריצות ובזבוזי זמן, טירטור ועיכוב קבלנים, פקוח על העבודות וחוסר שתוף פעולה לאורך כל העבודה, ומכאן סכום התביעה על סך של 12,000 ₪.

טענות הנתבעים בעיניין העדפת התובעים לקבל את הסכום במזומן ובעניין ההתנהלות בין התובעים לבין הקבלן מטעמם, אינן מהוות עילה המצדיקה אי תשלום יתרת חלקם בבניית החומה, בהתאם למוסכם בין הצדדים.

...

אני קובעת כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח טענה זו. בנוסף התובעים הכחישו טענה זו וטענו בדיון כי החומה בין הצדדים אינה קשורה לשכנים הנוספים וכי עסקינן בשלושה צדדים של חומה כאשר החומה בין התובעים לבין הנתבעים אינה קשורה לשכנים האחרים.

כן אני דוחה את טענת הנתבעים במסגרתה עתרו להכיר בהצעת המחיר שקיבלו בחודש 10/17 כמחייבת, וזאת מאחר ובהמשך, הצדדים הסכימו על בניית החומה על ידי הקבלן ובעלות עליה הוסכם בין הצדדים.

הנתבעים ישלמו את הסכומים האמורים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

תביעת השיפוי בגין הסכם שכירות המתפרה בסעיף 4 לנספח א' להסכם שכירות המתפרה שנחתם בין הצדדים, התחייב הנתבע לשפץ את המושכר הנוסף, נקבע כי הנתבע יתקשר עם קבלן לבצוע עבודות השפוץ והוסכם כי התובעת תשלם ישירות לקבלן על חשבון העבודות סך כולל של 102,960 ₪ ואת היתרה ישלם הנתבע לקבלן, ובכל מקרה סכום שלא יפחת מסך של 45,440 ₪.

כאשר הנתבע התבקש לאשר שלא שילם לקבלן השפוץ של המתפרה, העיד "לא היה לי שום עסק איתו, על מה לשלם?" (עמ' 57 שו' 25).

...

סוף דבר מכל האמור, התביעה בת.א. 50933-03-18 מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 563,740 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (22.3.2018) ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה בת.א. 41840-09-18 נדחית על כל רכיביה.

הנתבעים ישלמו לתובעת את החלק היחסי של האגרה ששולמה בתביעה בת.א 50933-03-18 כיחס הסכום שפסקתי בתביעה זו לסכום התביעה (46%) וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 40,000 ₪.