אי תשלום בונוס לעובד על מכירות: הפרת חוזה עבודה

מכל מקום, לא חל כל שינוי בנתונים הרלוואנטיים לתשלום דמי נסיעות ערב העלאת רכיב זה מ-600 ₪ לחודש ל-1,500 ₪ לחודש (לא השתנה מקום מגוריו או מקום עבודתו של התובע), ומלכתחילה תשלום נסיעות בסך 600 ₪ - סך העולה על המכסימום המתחייב על פי צו ההרחבה – נעשה כדי לפגוע בזכויות התובע הנגזרות משכרו, ועם העלאת הרכיב ל-1,500 ₪ הועצמה פגיעה זו. בבטול החד צדדי של הסיכום בעיניין הבונוס, הפרה הנתבעת את חוזה העבודה של התובע והרעה את תנאיו.

לבסוף טענה הנתבעת כי על התובע להשיב לנתבעת את תשלומי הנסיעות שקבל שכן הם שולמו שלא לצורך, בשים לב לכך שהתובע הוסע לעבודתו על ידי מר אושברוב.

התובע טוען כי לאחר שעינה של הנתבעת הייתה צרה בתובע ובתשלומי הבונוס שהתחייבו מהסיכום, נוכח הגידול המשמעותי במכירות לקרמר, הנתבעת הפרה את הסיכום והודיעה לתובע באופן חד צדדי על שינוי באופן תשלום שכרו: תשלום משכורת חודשית בסך 8,500 ₪.

...

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.13 עד לתשלום בפועל: פיצויי פיטורים בסך 20,896 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

בפסיקת הוצאות החלטנו להתחשב בכך שהנתבעת העלתה כנגד התובע טענה בדבר גניבת תוכנה מבלי להביא ראיות כלשהן לביסוס טענה חמורה זו. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך 8,000 ₪.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד המבוססת על הטענה כי במעשים שהביאו לפיטוריו של התובע, הוא הפר הפרה יסודית את חוזה העבודה וכן ביקשה לחייבו בתשלום פיצויים בגין הפרת האמונים, הפרת חוזה העבודה והתנהגות בחוסר תום לב במסגרת יחסי עבודה.

כלומר, הבונוסים לא שולמו כפצוי על עבודה בשעות רבות, אלא שולמו בגין מכירות בפועל ועמידה ביעדים.

לא נעלמה מעיני פסיקתה של חברתי, כב' השופטת (בדימוס) אגסי בעיניין גיטרמן (סע (ת"א) 301-03-12 גיטרמן – נתוב תחנות דלק בע"מ, 9.1214), אשר קבעה כי תשלום בונוסים ששולמו למנהל המיתחם (אותו התובע החליף – עדות הרלינג בעמוד 22, שורות 3-4), סייע להגשמת תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה ולא פגע בהסדר הקוגנטי, כך שמקום בו מדובר בתגמול בסך אלפי שקלים בחודש, העולה על הסכום שהיה משתלם לעובד על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, יש לקזז את הבונוסים כנגד התגמול שנתבע בגין עבודה בשעות נוספות.

סוף דבר – כל סכום שנפסק לזכות התובע, בגין עבודה בשעות נוספות ובגין פגמים בהליך הפיטורים, יקוזז כנגד הסכומים שנתבעו בתביעה שכנגד, בגין הפרת חובת הנאמנות של התובע לנתבעת, במסגרתה פעל בנגוד לנהליה, באופן מודע ועל מנת להשיא את העמלות ששולמו לו על ידי הנתבעת כנגזרת מהמכירות במיתחם, ובהתעלם מההנחיות בדבר האופן שבו יש לבצע מכירות בנתבעת ולפעול להגדלתן.

...

על רקע כל האמור לעיל, בנוגע לנסיבות פיטורי התובע, יש לשובו לבחון את התביעה שכנגד.

