אי תשלום יתרת אגרת בית משפט

אני מחייבת את הנתבעות גם בתשלום יתרת אגרת בית משפט.

...

ב"כ הנתבעת טוען שאין להמלצת הממונה על הבטיחות להתקין מפסקי חירום, כל קשר סיבתי לנזקי התובע, ולמניעת רשלנותו, אולם איני מקבלת טענה זו. לו היו עובדי המפעל מפסיקים המכונה באופן מיידי, במקום לרוץ לארון החשמל המרוחק מהמכונה, ספק אם אצבעות התובע היו נכרתות, שכן הנזק נגרם עקב המשך תנועה של המכונה ולא מעצם השחלת כפות הידיים במתקן.

סיכום ביניים נוכח כל האמור לעיל, כמו גם המפורט בסיכומי ב"כ התובע, לענין הפרת חובה חקוקה של פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל-1970, אני קובעת כי הנתבעת אחראית לנזקי התובע, הן מכוח עילת הרשלנות והן מכוח הפרת חובה חקוקה.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, בהתחשב בנכות הרפואית, בניתוח ובטיפולים שעבר התובע אני סבורה שיש להעמיד את הפיצוי על סך של 100,000 ₪.

לסיכום אני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים הבאים: כאב וסבל 100,000 ₪ הפסד השתכרות לעבר 38,250 ₪ הפסד השתכרות לעתיד 165,500 ₪ הוצאות שונות 10,000 ₪ בניכוי תקבולי מל"ל (85,000) ₪ סה"כ 228,750 ₪ על הסכום הנ"ל יש להוסיף אגרת בית משפט 710 ש"ח, החזר הוצאות מומחה התובע ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 55,000 ₪.

הצדדים טענו כי לדידם, בנסיבות העניין, אין צורך במינוי בודק וכן עתרו למתן פטור מתשלום יתרת האגרה, בהתאם לסמכות בית המשפט, כאמור בתקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

...

התוצאה: לאור האמור ובכפוף לעיגון השינויים שפורטו לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן (אשר צורף לבקשה מיום 25/11/21 ;בקשה מספר 18) ונותנת לו תוקף של פסק דין.

על כל האמור, בשים לב לעילה שבבסיס בקשת האישור; מהות הפגיעה בחברי הקבוצה והיקפה; תיקון דרכיהן של המשיבות בעקבות בקשת האישור; וכן במידת התועלת לחברי הקבוצה בפרט ולציבור בכללותו כתוצאה מאישור ההסדר בשלב מקדמי של ההליך - מוצאת אני כי מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים פטור מתשלום המחצית השנייה וכך אני מורה.

אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק בשני עיתונים יומיים נפוצים.

הצדדים טענו כי לדידם, בנסיבות העניין, אין צורך במינוי בודק וכן עתרו למתן פטור מתשלום יתרת האגרה, בהתאם לסמכות בית המשפט, כאמור בתקנה 7א(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

...

התוצאה: לאור האמור ובכפוף לעיגון השינויים שפורטו לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן (אשר הוגש בתאריך 09/03/22) ונותנת לו תוקף של פסק דין.

על כל האמור, בשים לב לעילה שבבסיס בקשת האישור; מהות הפגיעה בחברי הקבוצה והיקפה; תיקון דרכיה של המשיבה בעקבות בקשת האישור; וכן במידת התועלת לחברי הקבוצה בפרט ולציבור בכללותו כתוצאה מאישור ההסדר בשלב מקדמי של ההליך - מוצאת אני כי מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים פטור מתשלום המחצית השנייה וכך אני מורה.

אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק בשני עיתונים יומיים נפוצים.

מן הכלל אל הפרט הגם שהתובעת הגישה בקשה למחיקת התביעה ולמתן פטור מתשלום יתרת אגרה, עולה מפורשות מפסק הדין של בית המשפט מיום 19/10/20 כי התביעה נמחקה עקב אי הגשת סיכומים מצד התובעת, כפי שנקבע בפסק הדין: "אשר על כן, משלא הוגשו סיכומי התובעת חרף הארכות מועד שניתנו ובעיקר כשמדובר בהארכות מועד שניתנו לבקשת התובעת – כשהיא עצמה נוקבת בתאריכים בהם תעמוד ותגיש סיכומיה, אני מורה לפי תקנה 160 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, והפניותיה, כדלקמן:

משכך אף ראיתי להעתר לבקשת התובעת לפריסת תשלומים קצרת מועד המתיישבת גם עם מצבה הרפואי והכלכלי של התובעת כמפורט בבקשתה מיום 13/04/22 ואין בכך להצביע על כך כי כל עוד לא שולמו מלוא ההוצאות לא נימנה מועד הגשת התביעה החדשה לבית המשפט לצרכי היתיישנות.

