מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי תשלום דמי חכירה בגין החזקה בדירה

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התנהלו הליכים בבית-המשפט לעינייני מישפחה (5 תיקים מאוחדים, תמ"ש 33314-97 עד תמ"ש 33318-97) ובסופם חויבו לשלם לאב דמי פרישה, הפרש דמי שימוש בגין החזקת דירות ורווחי העסק (פסיקתה מ-20/7/14).
כל האחים מחזיקים במשותף בזכויות חכירה בנכס ברחוב לנדוי 10 פינת הרמח"ל בפתח תקווה (הנכס או המבנה).
עם זאת, הבקשה נבחנה מחדש לגופה על רקע המידע שהוצג בבקשתו העדכנית של חן. תמצית הדברים היא שלטענת חן החייבים פועלים בחוסר תום לב, ובכלל זה מסתירים נכסים והכנסות; מכרו את העסק המשפחתי כדי להסתיר את הכנסותיו מהנאמן ולגרוע מהעזבון את חלקו ברווחים; מעלים טענות כוזבות בנוגע למצבם הכלכלי והמשפחתי, כולל הצגת גירושים פקטביים של החייב אריאל, שנועדו להסתיר את הכנסות רעייתו; ואינם מקיימים את חובות ההליך הבסיסיות ובכלל זה אינם משלמים את צו התשלומים ומסתירים מידע מבעל התפקיד.
...
הצדדים ניהלו מו"מ על בסיס הצעת בית-המשפט אך בסיומו הודיע ב"כ כנ"ר כי "הייתה הסכמה לשלם 100 אחוז דיבידנד ולמעשה היורש יקבל לידיו 3.1 מיליון ₪. אי הסכמתו בהליך זה נובעת מהחשש שלו שייאלץ להשיב כספים לאחות שלמעשה היא נושה בעיזבון". בנסיבות אלו אין מנוס מלהכריע בבקשות השונות, אך יוער כבר עתה כי עיון בתיק עב הכרס מלמד שבית-המשפט כבר קבע בעבר שבהעדר הסכמה המתווה הנכון הוא מימוש הנכס, ואף הכריע בגרסאות קודמות של הבקשות הקיימות, ולא נמצאה סיבה לשנות מהחלטותיו.
התוצאה היא שהביטול לא יסייע לצדדים ורק יאריך את המחלוקות, בעוד שהשארתו מציעה לשני הצדדים סיום המחלוקת הכלכלית.
הבקשה נדחית.
הבקשה לגילוי מידע ומסמכים שאסף הנאמן במסגרת תפקידו או לחייב את הנאמן לאסוף מסמכים נוספים עבור הנושה – נדחית.
בשים לב לכוונה לממש את הנכס (ונכסים נוספים) לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעת הנאמן בסוגיה זו ועל החייבים והנאמן להגיש הסדר מוסכם בעניין זה. סוף דבר בית המשפט שב וממליץ לצדדים להגיע להסדר כולל, לפירעון החוב בהתאם להכרעה החלוטה בתביעת החוב ותוך הבטחת זכויות כל הצדדים הרלוונטיים (למשל העברת הכספים המגיעים לאחות מתוך סכום המזומן שייאסף).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השני, במסגרת תביעת המנוחה הוגש תצהיר של המוכר ובו שטח את טענותיו, לרבות הטענה לפיה התשלום האחרון בסך של 16,000 ₪ לא שולם מעולם, וכן טען כי למנוח מלכתחילה לא היה די כסף כדי לקנות את הדירה וכל המיגרש, ולכן הוסכם כי ירכוש את הדירה וחלק מהמגרש ואת החלק הנותר יחזיק המוכר ויאחסן בו חומרי ביניין לעסקו.
עוד מפנה הנתבע למסמכים שונים מהם עולה שהמוכר פנה לרמ"י לצורך תשלום דמי חכירה בגין הנכס, היתנהלות שאינה מתיישבת עם הטענה שהנכס אינו עוד בבעלותו.
...
אעיר כבר עתה כי טענת הנתבע לפיה תקופת ההתיישנות בעניין תובענה זו היא של 7 שנים נדחית, שכן התביעה דנן עניינה בזכויות במקרקעין ועל כן, אין המדובר בעילת תביעה המתיישנת לאחר 7 שנים.