בשים לב לנסיבות החמורות שבעטין התובע פוטר, נסיבות שהוא עצמו עמד עליהן ולא הכחישן (אם כי ניסה לגמד את מעורבותו בעניין), בהתחשב בסכומים שנפסקו במקרים אחרים של הפרת חובות אמון ונאמנות, שנעו – כל מקרה על פי נסיבותיו – בין 100,000 ₪ ל – 20,000 ₪, ובשים לב לקושי שבכימות הנזק שנגרם לנתבעת, אני סבורה כי יהא זה נכון וצודק להעמיד את התביעה שכנגד על הסכומים שנפסקו לזכות התובע במסגרת הליך זה. כך שתוצאת ההליך תהא שהסכומים להם התובע זכאי כתמורת עבודה בשעות נוספות והפיצוי בגין פגמים בהליך הפיטורים, יקוזזו כנגד הפיצויים שיש לחייבו בגין התנהלותו תוך הפרת חובת האמונים ותום הלב כלפי הנתבעת.

סוף דבר – כל סכום שנפסק לזכות התובע, בגין עבודה בשעות נוספות ובגין פגמים בהליך הפיטורים, יקוזז כנגד הסכומים שנתבעו בתביעה שכנגד, בגין הפרת חובת הנאמנות של התובע לנתבעת, במסגרתה פעל בניגוד לנהליה, באופן מודע ועל מנת להשיא את העמלות ששולמו לו על ידי הנתבעת כנגזרת מהמכירות במתחם, ובהתעלם מההנחיות בדבר האופן שבו יש לבצע מכירות בנתבעת ולפעול להגדלתן.

לטענת התובע, הנתבעים לא שילמו לו פצויי פיטורים עם סיום העסקתו ועל כן, עתר לתשלום פצויי פיטורים בגין תקופת העסקה כוללת של 21 חודשים, כשלטענתו, שכרו הממוצע בשנה האחרונה לעבודה, לרבות עמלות, עמד על 13,367 ש"ח. הנתבעים טענו כי מאחר והתובע הפר את תנאי הסכם העבודה, הוא אינו זכאי לקבל כל תשלום על פי ההסכם ואינו זכאי לתשלום פצויי פיטורים מעבר לסכומים שנצברו לו בקופת הפיצויים, בסך של 10,527 ש"ח, כשממילא תקופת העסקתו המצטברת נמשכה 15.5 חודשים בלבד ולא 21 חודשים.

בונוס ועמלות התובע טען כי מכוח סעיף 14.2 להסכם העבודה השני הוא זכאי לתשלום בונוס שנתי בשיעור 1.5% ממחזור המכירות לשנת 2012, לתשלום עמלות מכירה בשיעור 6% בהתאם לשינוי שנעשה בסעיף 14.1 להסכם ולתשלום עמלות מכירה על עיסקאות עתידיות בשיעור 4% בהתאם לסעיף 7.7.2 להסכם.

...

הצדדים אינם חולקים על כך שביום 4.7.12 התקיימה ביניהם שיחה אולם בחינת העדויות והראיות מביאה אותנו למסקנה כי גם שיחה זו אינה עונה על הדרישות שנקבעו בפסיקה לקיום שימוע כדין.

סוף דבר התביעה שכנגד נדחית.

התביעה מתקבלת בחלקה.

יצוין כי הצדדים לא חלוקים לגבי תשלום בונוס זה. כמו כן, צוין בחוזה ההעסקה כי יינתן לו בונוס נוסף, המבוסס על סגירות (מכירות) החברה: "בנוסף יינתן ע"י המעסיק בנוסף (כך במקור- א"ד) נוסף מבוסס על גובה סגירות החברה, וגובה הבונוס ייקבע בהמשך ע"י הצדדים". אין חולק כי לתובע לא שולם לבסוף כל בונוס המבוסס על סגירות החברה ( הכוונה לבונוס המבוסס על עיסקאות שניסגרו עם לקוחות לצורך קבלת טיפולים במרפאה, להבדיל מבונוס בגין הגעה של לקוחות לפגישת יעוץ להלן: "בונוס סגירות").

זכאותו של התובע לבונוס בגין מכירות החברה (בונוס סגירות)- האם הפרה הנתבעת את חוזה העבודה או היתנהלה בחוסר תום לב : התובע טוען כי בהתאם להסכם ההעסקה, התחייבה הנתבעת כי יינתן לו בנוסף בונוס המבוסס על גובה מכירות החברה, כאשר נקבע כי גובה הבונוס ייקבע על ידי הצדדים בהמשך.