...

התובעת טוענת כי יש לדחות את בקשת הנתבעת וכן לחייבה בהוצאות.

לנוכח כל האמור, משבית המשפט בחר שלא להורות על דחיית תביעת התובעת אלא על מחיקתה, משלא דבק חוסר תום לב בהתנהלותה של התובעת, התובעת לא עשתה שימוש לרעה בהליכי בית משפט והתובעת לא זנחה את תביעתה בשום שלב, ואף לא ייפגעו זכויותיה של הנתבעת ככל שהתובעת תוכל לממש את זכויותיה, הרי על מנת שלא לקפח את התובעת יתר על המידה, סבורני כי ראוי בנסיבות אלה להחיל את סעיף 15 לחוק ההתיישנות באופן שמלוא פרק הזמן שבו התביעה הראשונה הייתה תלויה ועומדת לא יבוא בחשבון במניין תקופת ההתיישנות.

משכך אף ראיתי להיעתר לבקשת התובעת לפריסת תשלומים קצרת מועד המתיישבת גם עם מצבה הרפואי והכלכלי של התובעת כמפורט בבקשתה מיום 13/04/22 ואין בכך להצביע על כך כי כל עוד לא שולמו מלוא ההוצאות לא נמנה מועד הגשת התביעה החדשה לבית המשפט לצרכי התיישנות.

סוף דבר לאור האמור, הבקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות, נדחית.

הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור כ-"כל לקוח ששילם תוספת מע"מ על המחיר שהוצג לו בפרסומי הנתבעת ו/או הנקוב באישור ההזמנה, ב-7 השנים שקדמו להגשת התובענה ועד לאישורה כייצוגית". המשיבה דחתה את הטענות שהועלו נגדה והבהירה כי היא פעלה כדין, שכן: עמודי האנטרנט באתריה הכתובים בשפות זרות מיועדים לתיירים, שהמחיר שהם משלמים אינו מחויב במע"מ, ולכן המחיר המופיע בהם הוא המחיר הכולל הנכון לקהל היעד של עמודי אינטרנט אלה; בתחום המלונות יכול להיות מוצג לוח מחירים ייעודי הפונה לתיירים ובו יפורסמו המחירים ללא מע"מ, הן בהתאם לתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), תשע"ג – 2013 הן בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), תשס"ה-2005.

המשיבה תישא בתשלום יתרת האגרה, אם וככל שבית המשפט לא יפטור מתשלומה.

ככל שלא יממשו חברי הקבוצה את סכום ההטבה המוסכמת במלואו, תבוצע חלוקה שניה בסך השווה ליתרת סכום ההטבה המוסכמת שלא מומשה, כשהטבה זו, אף היא של שוברי ארוחת בוקר זוגיים, תנתן לעמותה באישור בית המשפט ובהתקיים תנאים הנקובים בהסדר.

...

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. הגדרת הקבוצה היא: "כל לקוח ישראלי ששילם תוספת מע"מ על המחיר שהוצג לו בפרסומי המשיבה בשפה שאינה עברית ו/או הנקוב באישור ההזמנה, ב-7 השנים שקדמו להגשת התובענה ועד ליום אישור הסדר הפשרה". בהגדרה שהתבקשה (ר' סעיף 10 לעיל) הוחלפו המילים "עד לאישורה כייצוגית" במילים "עד ליום אישור הסדר הפשרה". כמו כן, בהגדרה הנ"ל הוחלפה המילה "הנתבעת" במילה "המשיבה". העילות והסעדים הם כמפורט בסעיפים 2, 3 לעיל.

לבקשת הצדדים (סעיף 34 לבקשה לאישור הסדר פשרה), אני מאשר כי משלוח ההודעות לפי הסדר הפשרה הוא משלוח שאינו מפר את הוראת סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982.

המשיבה תשלם, אפוא, את החלק השני של האגרה על פי הוראות התקנות האמורות.