חוזה ראשון, נושא תאריך 20.5.09, בו התחייב מוקארי להעניק לבוזגלו שירותי הנדסה לצורך הגשת תכניות לקבלת היתר בניה מהועדה לתיכנון ובנייה במגדל העמק (ראו נספח ב' לכתב התביעה).
במסגרת חוזה זה, התחייב מוקארי לבצע עבור בוזגלו את השירותים הבאים: הזמנת מודד לבצוע מדידות, הכנת תוכנית אדריכלית לבצוע, הכנת תוכנית קונסטרוקציה כולל כתב כמויות, הכנת תוכניות מים, ביוב, אינסטלאציה ונקוז גגות לבצוע, הכנת תוכנית לסימון שקעים לחשמל, ישיבות תאום לכל סוגי התוכניות ועדכונים עד לקבלת היתר הבניה, הכנת תוכניות ביצוע בהתאם להנחיות היתר הבניה בשטח ופקוח עליון עד חמש הזנקות לשטח.
המחלוקת ביחס לחוזה הראשון שעניינו הכנת תוכניות הנדסיות להגשה לועדה לתיכנון ובנייה עד קבלת היתר הבניה, היא מצומצמת ביותר ונוגעת לתשלום יתרת הסכום – לשיטתו של מוקארי סך של 8,000 ₪ ומנגד, לטענת בוזגלו, המדובר בסך של 6,000 ₪.
משזו היתה הסכמת הצדדים, איני רואה מקום לחייב את בוזגלו בתשלום נוסף כלשהוא, בין 6,000 ₪ ובין 8,000 ₪, בגין חוזה זה.
אשר לחוזה השני, אין בין הצדדים מחלוקת כי בוזגלו לא שילם למוקארי את מלוא הסכום המוסכם בחוזה השני, אלא 310,000 ₪ בלבד (ראו פרוטוקול בעמ' 31 ש' 14).
...
אחר ששמעתי את העדויות בעניין זה הגעתי לכלל מסקנה כי אף שמוקארי אינו קבלן בניין רשום, לא הוכח כי ביקש להתחזות או כי פעל בחוסר תום לב בהתקשרות עם בוזגלו, בשלבי ניהול המשא ומתן לקראת החתימה על החוזה ובחתימתו.
אשר על כן ולאור האמור, נדחית טענתו של בוזגלו בעניין זה.
עתירות הצדדים לפיצוי בגין הפרת חוזה ועגמת נפש
לאחר שבחנתי מצד אחד את עתירתו של מוקארי לפיצוי בגין הפרת החוזה על ידי בוזגלו, בכך שלא איפשר לו להשלים את העבודות, ומצד שני את עתירתו של בוזגלו לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בגין התנהלותו של מוקארי, הגעתי למסקנה כי דין טענותיהם אלו של הצדדים להידחות, שתיהן גם יחד.
במצב דברים זה, איני מוצאת לקבוע כי בוזגלו הוא שהפר את ההסכם ומנגד, איני מוצאת לפסוק לטובת בוזגלו פיצוי כלשהו בגין עגמת הנפש, אשר נגרמה גם למוקארי במקרה זה.
סוף דבר
בגין החוזה הראשון, נדחית טענתו של מוקארי ליתרת תשלום כלשהי.