סוף דבר נוכח האמור לעיל אני קובעת כי טענות הנתבע יתבררו במסגרת ההליך העיקרי.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

אף דוגמא זו מלמדת כי טענת רמ"י באשר לחתימה על חוזה חכירה ותשלום דמי חכירה בגין הנכס הנה נכונה.
ב) הדיירים שגרו בשכירות החזיקו בקרקע לא כל חוזה וללא כל תשלום.
הנ"ל אמנם רכשו דירותיהם מאת החברת המשכנת, ברם לא היה להם בתחילת תקופת מגוריהם,כל חוזה חכירה נכון לזמן הנ"ל והם לא שילמו דמי חכירה.
...
משכך, זכאים המנוחים (ויורשיהם בנעליהם) לרישום זכויותיהם בנכס כפי שנתבקש על ידם, בכפוף לתשלום דמי החכירה הנהוגים ברמ"י. בסיכומיה שבה רמ"י על הטענה כי דין התובענה להידחות מחמת התיישנותה והשיהוי הרב שבהגשתה (ראו עמ' 9 לסיכומיה).
עם זאת טענות אלו כבר נדחו על ידי במסגרת החלטתי מיום 26.2.19 כאשר רמ"י לא הציגה כל נימוקים שבגינם יש לסטות מהחלטתי זו. לסיכום: התביעה מתקבלת.
אני מחייב את רמ"י לשלם למבקשים הוצאות ההליך בסך כולל של 30,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לאור זאת יש לנתבעת חסר בראיות לעניין הוכחת זכותה להמשיך בדירה כדיירת מוגנת; תשלום דמי פינוי לנתבעת, יביא לידי כך שהנתבעת תוכל להשלים את בית המגורים שהחלה משפחתה לבנות אל המיגרש שהיקצה לה המינהל ואשר קיבלו אותו בשנות ה-80 של המאה הקודמת, ולבית זו תוכל להביא את אחותה מרגריטה ולטפל בה, כפי שהצהירה בעדותה בבית המשפט; השמוש בבית הכנסת מותנה בהכרה בזכותה של הנתבעת לקבל את זכות הדיירות המוגנת בבית הכנסת.
התובעת טענה בסיכומיה שיש לקבל התביעה מהנימוקים כדלקמן: לא ניתן להתגורר בנכס מאחר ומדובר במבנה מסוכן; הנתבעת אינה דיירת מוגנת במבנה אותו היא מחזיקה ובשטח שמסביב, מאחר והיא מחזיקה בעוד שלושה נכסי מקרקעין ובין היתר דירה בגני יער בלוד; אילו הייתה התובעת יודעת בזמן אמת שלנתבעת דירת מגורים נוספת, היא לא הייתה מנהלת משא ומתן לתשלום פיצויים לנתבעת תמורת פינוי המושכר; האחיות מרגריטה ורחל לא היו יכולות לידרוש דמי פינוי, שכן מרגריטה מאושפזת בבית חולים סיעודי ואינה צפויה לחזור למושכר, ואילו רחל מתגוררת 30 שנה בשכירות בדירה אחרת ולא במושכר; הנתבעת נטשה את המושכר, ולכן יש ליתן כנגדה פסק דין לפינוי ללא תשלום פיצויים.