מנגד, הנתבעת טוענת כי עד למועד סיום עבודתו של התובע, לא סוכם למעשה מהו שיעור הבונוס שישולם לו כנגזרת מהסגירות (מכירות) החברה, ואף לא סוכם בין הצדדים מהם יעדי המכירות אותם יהיה על התובע להשיג על מנת להיות זכאי לבונוס הנ"ל. לכן, לטענתה, יש לדחות את תביעתו ברכיב זה. כאמור, חוזה ההעסקה קובע כי יינתן לתובע בונוס נוסף, המבוסס על סגירות (מכירות) החברה, כאשר גובה הבונוס ייקבע בהמשך.

...

איננו מקבלים את טענת התובע לפיה הוא זכאי לפיצוי בגין אי קיומו של הליך שימוע.

לכן גם דין טענה זו להידחות.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין, את הסכומים כדלקמן: פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל חוסר תום לב בסך 7,500 ₪.

בנוסף, המנכ"ל העיד שלא היה מרוצה מעבודתו של התובע, אך נאלץ להמשיך בהעסקתו לדרישת התובעת שניהלה אותו באותה עת. למרות חוסר שביעות רצון זו, המשיכה הנתבעת לשלם לתובע באופן קבוע את הבונוסים באופן המעיד על כך שמדובר בשכרו הרגיל ולא בתשלום עבור השג מיוחד.

בחקירתו הנגדית העיד המנכ"ל כי הוצבו לתובעת יעדים לבניית המחלקה שעניינם גיוס עובדים ו"עשיית סדר" (עמ' 92 ש' 15-32), אך לא ידע לומר מה היו אותם יעדים שהוצבו לתובעת על מנת לקבל את תשלומי הבונוס: "עו"ד שאבי: או קיי. אז בוא נתחיל בינואר. עבדה בינואר, הגיע תחילת חודש פברואר. מה היה היעד לינואר כדי לדעת שהיא הייתה זכאית לאותו בונוס של 10?

מכיוון שדמי מחלה ודמי חופשה הם תשלומים מחליפי שכר, ולאור קביעתנו לעיל כי הבונוסים ששולמו להם בתקופת עבודתם במחלקת מכירות/שימור לקוחות הנם לפי כמות התוצרת והבונוסים ששולמו להם בתקופת עבודתם במחלקת IB הנם חלק משכר היסוד, הרי שהתובעים זכאים להכללת הבונוסים שקבלו בכל מהלך תקופת עבודתם בדמי המחלה והחופשה (עת"צ (ארצי) 48841-06-18 חיים כהן - איי.די.איי.

בנסיבות אלו אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע בגין הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה עבודה, פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 8,000 ש"ח. התביעה להפרשי שכר ודמי מחלה לטענת התובע, יש לחייב את הנתבעת בתשלום דמי מחלה הכוללים את ממוצע הבונוס, עבור החודשים יולי-אוגוסט 2019.

...

הנתבעת תשלם לתובעת בסע"ש 30144-12-19 את הסכומים הבאים שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 47,805 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; הפרשי הודעה מוקדמת בסך 15,500 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; הפרשי הפקדות לתגמולים (חלק מעסיק) בסך 3,562 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע תקופת הזכאות; הפרשי חופשה ופדיון חופשה בסך 9,514 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה.

הנתבעת תשלם לתובע בסע"ש 66144-11-19 את הסכומים הבאים שישולמו אף הם תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין: הפרשי שכר ודמי מחלה (חודשים יולי-אוגוסט 2019) בסך 12,206 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.8.2019; פיצויי פיטורים בסך 25,057 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; הפרשי הפקדות לתגמולים (חלק מעסיק) – יש להגיש תחשיב בתוך 14 ימים.

הפרשי חופשה ופדיון חופשה בסך 1,030 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה; דמי נסיעות בסך 3,322 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע תקופת הזכאות; פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 8,000 ש"ח. התביעות שכנגד – נדחות במלואן.