וכך כותב מר עורבי למר מולכו: "הנני לציין שמשפחת ג'נח קיבלה בפטור ממכרז מיגרש דו משפחתי בפרויקט בנה ביתך בלוד, וזאת לאור העובדה כי במשפחה ישנם 3 נפשות עם נכות של 100%. סגן מנהל המינהל דאז מר אורי בידץ אישר ביצוע העסקה תוך מתן הנחה של 40% מתוך ה- 80%. חוזה חכירה בגין המיגרש הנ"ל נחתם עם ג'נח דוסה ב- 30.10.84 (מצורף בזה העתק חוזה). לאור כל האמור לעיל הנני לציין כי למשפחת ג'נח דוסה 2 מבני מגורים. האחד בשטח משהב"ש בגוש 3973/37/23 בו היא גרה כיום ומבנה מגורים שני בשטח בנה ביתך." ביום 23.2.1993 כתב מר נתן מולכו מנהל אגף רשות הפיתוח בחב' עמידר (כיום הוא בא כוחה של הנתבעת), בו הוא כותב למר אוחיון, מנהל סניף רמלה לוד האגף לניהול נכסי רשות הפיתוח, כדלקמן: "הנידון: ג'נח מרים – רח' החלוץ 23 לוד גו"ח 3973/37
המדובר בדירה בת חדר וחצי בקומת קרקע בשטח 46.8 מ"ר. חוזה החכירה נחתם לאחר שחב' שיכון עובדים שבנתה את הבניין בו מצויה הדירה אישרה את העברת הזכויות בדירה זו הנמצאת ברח' מפונים 17/1 בלוד הידועה כגוש 3953 חלקה זמנית 17, שטח הדירה 46.8 ברוטו ובה חדר וחצי, והיא מצויה במבנה בן 4 דירות, תאריך כניסת הורי המנוחים לדירה היה ביום 20.4.1958, וההורים המנוחים שילמו עבור הדירה את הסך 5,557 ל"י. מחוזה החכירה עולה כי הדירה נימסרה להורים המנוחים ביום 20.4.1956, וכי תקופת החכירה הנה ל-49 שנה שתחילתה ביום 1.4.1958 וסופה ביום 2007.
...
מכל האמור לעיל עולה שגם מתחושת הצדק יש לדחות את טענת הנתבעת לפנותה מהמושכר אך ורק תמורת דמי פינוי.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: אני מורה לנתבעת ולכל הבאים מכוחה לפנות את המקרקעין ודירת המגורים הנמצאת ברחוב החלוץ 23 בלוד והידועה כגוש 3973 חלקה 37 וכן את המקרקעין הידועים כגוש 3973 חלקה 73, הידועים במגרש 215 לפי תב"ע לד/2/213, מקרקעין הצבועים בצבע צהוב ומתוחמים בקו כחול במפת המדידה המהווה נספח א' לחוות הדעת של המודד סיני גורדון מיום 2.3.2021 אותה סימנתי במ/1, והיא מהווה חלק בלתי נפרד מפסק הדין.
כמו כן על הנתבעת ועל כל הבאים מכוחה לסלק ידיה מהמקרקעין הנ"ל, ולהשיבם לתובעת; את הפיצוי עבור הפינוי קיבלו הוריה המנוחים של הנתבעת בעת שקבלו את החכירה במגרש לבניית 2 יחידות דיור צמודות קרקע בהנחות מפליגות, מגרש הנמצא ברח' זיבלבוים פינת יונתן נתניהו בלוד; הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הזוג אלטהולץ רכשו את זכויות החכירה מהזוג ורטהיימר אשר רכשו אותם באוגוסט 1984 מחברת מלונות האחים אלון בע"מ. בהליך הקודם שהתנהל בין הצדדים 4276-01-16 (להלן: "ההליך הקודם") תבע מלון קדם את פינוי החדרים שהתובעת חוכרת על פי הסכם חכירה משנת 2003, וזאת בשל אי תשלום דמי אחזקה חודשיים במשך שנים, והחכרת החדרים שבחזקתה לחוכרי משנה, בנגוד להסכם.
במהלך התקופה שבה תהיינה הדירות חלק ממאגר הדירות המלונאי יחולו התנאים שלהלן: הנתבעת תהיה פטורה מתשלום דמי ארנונה ותשלום דמי אחזקה עבור הדירות וכן מתשלומי חשמל מים ושאר תשלומים המוטלים ברגיל על מחזיק דירה.
...
סיכומו של דבר: הטענה כי המלון הפר את ההסכם כבר הוכרעה בהליך הקודם והיא נדחית מהטעם של מעשה בית דין.
לפיכך גם הטענה הנוגעת להטעיה נדחית.
על כן אני קובעת כי התובעת תישא בשכר טרחת בא כוח הנתבעת בסך 35,000 ₪ כולל מע"מ. ניתן היום, כ' תשרי תשפ"ד, 05 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו